"אפשר היה למנוע את הנפילות בבזן בעקבות דוח הסרטן"

הכלכלנית הסביבתית נגה לבציון נדן: "בישראל אין עד היום אף קרן שחרתה על דגלה את הערכים של השקעות אחראיות ולכן המשקיעים לא באמת מכירים את החברה מבחינת ההתנהלות הסביבתית"

הדו"ח החמור של משרד הבריאות ביחס להיקף התחלואה במחלת הסרטן עקב זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, הוביל לנפילתה של מניית בזן ותפס את המשקיעים בה מופתעים. בראיון ל"גלובס" טוענת הכלכלנית הסביבתית, נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת Greeneye "לא צריך לחכות שתפרוץ פרובוקציה שתוביל את המשקיעים לתגובה היסטרית. משקיע אחראי יכול להימנע ממצב כזה".

לדברי לבציון נדן, "כשראש העיר יונה יהב במהלך מפתיע חסם את דרכי הגישה למפעלים ואיים לסגור להם את העסק, פתאום הביטחון של המשקיעים בחברה התערער והם זרקו את המניה והפילו אותה 8% תוך יומיים. למשקיעים אחראיים היה יכול להיות מידע מראש על מצבה של החברה ולכן הם לא היו נכנסים לפאניקה מכל ספין תקשורתי ומידע חדש שפתאום נחשף. משקיעים אחראיים לא צריכים לחכות לפרובוקציה. בישראל אין עד היום אף קרן שחרתה על דגלה את הערכים של השקעות אחראיות ולכן המשקיעים לא באמת מכירים את החברה מבחינת ההתנהלות הסביבתית".

- איזה כלים עומדים בפני המשקיעים על מנת להכיר את התחומים המגוונים, וביניהם גם התחום הסביבתי, בהם פועלות חברות?

"אנחנו עורכים מדי שנה דו"ח הערכה על הפעילות של החברות הציבוריות, וביניהן בזן. דו"ח ההערכה על החברה נותן תמונת מצב עדכנית גם על התנהלות החברה בפרמטרים סביבתיים, חברתיים ותאגידיים, וגם נותן מידע ביחס להתפתחויות שחלו בחברה במהלך השנה החולפת, האם מצבה השתפר או הורע, הן מבחינת מיפוי הסיכונים והן בהתייחסות השוואתית להתנהגות הסביבתית של חברות דומות בעולם. כלי נוסף שעומד בפני המשקיעים הוא כמובן דוח הדירוג של המשרד להגנת הסביבה, שבו מתפרסמות מדי שנה רמת הפליטות של מפעלים כמו אלה של בזן וגם רמת הציות של החברה".

"אנחנו לא ממציאים את הגלגל - יש כ-1,300 גופים פיננסיים שמנהלים מעל ל-45 טריליון דולר של כספי משקיעים ברחבי העולם, שכבר מצהירים כי ההשקעות שלהם הן השקעות אחראיות. כך נוהגים המשקיעים בעולם להימנע מ"הפתעות" כמו אלה שהפתיעו השבוע את המשקיעים בבזן".

- איך המשקיעים יכולים להשפיע על החברות המזהמות?

"קודם כל ישנו גורם ההרתעה - חשוב שהחברות ידעו שהמשקיעים הישראלים בוחנים אותן, רק זה כבר ישפיע על ההתנהלות שלהן. בנוסף, חשוב להבין שאף אחד לא אומר פה 'אל תשקיעו בחברות המזהמות', אלא מדובר על קריאה לפעולה אקטיבית ובמעורבות של המשקיעים בחברות האלה, במטרה לדרוש מהן להשתפר. כל אזרח שנותן את כספו לניהול המוסדיים בקרן הפנסיה או בקופות הגמל שלו, חייב להבין כי יש בכוחנו לדרוש מהן להתייחס ברצינות לפרמטרים של השקעות אחראיות, כמקובל בעולם. זאת על מנת שלא נופתע מנפילות במניה שאינן קשורות אפילו להתנהלות הנקודתית שלה. בבזן לא קרה אתמול שום דבר חדש, אבל המניה הגיבה בפאניקה וכולנו הפסדנו כסף".

"צריך להסתכל על כל חברה ציבורית ולהבין איזה סיכונים טמונים בעשייה שלה מבחינה סביבתית וחברתית, ואז להעריך את ההתנהלות של החברה אל מול הסיכונים האלה ולבחון כיצד ניתן לנהל אותם באופן שיקטין את הסיכון. לא רק הפרמטרים הפיננסיים הטהורים הם חזות הכול, אלא כמו שראינו בתצוגת התכלית הנוכחית - גם סיכונים אחרים משפיעים על ערך המניה".

- מה האזרח הקטן יכול לעשות על מנת שכספו יושקע באופן אחראי?

"כל אחד ואחד מאתנו יכול לדרוש ממנהל קרן הפנסיה בה מושקע כספו להתנהל באופן אחראי, ולהתייחס בבואו להשקיע בחברה כלשהי גם לפרמטרים שמודדים את האחריות הסביבתית, החברתית והתאגידית של החברה".

לב ציון נדן מסכמת את דבריה ואומרת, "אם הציבור הישראלי היה דורש ממנהלי ההשקעות המוסדיים להשקיע את כספו באופן אחראי יותר, כפי שדורשים כבר יותר מעשור החוסכים ברחבי העולם - הסיכוי שהיינו מוצאים את עצמנו מופתעים מהפרסום של הדוח הקושר בין הזיהום במפרץ חיפה לבין היקף התחלואה במחלת הסרטן באזור - היה פוחת. ידע זה כוח ואנחנו צריכים לעשות בו שימוש".