הילד שלכם בכיתה ג'? הגיע הזמן שילמד לתכנת

תלמידים במאות בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים משתתפים ביוזמה שמאפשרת להם ללמוד לתכנת באמצעות משחק: "התוכנית התפשטה כמו אש בשדה קוצים. תכנות מפתח חשיבה יצירתית"

תכנות מחשבים אינו שמור לגיקים ומשוגעים לדבר בלבד, למעשה, הוא פשוט כמו משחק ילדים. זו בדיוק הנחת העבודה שהולידה את היוזמה לערוך פרויקט ארצי בקרב 670 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים (כיתות ג'-ט') ברחבי הארץ, שבו יתחרו התלמידים בפיתוח קוד באמצעות משחק. בתוכנית תומכות החברות סאנדיסק, מארוול וקואלקום, יחד עם המרכז לחינוך טכנולוגי (מט"ח), בו פותחה האפליקציה "קוד מאנקי", סטארט-אפ שכבר פועל בהצלחה בארה"ב, ומטרתו, להקנות כלי תכנות ראשוניים לילדים, באמצעות משחק.

הרעיון פשוט: התלמידים מתבקשים לשחק במשחק מחשב שבו קוף אוסף בננות, מתקדמים בשלבים, כאשר כל פעולה מתבצעת בשפת פיתוח קוד. "המטרה היא לעודד STEM בישראל", מסביר שחר בר אור, מנכ"ל סאנדיסק ישראל. "הכוונה ללימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - Science, technology, engineering ו-mathematics. מה שיאפשר גידול בתעשיית ההיי-טק בטווח הארוך.

התחרות מאפשרת לכל ילד ללמוד את יסודות התכנות דרך משחק חוויתי. רוב העבודה היא בבית, כאשר חלק מהילדים ממשיכים לעבוד בצוותים בבית הספר. זה משחק פשוט, שעובד בכל דפדפן. לא צריך רקע, בכל שלב לומדים צעד חדש, כשכל שכבת גיל מתקדמת בקצב שלה. תלמידי כיתות ג' כנראה לא יפתרו את כל השלבים, אבל אם אין לך רקע בתכנות, זה לא באמת משנה באיזו כיתה אתה".

- איפה בארץ הפרויקט מיושם?

"בכל הארץ, החל ממע'ר בצפון ועד אילת בדרום. יש לנו טבלה שמסכמת מי בית הספר המוביל בכל יום, ויש שם כל פעם הפתעות. רק השבוע ראינו שאום אל פאחם מובילה, וזה מראה מה קורה כשנותנים הזדמנות שווה".

- יש הבדלים בין בנים לבנות?

"לזה עוד אין לנו פילוח מדויק. יש סטטיסטיקה פר עיר ובית ספר, אבל אני יכול להגיד שיש בנות מצטיינות. הבת שלי בכיתה ג' והיא כבר סיימה את כל 90 השלבים".

בדיוק כמו במשחקים פופולריים כמו קנדי קראש, גם כאן רמת הקושי גוברת עם הזמן, כשבסופה כבר מדובר בפונקציות. מטרה נוספת של המארגנים היא ליצור שיתוף פעולה בין התלמידים החזקים לבין המתקשים. "אנחנו חושבים שצריך להכניס את מקצוע התכנות כחלק ממערך הלימודים כבר בבית הספר היסודי", אומר בר אור, "זה תהליך שכבר קורה במדינות ה-OECD ורק מתבקש שיהיה גם בישראל. כשזה יקרה, נוכל להכפיל את כמות המועסקים בהיי-טק, להכפיל את כמות המהנדסים, ולהנחיל את התחומים האלה לכולם, ולא רק ליחידי סגולה. אנחנו רוצים להכפיל את נתח ההיי-טק מהתל"ג של ישראל, שלהערכתי עומד היום על 40%".

"קוד מאנקי הוא סטארט-אפ שנולד באקסלרטור שלנו, מיינדסט, על ידי היזמים ישי פינצ'ובר ויונתן שור", מסבירה גילה בן הר, מנכ"לית מט"ח, "מאז שניסינו את התוכנית היא התפשטה כמו אש בשדה קוצים. אנחנו מאמינים שתכנות מפתח חשיבה יצירתית. סאנדיסק, שפנו אלינו, גייסו גם את מארוול וקואלקום, כשכולן מסייעות עם הפרסים. ההפתעה שלנו היא מכמות בתי הספר והתלמידים, שנכון להיום עומדים על 45 אלף. ההשתתפות של כל תלמיד היא וולנטרית, אבל המעורבות גדולה, גם מצד ההורים.

"יפה לראות איך ברגע שחושפים שניים-שלושה צעדים, כבר לא צריך להסביר יותר את הכללים. ברור לנו שכשהלמידה חוויתית, הסיכוי להתקדם גבוה יותר, כשבנוסף, יש את הרכיב התחרותי שהוספנו - ממוצע בית ספרי. אנחנו רואים כל שעה את הכניסות והנקודות ומי בית הספר המוביל".

- אפשר להעריך שזה יעודד אותם להמשיך וללמוד מדעים גם בתיכון?

"ימים יגידו".

תאלה אבו גאזלה, תלמידת כיתה ו' בבית הספר טל באטן באום אל פחם, קיבלה את הטעימה הראשונה מעולם התכנות, באמצעות המשחק. "לא היה לי רקע קודם במחשבים, אבל זה באמת מעניין אותי. אני לא יודעת אם זה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, כרגע אני רוצה ללמוד רפואה. אבל אני יודעת שאני אוהבת יצירתיות".

"היא עובדת מול המחשב", מעידה אולה אבו גאזלה, אמה של תאלה, "את השעה שיש לה בבית מול המחשב, היא מעדיפה בימים האחרונים להעביר במשחק".