ליצמן: "תומך בהעלאת מס הבריאות, אבל מוכן לשמוע חלופות"

תיק הבריאות - לליצמן ■ במערכת הבריאות שמחים על כך שליצמן אינו זקוק לתקופת לימוד או להקמת עוד ועדה, אבל מקווים שלא יסתפק ברפורמות שגיבש בעבר ויתמקד גם בבעיית התקצוב השורשית של המערכת

יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר
יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר

יו"ר יהדות התורה, יעקב ליצמן, אישר היום (ד') בשיחה עם "גלובס" כי הוא חוזר למשרד הבריאות. בפגישה רשמית שקיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, סוכם כי ליצמן ישמש כסגן שר הבריאות ולמעשה כשר בפועל, ואילו נתניהו יחזיק פורמלית בלבד בתואר שר הבריאות - זאת בדומה לקדנציה הקודמת של ליצמן במשרד בשנים 2009-2013. יהדות התורה, נזכיר, מסרבת באופן מסורתי לקבל לידיה תפקיד רשמי של שר בממשלות ישראל. מחר בשעות הלילה צפויה להתקיים פגישת מו"מ רשמית בין נציגי יהדות התורה לנציגיו של נתניהו, כדי לנסח את פרטי ההסכם הקואליציוני.

ליצמן חזר בשיחה עם "גלובס" על ההצהרות המוקדמות שלו, לפיהן בכוונתו לדרוש כי הרפורמה בתחום הסיעוד והמשך הרפורמה בבריאות השן לילדים יעוגנו כבר במסגרת ההסכם הקואליציוני. על השאלה האם יתעקש על תכניתו המקורית ולפיה הרפורמה תמומן באמצעות העלאה של 0.5% במס הבריאות, השיב ליצמן: "אין לי בעיה לשמוע חלופות אחרות להעלאת המס, העיקר שהרפורמה תובטח ותיושם". לדבריו, "גם כחלון תומך ברפורמה". יצוין כי גם ראש המועצה לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל, תומך בהעלאת מס הבריאות, וכך גם מרבית כלכלני הבריאות.

נזכיר כי רפורמת הסיעוד של ליצמן כוללת במרכזה הקלה משמעותית על משפחות בהן קשישים סיעודיים, זאת על ידי ביטול החובה הקיימת ולפיה גם בני משפחתו של הקשיש מוכרחים לעבור מבחני הכנסה. המשמעות היא שרק מצבו הכלכלי של החולה הסיעודי ייבחן לצורך קביעת זכאותו, ללא קשר למצבם של יתר בני המשפחה. במשרד הבריאות קבעו בזמנו כי עבור מרבית האוכלוסייה בישראל, העלאת מס הבריאות תשתלם יותר ביחס לפרמיות המשולמות כיום לביטוחי הסיעוד וביחס לנטל הכבד שמוטל כיום על בני המשפחות. בתחום השיניים מתכוון ליצמן להמשיך ברפורמה שהקפיאה יעל גרמן עם כניסתה לתפקיד שרת הבריאות: לממן טיפולי שיניים משמרים לילדים גם בגילאים 12-18, לאחר שהכניס לסל הממלכתי טיפולים לילדים בגילאים 0-12.

רוב הגורמים במערכת הבריאות שמחים היום על חזרתו של ליצמן למשרד הבריאות, בעיקר לאור ההיכרות שלו עם המערכת והרקורד שלו כמי שהצליח לגייס משאבים - בהם תוספות שכר ומענקים לרופאים, תקנים למיטות אשפוז והכפלת הרישיונות למכשירי MRI. יותר מכל, אומרים היום במערכת הבריאות, ליצמן לא צריך חודשים ארוכים כדי ללמוד על תחלואיה של המערכת ואין לו שום כוונה להקים עוד ועדה בעניין - רמז לטראומה מוועדת גרמן שישבה על המדוכה מעל שנה תמימה ובסופו של דבר המלצותיה נתקלו כבר בהליכה לבחירות. ליצמן מעיד על עצמו כמי שיודע "לחתוך" ולהכריע מהר - יש מי שיאמרו מהר מדי.

בצד הקולות האופטימיים שנשמעים היום במערכת, יש גם לא מעט חששות מצד גורמים רבים. לדעת אלה, ליצמן אמנם הוביל שינויים חשובים ובהם הרפורמה בבריאות הנפש, אבל הוא לא נגע בשורש הבעיה של מערכת הבריאות - התקצוב החסר והיחסים הבעייתיים בין רפואה ציבורית לפרטית. אדרבא, הם אומרים, ליצמן שלף 'פתרון קסם' בדמות רצונו להכניס שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים, מה שעלול להגדיל עוד יותר את אי השוויון ולא לפתור את המצוקה של המערכת.

"גלובס" פרסם לאחרונה כי שר האוצר המיועד משה כחלון מתנגד באופן נחרץ גם עתה, לאחר הבחירות, למודל השר"פ - מה שצפוי להפחית מאוד את הסיכויים של ליצמן לאמץ את המודל. מנגד טוען היום גורם במערכת הבריאות: "אני לא יודע עד כמה כחלון 'יתאבד' על ההתנגדות שלו לשר"פ אם ליצמן יתמוך ברפורמות שחשובות לכחלון, כמו בתחום הדיור".

הדוח הראשון שליצמן צפוי לפגוש במשרד הבריאות הוא דוח ועדת גרמן, והוא כבר הצהיר מראש כי בכוונתו לדחות את רוב ההמלצות. במערכת הבריאות תוהים עד כמה הדבר נובע מהתנגדות אמיתית לתוכנן, או דווקא לאגו הפוליטי שלו על רקע יחסי העוינות עם מפלגתה של גרמן, יש עתיד. רוב כלכלני הבריאות מסכימים עם העיקרון המרכזי שקבעה ועדת גרמן, ולפיו חיזוק המערכת הציבורית חייב להיעשות במקביל לריסון המערכת הפרטית. אישוש נוסף לכך הופיע אתמול עם פרסום דוח בנק ישראל, שהצביע על כך שהגידול בהוצאה הפרטית לבריאות נעשה במקביל לגידול בהיצע הספקים הפרטיים במערכת הבריאות.

הדוח הראה כי 31% מאספקת שירותי הבריאות בישראל נמצאת בידי ספקים פרטים, לעומת 23% בשנת 1995. המשמעות היא שיותר ויותר גורמים במערכת נהנים מהמימון הפרטי, ועל כן רק ריסון המערכת הפרטית והתמריצים שמזינים אותה, יביא לכאורה לשינוי אמיתי. גורם במערכת אמר היום על כך: "אני מקווה שליצמן יאמץ את העיקרון הזה, גם אם הוא לא יקרה לזה רפורמת גרמן".

ליצמן צפוי להכריע בקרוב גם בסוגיית התרופות שמחוץ לסל. בשנת 2007, כששימש יו"ר ועדת הכספים, הוא תמך במהלך שהביא להוצאת התרופות מהביטוחים המשלימים בתמורה לגידול של מעל מיליארד שקל בתקציב סל התרופות. לאחרונה הודה ליצמן כי בדיעבד הוא מכה על חטא, וכי בכוונתו לתמוך בשינוי חקיקה שיאפשר את החזרת התרופות אל הביטוחים המשלימים. גרמן, כמו מספר גורמים נוספים במערכת, מתנגדים ליוזמה בטענה כי הדבר יפחית את הלחץ מהממשלה להגדיל באופן עקבי את סל התרופות הממלכתי.

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, מסר היום בתגובה לידיעה: "אני שמח על כך שתיק הבריאות נמצא במרכז התעניינות המפלגות. לרב ליצמן זכויו רבות ביישום רפורמות משמעותיות במשרד. אני מאחל לו קדנציה ארוכה שתאפשר לו לתכנן וליישם תיקונים במערכת כולה".

ההכרעות שעומדות בפני הממשלה הבאה בתחום הבריאות
 ההכרעות שעומדות בפני הממשלה הבאה בתחום הבריאות