רמז לברית צבאית? ביידן: נילחם למען ישראל אם תותקף

האם נאום פרו-ישראלי נלהב של סגן נשיא ארה"ב, בטקס יום העצמאות בוושינגטון, הוא תחילת הפיוס הגדול בין ארה"ב לישראל? ■ מטוסי F35 יגיעו לישראל בשנה הבאה

ברק אובמה בנימין נתניהו / צלם: בלומברג
ברק אובמה בנימין נתניהו / צלם: בלומברג

בנאום שעשוי לבשר תחילת איחוי הקרעים בין ישראל לארה"ב, רמז אמש (ה') סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כי תיתכן ברית צבאית בין שתי המדינות, ואמר כי לו ולנשיא ברק אובמה יש מחויבות "אישית" לביטחונה של ישראל.

ביידן דיבר בקבלת פנים של שגרירות ישראל בוושינגטון לרגל יום העצמאות. אין ספק שזה היה נאום שרק חובב ציון מושבע היה יכול לשאת. אהבת ישראל והיהודים נטפה מכל מילה. אבל חשיבות הנאום טמונה לא רק בתוכנו אלא, ואולי בעיקר, בעיתויו, כמה שבועות לפני מועד היעד לחתימת הסכם גרעיני עם איראן, ובסיבותיו. מה חולל את פרץ החיבה הזה, שמישהו בקהל הגדירו כאקט של מייק-אפ סקס פוליטי? דאגה מזליגה של יהודי ארה"ב, נכס של הדמוקרטים מדורי דורות, למפלגה הרפובליקנית בגלל ההתכתשות המתמשכת בין הבית הלבן ללשכת רה"מ בירושלים? חשש שמחוקקים דמוקרטים יכשילו את ההסכם הפוטנציאלי עם טהראן אם יתרחבו הקרעים בין ישראל לארה"ב?

כך או כך, אחרי תקופה ארוכה שבה ניחוח צ'יקן-שיט הקדיח את אווירת היחסים, היתה הופעת ביידן בקבלת הפנים של שגרירות ישראל משב רוח מרענן. רון דרמר, שגריר ישראל בוושינגטון, נראה זורח כחתן ביום חופתו. מי היה יכול לפלל שדרמר, שמעולם לא נכלל ברשימת חביבי ממשל אובמה, יזכה לשמוע את ביידן פונה אליו במילים "רון ידידי"? אכן, גדול כוחם של אילוצים מדיניים וגם המעצמה הגדולה בעולם אינה רואה פחיתות כבוד לעסוק בלוליינות פוליטית כשצריך. דן קרצר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל ובמצרים, הגדיר זאת כך, בראיון ל"ניו יורק טיימס": "בראש ובראשונה, ממשל אובמה הוא ממשל פרגמטי. הנושא שמונח עתה על השולחן הוא יצירת תנאים סבירים לקראת הסכם עם איראן". פיוס ישראל ומאמץ מתמשך לשכנעה בכדאיות ההסכם הם חלק מאותם "תנאים סבירים".

ואין כמו ביידן למכור את הסחורה החדשה-ישנה של ממשל אובמה לישראלים, לא רק בגלל כישוריו האורטוריים וגינוניו העממיים אלא גם מפני שהוא באמת אוהב ישראל. ובעוד שחלק לא מבוטל מהנאום היה מורכב מקלישאות ומאנקדוטות ששמענו בעבר, היו בו כמה חידושים, שאחד מהבולטים שבהם הוא רמז לברית צבאית עם ישראל, כדקלמן:

"ישראל, ישראל. היא חיונית לגמרי לביטחונם של יהודים ברחבי תבל. לכן, מעולם לא מסרתם את הביטחון שלכם למיקור חוץ. קיבלתם את כל הסיוע שיכולנו לתת לכם, אך העובדה שראויה להערכה היא, שאף פעם לא ביקשתם שנילחם למענכם. ובכן, אני מבטיח לכם, אם תותקפו ותוכרעו - אנו נילחם למענכם, לדעתי".

"העולם זקוק לכם"

הניסוח מעורר, כמובן, תהיות. האם ארה"ב תמתין עד שישראל תוכרע כדי להילחם למענה? האם ההתערבות המובטחת לא צריכה לבוא לפני התבוסה? האם מדובר בהפצצה גרעינית על ישראל או גם בפלישת כוחות יבשתיים? השאלות האלה נותרות פתוחות, אבל אין ספק שזו פעם ראשונה שמס' 2 בבית הלבן מבטיח מה שמצטייר כברית צבאית כלשהי בין שתי המדינות, אולי בתמורה לחזרה לגבולות 67.

ביידן המשיך: "האמת היא, שאנו זקוקים לכם. העולם זקוק לכם. תארו לעצמכם מה תהיה המשמעות מבחינת האנושות אם במאה ה-21 ישראל תחדל מלהתקיים. אנו לעולם לא נפסיק לפעול כדי שליהודים בעולם יהיה מקום שאליו יוכלו ללכת. לעולם לא נפסיק לפעול כדי לקיים את העליונות האיכותית של ישראל. בין אם יהיה נשיא דמוקרטי או או רפובליקני. זה לא ישתנה. כי העם בארה"ב מחויב. הוא מבין".

בפנותו לדיפלמטים ישראליים ותיקים בקהל הוא אמר: "אתם מכירים אותי. אתם גידלתם אותי. אתם חינכתם אותי. ואני מכיר אתכם. לכן, אתם יכולים להאמין לי, שהמחויבות לישראל היא עניין אישי לנשיא אובמה ולי... אובמה ניצב בירושלים והכריז: 'אלה שמתנגדים לזכות הקיום של ישראל יכולים גם להתנגד לאדמה שעליה הם דורכים והשמים שמעליהם, מפני שישראל אינה הולכת לשום מקום'. אובמה מתכוון לכך. תאמינו לי".

והוא הוסיף: "אתם מגינים על האינטרסים שלנו כפי שאנו מגינים על האינטרסים שלכם, ולכן בואו נקבע עובדות כהווייתן דווקא ברגע זה של אי הסכמות מסוימות בין שתי הממשלות: שום נשיא לא עשה יותר כדי להגן על ביטחון ישראל מאשר הנשיא ברק אובמה".

בשנה הבאה - מטוסי F35 בישראל

הוא הזכיר, שב-2016 תקבל ישראל מטוסי F35, "המטוסים הטובים ביותר שבידי ארה"ב", וצה"ל יהיה הצבא היחיד במזה"ת שברשותו מטוסי הדור החמישי. כתב "גלובס" מציין, שישראל חתמה על חוזה לרכישת 19 מטוסים כאלה ב-2010, תמורת 2.75 מיליארד דולר והזמינה 14 נוספים, תמורת שלושה מיליארד דולר בפברואר השנה. רק שני מטוסים יימסרו לה ב-2016. יתרם יגיעו במועדים מאוחרים יותר.

גם ביידן וגם דרמר לא ניסו לטשטש ולהסתיר את חילוקי הדעות, אך בחרו להגדיר אותן כתפעה בלתי נמנעת במשפחות, והרי היחסים בין ישראל לארה"ב, כדבריהם, הם בעצם משפחה.

ביידן (שטרח להדגיש שבנותיו נשואות ליהודים): "אין זה סוד שיש בינינו חילוקי דעות... לפעמים אנו משגעים זה את זה, אך אנו אוהבים זה, ומגינים זה על זה".

דרמר: "אנחנו משפחה, משפוחה. בכל המשפחות יש חילוקי דעות... מה שמאחד אותנו חשוב הרבה יותר מה שמפלג אותנו".

סגן הנשיא ניסה למכור שוב את ההסכם עם איראן והדגיש, כי "מדובר במסגרת, רק מסגרת, לא הסכם סופי". הוא חזר על התחייבות שהשמיע אובמה פעמים רבות: אם ההסכם לא יגשים את המטרה הראשונית של הבית הלבן - חסימת כל הנתיבים האפשריים של איראן להשגת נשק גרעיני - אובמה פשוט לא יחתום עליו.

ואם ההסכם יחתם אך איראן תנסה לרמות ולייצר נשק גרעיני - כל האופציות שיש בידינו כיום, יוסיפו להיות על השולחן, הוא הוסיף.

וביידן חזר שוב על מנטרת הממשל: אנו תומכים בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים.