השביתה הווירטואלית תורמת ליחסי העבודה

"נהגי האוטובוסים השובתים מתכננים להציע מחר נסיעה בחינם באוטובוסים... אנחנו עושים זאת כשירות לציבור", כך הודיע גזבר האיגוד המקצועי. ובכן, ידיעה זו לא הופיעה על דפי אחד מכלי התקשורת בישראל, והיא אינה קשורה לסכסוך העבודה ב"אגד תעבורה". הידיעה הופיעה ב"ניו-יורק טיימס" ב-10 באוקטובר 1960.

גם בעיתונות הישראלית פורסמו ידיעות על כוונתם של נהגי "אגד תעבורה" להפעיל נשק מפתיע נגד ההנהלה - להמשיך את שירות האוטובוסים, בלי לגבות דמי נסיעה. נסיעה בחינם כחלק ממאבק מקצועי! ההכרזה עשתה את שלה. בישיבה שנערכה בלשכתו של יו"ר ההסתדרות, סוכמו הבעיות שבמחלוקת וה"צ'ופר" המובטח לציבור לא הופעל.

55 שנה עברו בין אירוע השביתה הווירטואלית הראשונה בשירותי האוטובוסים של מיאמי, פלורידה, ובין תכנונה של שביתת נהגי חברת אגד תעבורה. 55 שנים, ואפס למידה.

הרעיון המקורי של הסעת נוסעים בחינם לא היה פרי הברקה של מזכיר איגוד מקצועי. הוא היה תוצאה של ניסיון תיווך ביוזמתו של ראש העיר מיאמי, שחשש מפגיעתה החמורה של שביתת תחבורה בעירו. הוא הזמין את נציגי המעסיקים ואת מנהיגי האיגוד המקצועי, והציע להם הצעה שכללה את המרכיבים הבאים:

1. חברת האוטובוסים תמשיך בשירותים הסדירים לנוסעים.

2. החברה תאפשר לנהגים להפעיל את השירותים ללא גביית דמי נסיעה.

3. הנהגים ימשיכו בעבודתם הסדירה, אך יוותרו על תשלום שכר.

4. הן המעסיקים והן האיגוד יתחייבו שלא לקבל סיוע משום צד שלישי.

ואמנם, כך התנהלו ימי השביתה הווירטואלית הראשונים. שני הצדדים עמדו בהתחייבויותיהם ונערכו למאבק ממושך. אולם הציבור חש סימפתיה לנהגים. נוסעים רבים עלו לאוטובוס ו"תרמו" את עלות הכרטיס לשובתים. משגילתה הנהלת החברה את תמיכת התושבים בשובתים, היא הודיעה לראש העיר על ביטול ההסדר. הנהגים הגיבו בהפסקת עבודה מלאה, שנמשכה 33 ימים. השביתה הסתיימה כפי שהסתיימה, אך סבלם של התושבים היה קשה ביותר.

להוספת שיטת השביתה הווירטואלית לאינוונטר הכלים של תחום יחסי העבודה הקיבוציים פוטנציאל תרומה גבוה. זהו כלי אידיאלי עבור שני מצבים, שביתות שנזקיהן לצד שלישי, וקודם כול לציבור, גבוהים, ולארגונים שלשביתות השלכות חמורות על סיכויי הישרדותם (לדוגמה, בגלל תלות בשוקי יצוא או בשווקים תחרותיים). זהו כלי מועיל גם במצבים אחרים.

חובתה של המדינה לדאוג למקרים מהסוג הראשון (פגיעה בציבור), ומחויבותם הראשונית של מעסיקים וארגוני עובדים להתרחשויות מהסוג השני. כלומר, חובתה של המדינה לדאוג למקרים מהסוג הראשון, למזעור הנזק שנגרם לציבור בסכסוכי עבודה בשירותים חיוניים; ומחויבותם של השותפים ליחסי העבודה ברמת הארגון, המעסיקים וארגוני העובדים, לנטרל את השלכות הסכסוך ביניהם על עצם הישרדותו של מקום עבודתם בסביבתו הכלכלית.

ראוי היה להוסיף ל"חוק יישוב סכסוכי עבודה", תשי"ז-1957, פרק שיעסוק בנושא השביתה הווירטואלית. היצירתיות המאפיינת את מערכת בתי-הדין לעבודה בישראל אפשרה התנסות ראשונית בנושא זה, ניסיון מוצלח ברשות הטבע והגנים בשנת 1998; ניסיון פחות מוצלח בעת שהכריזה ההסתדרות על שביתה כללית בשנת 2003, וניסיון אחר, שלא הגיע לכלל מבחן, בחברת החשמל בשנת 2005. ראוי שהנושא יחדל להתרחש כפתרון יצירתי אד-הוק של מותב שיפוט יצירתי. הגיע הזמן שהנושא יקבל טיפול חקיקתי.

הדרך הנכונה להתייחס לשביתה וירטואלית היא במסגרת היערכות מוסכמת לקראת סכסוך עבודה עתידי. הסכם קיבוצי כמוהו כהסדר נישואים, נכנסים אליו בהסכמה ובדרך-כלל מתמידים בו לעד. ולכן, ראוי שוועדה מוסכמת מטעם ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים תנסח דגם להסכם קיבוצי בנושא המדובר. הסכם כזה יכול לחייב כל יחידת מיקוח לעבור שלב של שביתה וירטואלית טרם שימוש בנשק השביתה.

במהלכו של שלב השביתה הווירטואלית, יזכו המעסיקים בהחזר חלקי על הוצאות התפעול שלהם, ועובדים יקבלו שכר חלקי על נכונותם לוותר על זכותם לשבות. את מהלך השביתה הווירטואלית יש לתחום במשך זמן מוגדר, כך שהאיום במעבר לשביתה כוללת יעודד משא-ומתן בתום-לב לקראת חתימת הסכם. את עלויות השביתה הווירטואלית למשתתפיה, עובדים כמעסיקים, יש להעביר ליעדים מוסכמים, בין אם למטרות חברתיות מועדפות או לכיסוי תוצאותיו של הסכם.

בעוד שאפשר לסמוך על שחקני מערכת יחסי העבודה, המעסיקים וארגוני העובדים, שיידעו לארוג את הדגם הראוי עבור ארגונים שבהם עלולה שביתה להוביל לפשיטת-רגל, חובתה של הממשלה להכין את הכלים הראויים לשביתות שנזקן לציבור גבוה ואף הרסני. אסור לחזור על טעותו של שר התחבורה מאיר שטרית, שבשנת 2005 סייע לשבור את מאבקם של נהגי חברת "מטרודן". צעד, שהרס את שוק נהגי האוטובוסים וגרם לתנאי עבודה ירודים של הנהגים בענף ולמחסור כרוני בנהגים. החוק חייב לאפשר מאבק מקצועי גם בענפים חיוניים, אך עליו ליצור כלים למזעור נזקיו לציבור הרחב.

הכותב, מאוניברסיטת בן-גוריון, הוא חבר הנהלת האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה