על רקע איראן: "הרפובליקנים נוהגים כאילו אובמה לא נשיא"

מכתב גלוי של רוב המחוקקים הרפובליקניים בסנט למשטר בטהראן, שבו מוזהרים האיראנים לא לחתום על הסכם גרעיני עם ממשל אובמה, מעורר חרון בבית הלבן ובממסד הדמוקרטי בארה"ב. אנליסטים עצמאיים ורפובליקנים מתונים אומרים, שפרסום המכתב מגדיל את הסיכוי שהסיעה הרפובליקנית בסנט לא תצליח לגבש רוב חוסם וטו, בסיועם של "עריקים" דמוקרטים, אם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, יטיל וטו על הצעת חוק נגד ההסכם הפוטנציאלי, כפי שהוא איים שיעשה. הסיבה: האופי החד-מפלגתי של המכתב עלול להרגיז מחוקקים דמוקרטים רבים, גם אם הם מתנגדים למאמצי אובמה להגיע להסכם עם טהראן.

המכתב לאיראנים הוא צעד חריג במסכת היחסים בין הבית הלבן לקונגרס. גם בעיצומן של מחלוקות חריפות בין שתי הזרועות בתחום מדיניות החוץ לא זכורים מקרים שבהם מחוקקים פנו לגורם זר במאמץ לחתור תחת עמדת הממשל. פרסום המכתב הוא, כמובן, מקרה שני של הישענות כזו בתוך שבוע. המקרה הראשון הוא הזמנת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עי ההנהגה הרפובליקנית של בית-הנבחרים לנאום במושב מיוחד של מליאות שני בתי הקונגרס נגד ההסכם הגרעיני האפשרי עם איראן.

בביקורת קשה על הצעד הרפובליקני יוצא הדופן, מפרסם היום (ג') "וושינגטון פוסט" טור תחת הכותרת: הרפובליקנים מתחילים לנהוג כאילו ברק אובמה אפילו אינו נשיא.

"אפשר לומר בוודאות ששום נשיא בתקופה המודרנית לא שימש מטרה לקמפיין חזק כל כך של מפלגת האופוזיציה להטלת ספקות בלגיטימציה שלו כמו ברק אובמה", טוען המאמר. "אך עם היכנס כהונת אובמה לשנתיים האחרונות שלה, יוצאים הרפובליקנים עם מיזם חדש לגמרי: הם החליטו שכל עוד אובמה מחזיק במוסד הנשיאות, שוב אין להם שום מחויבות לכבד את המוסד עצמו".

"דבר אחד הוא למתוח ביקורת על פעולות הממשל או אפילו להכשילן באמצעי חקיקה", מוסיף המאמר. "דבר אחר לגמרי הוא הוא לתקשר עם מדינה זרה כדי לקלקל מו"מ שמתנהל עמה. זה מזעזע. שוו בנפשכם מה היו עושים אותם רפובליקנים אם סנטורים דמוקרטים היו נוקטים צעד כזה בתקופת נשיאותו של ג'ורג' בוש הבן".

המכתב, שעליו חתומים 47 סנטורים רפובליקנים (מתוך 54) , מופנה ל"מנהיגי הרפובליקה האיסלמית של איראן". הסנטורים מזהירים את האיראנים, שהנשיא הבא יוכל לבטל כל הסכם שלא יקבל גושפנקא של הסנאט "במשיכת קולמוס אחת", ושהקונגרס הבא יוכל לשנות את תנאיו בכל עת.

בתגובה אמר אובמה: "נראה לי שיש אירוניה מסויימת בכך, שמחוקקים מסוימים רוצים לחפש מכנה משותף עם הקיצונים באיראן. זו קואליציה יוצאת דופן".

ואילו דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר כי מחברי המכתב אינם אלא מחרחרי מלחמה. הוא טען, כי המיזם הזה הוא "המשך" של אסטרטגיה רפובליקנית שנועדה לדחוף את ארה"ב לעימות צבאי עם איראן, אך עימות כזה, אם אכן יתחולל, רק יעכב את התכנית הגרעינית האיראנית בשנים מועטות, במקרה הטוב ביותר.

פקיד בכיר בממשל אמר, כי המכתב הגלוי לא ימנע, קרוב לוודאי, חתימת הסכם, אך אם המו"מ עם איראן יקרוס, המסמך יקל על איראן להטיל את האשם לכך על כתפי ארה"ב.

יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, בוב קורקר, היה אחד משבעת הסנטורים הרפובליקנים שלא חתמו על המכתב. הוא הסביר, כי היזמה הזו עלולה לפגוע במטרה הסופית: לגבש רוב של 67 סנטורים, שני שלישים מהסנט, כדי לחסום וטו אפשרי של אובמה על חקיקה נגד הסכם פוטנציאלי עם איראן. רוב כזה יצריך עריקה של לפחות 13 סנטורים דמוקרטים. כל צעד חד-מפלגתי, כמו המכתב הזה, עלול להניא דמוקרטים מלהצטרף לרוב חוסם וטו, אם אכן יהיה צורך בו.