על פי דוח חדש של משרד הבריאות, בית החולים בילינסון רשם בשנת 2014 את ההכנסות הגבוהות ביותר מניסויים קליניים (ניסויים רפואיים בבני אדם). בניסויים בבילינסון השקיעו חברות תרופות בינלאומיות ומקומיות (בעיקר בינלאומיות) 87 מיליון שקל, גידול של 43% לעומת השנה הקודמת, המביא את בילינסון בראשונה לראש הרשימה.
בתי החולים הנוספים שקיבלו השקעות גבוהות יחסית הם: שיאן 2013, רמב"ם (65.8 מיליון שקל, ירידה של 4% לעומת 2013); שיבא (גם כ-65.8, גידול של 3%); איכילוב (52.8, גידול של 5%) וסורוקה (34.6, גידול של 27%).
בסך הכול הושקעו בניסויים קליניים בישראל ב-2014 כ-468 מיליון שקל, גידול של 5%, שהינו גידול מתון יחסית לשנה הקודמת. ב-2014 הושתו מסים חדשים על ניסויים קליניים, אשר בוטלו בהמשך, ושינויים אלה עשויים להסביר את העלייה המתונה יחסית. בתי החולים שאינם במרכז הארץ או בערים הגדולות ממשיכים להשתדל ולמשוך תקציבים לניסויים קליניים מן החברות, וכמעט ואין בית חולים שבו לא נערכים ניסויים, ואולם הפערים עדיין ניכרים. בתי החולים שבסוף הרשימה - לניאדו, פוריה, צפת, העמק, השרון וברזילי - גייסו כל אחד 2-5 מיליון שקל לניסויים קליניים ב-2014.
ההבדל ניכר גם לגבי בתי החולים המתמקדים בבריאות הנפש, שבהם נערכו ניסויים בהשקעה של עשרות עד מאות אלפי שקלים בודדים בלבד. מחקרים פסיכיאטריים כן נערכים בבתי החולים הגדולים שלהם מחלקות פסיכיאטריות, כך שהתחום כולו אינו לגמרי מוזנח, ואולם בתי החולים הייעודיים לתחום הנפש לא נהנים לא מן התקציבים ולא מן הניסיון והחשיפה לחזית המדע שמאפשרים ניסויים אלה.
החברה שהשקיעה את מרב התקציבים בניסויים קליניים בישראל ב-2014 היא פייזר, שהשקיעה 47 מיליון שקל - קפיצה משמעותית לעומת 2 מיליון שקל בלבד ב-2013, וסכומים דומים בשנים עברו. משקיעות בולטות נוספות הן באייר (31.7 מיליון שקל, גידול של 55%), שיאנית השנה שעברה נוברטיס (30.8, גידול של 24%) ו-MSD (25.1, גידול של 127%).
טבע השקיעה רק 5 מיליון שקל, משמעותית פחות מחברות בינלאומיות אחרות אך יותר מכל חברה אחרת המתמקדת בגנריקה. ניסויים בתחום הגנרי משמעותית זולים מניסויים בתרופות חדשות. מבין החברות הישראליות, המשקיעות הגדולות בניסויים בארץ הן קמהדע (6.9 מיליון שקל), אנזימוטק (2.5), מדג'ניקס ות'רהקואט (1.7 כל אחת) ואלקוברה (1.5).
החוקר הפורה ביותר הוא רופא הריאות פרופ' מרדכי קרמר מבילינסון, שמעורב ב-24 מחקרים שעלותם הכוללת 12.8 מיליון שקל, ואולם המחקר היחיד המושקע ביותר הוא בהובלת רופא המחלות הזיהומיות פרופ' רון דגן מסורוקה, בעלות של 11.1 מיליון שקל.
מפארמה ישראל, הארגון המאגד את פעילות חברות הפארמה הבינלאומיות בארץ, נמסר בעקבות הדו"ח: "האיכות הגבוה של הרופאים והצוותים הרפואיים לצד מערכת בריאות ציבורית הנחשבת ובצדק, למתקדמת ומודרנית מייצרים יכולות מוכחות לביצוע מחקרים קליניים באיכות טובה", מנכ"לית פארמה ישראל עידית צ'רנוביץ, אמרה כי:"שחרור חסמים בירוקרטיים והתאמתם לסטנדרטים במדינות אירופה תוביל לשדרוג האטרקטיביות של ישראל לביצוע של מחקרים קליניים ולהכפלת ההשקעה בטווח זמן לא ארוך".
עוד נמסר כי חברות הפארמה הרב לאומיות השקיעו בשנה החולפת לא רק כחצי מיליארד שקל בהשקעה ישירה ישירה בבתי החולים, אלא גם השקעה בסדר גודל דומה בהנגשת תרופות וטכנולוגיות רפואיות למטופלים במסגרת מחקרים אלו והעסקת עובדי מחקר. מדובר בהשקעה בסדר גודל של 20% מההכנסות של תעשיית חברות הפארמה הרב לאומיות במחקר ופיתוח, השקעה שאין דומה לה במשק הישראלי. "הבעיה המרכזית היא בפער הקיים בלוחות הזמנים לאישור המחקרים הקליניים בישראל אל מול מדינות המערב, שיכול להתארך עד לשנה שלמה במחקרים עם מרכיב גנטי", אומרת צ'רנוביץ. "באירופה החקיקה מחייבת אישור מחקר קליני בתוך 60 יום, ללא הבדל אם המחקר הוא עם מרכיב גנטי או לא".
לדבריה, "הפער בלוחות הזמנים הופך את ההתמודדות של מנכ"לי חברות הפארמה הרב לאומיות בישראל מול עמיתיהם באירופה על המחקרים הקליניים לקשה במיוחד, אולם עדיין הם מצליחים למשוך לישראל כ- 1600 מחקרים בשנה. התאמת לוחות הזמנים למקובל במדינות המערב עשויה להכפיל את ההשקעה בטווח זמן לא ארוך".
הכנסות ממחקרים רפואיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
