ישראלים יסייעו לטורקיה להקים תעשיית יהלומים

עלויות עבודה נמוכות, קרבה לשווקים באירופה וכרטיס כניסה למדינות ערב - בענף היהלומים הישראלי מזהים את הפוטנציאל האדיר של טורקיה, ומתכוונים לסייע לה להקים תעשיית יהלומים מתקדמת. כך נודע ל"גלובס". לדברי המשנה לנשיא בורסת היהלומים, יעקב קטן, "אם אנחנו לא נסייע לטורקים בתחום הזה, יש לא מעט מדינות שיעשו זאת בשמחה, ובהן הודו ודרום אפריקה. בתעשיית התכשיטים הטורקית מעריכים את היכולות של ישראל בתחום, ובשיתוף הפעולה החדש נסייע בהקמת מלטשות יהלומים מתקדמות".

כ-20 יהלומנים ישראלים ענו להזמנת הארגון הגדול ביותר של יצרני התכשיטים בטורקיה IKO שמונה מעל 3,000 תכשיטנים, והשתתפו בימים האחרונים בתערוכת תכשיטים בינלאומית באיסטנבול. הישראלים דיווחו כי התרשמו מנחישות הרשויות הטורקיות לפתח את ענף היהלומים המקומי, בין השאר באופן שיאפשר מקומות עבודה נוספים ברחבי המדינה. בעוד ענף התכשיטים הטורקי נחשב לאחד המפותחים בעולם, את היהלומים המלוטשים טורקיה מייבאת מהודו, מבלגיה וגם מישראל. "ראשי תעשיית התכשיטים הטורקית הציגו לנו תוכנית לפתיחת מתחם בגודל של 150 אלף מטר באיסטנבול, שחלק גדול ממנו ישמש לייצור של יהלומים, והם זקוקים לידע ולטכנולוגיה שאנחנו יכולים לזמן להם. שכר העבודה בישראל גבוה, כ-2,000 דולר, ושם הוא כ-450-500 דולר, וזאת לצד האטרקטיביות של קרבה לשווקים באירופה וגישה לשווקים שכרגע סגורים לפנינו, כמו מדינות ערב. עם פיתוח היחסים שלנו עם טורקיה בתחום, נוכל להיכנס למדינות נוספות דרך הדלת האחורית: נשלח לטורקיה מומחים וטכנולוגיות מתקדמות ונקיים חלק מעבודות הליטוש של היהלומים בתוך טורקיה", אמר קטן ל"גלובס".

נשיא הבורסה ליהלומים, שמואל שניצר, הגדיר היום (א') את הקשר בין יהלומנים ישראלים לטורקיה קשר אסטרטגי. "יש חשיבות רבה בחיזוק יחסי המסחר עם ענף התכשיטים הטורקי. זהו שוק גדול שיכול להיפתח לפני יהלומנים ישראלים. טורקיה מסתמנת כיצרנית התכשיטים המובילה בעתיד, והקשר בינינו חשוב מבחינה אסטרטגית", אמר.

על רקע התחממות היחסים בין יהלומנים משתי המדינות, בבורסת היהלומים בר"ג בוחנים מהלך שבמסגרתו יפתח מכון היהלומים משרד אינטרסים מטעמו באיסטנבול. זאת, במקביל להסכמות שהושגו עם ראשי תעשיית התכשיטים הטורקית ולפיהן ארגון היצרנים המקומי יקים מועדון יהלומים שיירשם בפדרציה העולמית של בורסות היהלומים באופן שיהיה מחויב לכללי הבוררות הנהוגים בענף. ראשי הבורסה ליהלומים הודיעו כי בכוונתם לסייע לטורקיה בהליך זה. לדברי קטן, עוד טרם יוקם מועדון כזה, ראשי IKO יפתחו מוסד בוררות מחייב שבעת הצורך יהווה מנגנון לפתרון מחלוקות כספיות ומסחריות בין יהלומנים מהמדינות.

"זאת הפעם הראשונה שגוף טורקי רשמי מקבל את היהלומנים הישראלים בצורה כה פתוחה", אמר קטן, "בהתחלה חשבנו שיקפידו על פרופיל תקשורתי נמוך בעניין, אך הופתענו למצוא שהדבר זוכה לסיקור נרחב בתקשורת המקומית. יהלומנים טורקים שדיברנו איתם על המשבר בין המדינות אמרו לנו שיש לעזוב את העניינים הפוליטיים, ושתפקידם של אנשי עסקים הוא לעשות עסקים. עם זאת, יהיה נכון לקיים את הפעילות הזאת בצורה מדורגת".

מנתונים שפרסם באוגוסט האחרון הנספח הכלכלי של ישראל באיסטנבול, יוסף אברהם, ניכר שחרף המשבר בין המדינות, קשרי המסחר ממשיכים להתפתח: ב-2013 הם הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר וטורקיה נחשבת ליעד היצוא השישי של ישראל. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי ב-2014 הסתכם היצוא של יהלומים מלוטשים מישראל לטורקיה בכ-6.1 מיליון דולר, ב-2013 הוא הסתכם בכ-7.7 מיליון דולר.