אפקט כחלון: הבנקים הגדולים למדו לקח מענף הסלולר

בנק הפועלים ולאומי מתכוונים להשיק בשנה הקרובה בנק אינטרנטי עם שירותים מוזלים ■ למה דווקא עכשיו?

כרטיסי אשראי חכמים/ צילום: תמר מצפי
כרטיסי אשראי חכמים/ צילום: תמר מצפי

השבוע נודע ששני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, מתכוונים להשיק בנק אינטרנטי. בנק הפועלים צפוי לעשות זאת בספטמבר הקרוב, ואילו לאומי בתחילת השנה הבאה. הבנקים החדשים יפעלו כנראה תחת מותג נפרד והם אמורים להציע שירותים בנקאיים מוזלים.

בשני הבנקים נלהבים מהפיתוח החדש ומתגאים בכך שהם מתאימים את עצמם לסביבה הטכנולוגית המשתנה, אבל בפועל ההחלטה לוותה בלא מעט התלבטויות. כבר לפני יותר משנה פרסמנו ב"גלובס" שבנק לאומי בוחן את האפשרות להקים בנק אינטרנטי (ידיעה שהוכחשה בזמנו ע"י הבנק), כך שנראה שלקח לבנק לא מעט זמן לקבל את ההחלטה. למה הדילמה? בבנקים חששו מתהליך קניבליזציה שבו יעברו אל הבנק האינטרנטי גם לקוחות הבנק. מעבר לכך, יש חוסר ודאות לגבי הרווחיות של פעילות כזאת.

נראה שבסופו של דבר מה שהכריע את הכף, ואולי אף גרם לשני הבנקים להכריז על ההשקה כבר עכשיו (חצי שנה עד שנה לפני המועד), הוא האיום של כניסת שחקנים חדשים לענף. אחרי ענף התקשורת, הענף הבא שבו עשויים להתרחש שינויים דרמטיים להגברת התחרות הוא הבנקאות. אמנם זהו תחום כבד ומורכב יותר, וקשה לעשות בו שינויים חדים כמו בענף התקשורת, ובכל זאת יש איום לא מבוטל על הבנקים.

לדוגמה, ליו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, הנחשב בעל סיכויים טובים להתמנות לשר אוצר, יש כבר תוכנית לשיפור התחרות במערכת הבנקאית, הכוללת הטבות לשחקנים חדשים. התוכנית מציעה למשל כי מי שיקים בנק אינטרנטי יזכה בהטבת מס בהון שיושקע בהקמה, דבר המצמצם את עלות ההקמה.

למעשה, הפועלים ולאומי נוקטים צעד קלאסי לבלימת מתחרה פוטנציאלי חדש: מקדימים אותו. הרי אם יהיו בנקים אינטרנטיים עם תשתית מפותחת כמו של הבנקים, ובהנחה שאכן יציעו מחירים מופחתים, הכדאיות של יזמים חדשים להיכנס לתחום תפחת. לשם השוואה, כאשר החלה התחרות החריפה בסלולר, החליטה פרטנר להפוך את 012 לזרוע הלואו-קוסט שלה, אך זה כבר היה לאחר שגולן טלקום ושאר המתחרות הוקמו.

אם היא הייתה עושה זאת לפני כן ומציעה כבר אז מחירים מוזלים, מי יודע אם היו נכנסים עוד שחקנים חדשים רבים לענף. או תארו לכם שרגע לפני שקופיקס קמה, הייתה רשת ארומה מקימה רשת סניפונים קטנים ומוכרת קפה מוזל. האם קופיקס הייתה זוכה לאותה הצלחה? הבנקים הגדולים קוראים את המפה ומבינים להיכן הרוח נושבת. הם מבינים שעדיף לשאת את מחיר הקניבליזציה מאשר שגוף חדש יקום וינגוס בנתח השוק שלהם.

בשני הבנקים הגדולים מתכוונים להציע מחירים מוזלים, אך עדיין לא מציגים אותם. הרשו לנו להמר שהעמלות יהיו נמוכות, אבל מה לגבי המרווח הפיננסי, בור השומן האמיתי של הבנקים? האם הבנקים גם יציעו הלוואות מוזלות ופיקדונות אטרקטיביים? בבנקים יודעים שאת הציבור מעניינות בעיקר העמלות; חישוב המרווח הפיננסי (הפער בין הריביות בפיקדונות ובאשראי) מורכב ומופשט.

אלא שבנק ישראל כבר טיפל לא מעט בנושא העמלות, והסוגיה המרכזית כיום היא הריביות. אם הבנקים הגדולים ילכו עם המהפכה שלהם עד הסוף והמרווח הפיננסי בבנק האינטרנטי יהיה נמוך משמעותית מאשר בבנק המסורתי, אז הציבור ירוויח מכל המהלך הזה, גם אם לא ייכנס שחקן חדש לתחום.