המאבק על תקציב הביטחון: צה"ל דורש תוספות שכר לנגדים

הסכם מלפני 8 שנים להעלאת שכר הנגדים לא מיושם ■ קצין בכיר: "הנגדים הולכים למשטרה ולשב"ס"

חיילים וקצינים ביום הזיכרון / צילום: רויטרס
חיילים וקצינים ביום הזיכרון / צילום: רויטרס

ממשלה חדשה עדיין אין, אך במערכת הביטחון נערכים לחידוש הקרבות על היקף תקציב הביטחון: צה"ל מתכוון לדרוש במסגרת הדיונים על התקציב להעלות את שכר הנגדים המשרתים בשורותיו מתוקף הסכם מהעבר שהושג בינו לבין משרד האוצר אך לא יושם בפועל.

קצין בכיר בצה"ל אמר ל"גלובס", כי מדובר בהסכם שעקרונותיו גובשו בין צה"ל לאוצר ב-2007 ובמסגרתו בוטל הגמול ששולם לנגדים על תואר אקדמי שאינו קשור לתפקידם בתמורה להעלאת שכר שתשפר בעיקר את מעמדם של נגדים צעירים המשרתים במסלול של קבע ראשוני, ומשתכרים שכר מינימום. "ההסכם נועד לאפשר העלאת שכר לנגדים בשיעור של 2%-3%, אך בפועל האוצר לא מיישם את ההסכם למרות שצה"ל מצדו ביטל את הרכיבים שקשורים לתוכנית האקדמיזציה של הנגדים כפי שהתחייב", טען.

לטענת הגורם, השנים עברו, ושכר הנגדים לא עלה, אך מתוקף אותן הסכמות, הם גם לא מקבלים גמול השתלמות ב', שניתן לכלל עובדי שירות המדינה. ב-2013 חתם צה"ל עם האוצר על יישום הפעימה השנייה של ההסכם, למרות שהראשונה לא בוצעה. עלות יישום ההסכם הוערכה בכמה מאות מיליוני שקלים, סכום שאמור לשפות את הנגדים גם רטרואקטיבית. האוצר וצה"ל סיכמו שהתנאי ליישום ההסכם הוא אישור של הממשלה, אך מאז עברו שנתיים ואישור כזה אין.

קצין בכיר העריך בשיחה עם "גלובס" כי האוצר משתהה ביישום ההסכם, כי המשמעות של העלאת שכר בקרב משרתי קבע היא לקיים העלאת שכר גם בקרב המשרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר. "כשיש העלאת שכר בצה"ל, נהנים ממנה גם בשב"ס ובמשטרה. העלאת שכר כזאת בקרב הנגדים ובמקביל גם בקרב בעלי דרגות מקבילות במשטרה ובשב"ס עשויה להסתכם בכחצי מיליארד שקל מתקציב המדינה וכנראה שזה מה שגורם לאוצר להסתייג מההסכם. עם זאת, במסגרת הדיונים שיערכו בקרוב על היקף תקציב הביטחון, יש בכוונתנו לדרוש את יישומו. כשבמשטרה ובשב"ס השכר עולה מתוקף של הסכמים שונים, השכר בצה"ל לא עולה כי הוא מחוץ לאותם הסכמים, וכך נוצרו פערי שכר שרק מתרחבים בין המשרתים בצה"ל לבין המשרתים במשטרה ובשב"ס", אמר.

בינתיים בצה"ל מזהירים מעלייה בקרב אנשי קבע המשרתים במסלול קבע ראשוני (בגילאים 21-28), שמשתחררים מיוזמתם משירות. ב-2013 ביקשו מעל 23% ממשרתי הקבע במסלול זה, שהוגדרו כ"בעלי אופק שירות", לסיים את שירותם. "יותר משרתי קבע צעירים מבקשים לפרוש משורות הצבא ושירות בתי הסוהר והמשטרה קורצים להם יותר. שכרם של משרתי הקבע נשחק ביחס לשכרם במשטרה או בשב"ס, בכל דרגה. אם המדינה לא תחליט על שיפור תנאי השירות של אנשי הקבע, בעוד 5-10 שנים נמצא את עצמנו עם צבא בינוני".

ממשרד האוצר נמסר, כי "לאחר שתורכב הממשלה והיא תידרש לאשר את תקציב המדינה, נושא זה יידון כחלק מתקציב הביטחון".

שינוי ריאלי בשכר קצינים
 שינוי ריאלי בשכר קצינים