יצרניות הבדים הלא ארוגים הגדילו ההכנסות בכ-6% ב-2014

ארבע החברות הציבוריות הפועלות בענף גם הגדילו את מספר עובדיהן אשתקד, אבל רק השתיים הקטנות יותר, ספאנטק ושלא"ג, ידעו לתרגם את העלייה בהכנסות לשיפור מהותי ברווחיותן

תעשיית הבדים הלא ארוגים בישראל סיימה את שנת 2014 עם צמיחה בפעילותה. ארבע החברות הציבוריות שפועלות בענף זה - על-בד, אבגול, ספאנטק ושלא"ג, הציגו אשתקד עלייה בהכנסות ורשמו הכנסה מצטברת של 3.88 מיליארד שקל, 6% יותר מב-2013. כל החברות גם הגדילו את מצבת כוח האדם שלהן בשיעורים שבין 6% ל-9% כדי לתמוך בהרחבת פעילותן, ויחדיו העסיקו 2,882 עובדים במפעליהן בישראל ובחו"ל, נכון לסוף דצמבר.

אלא שרק השתיים האחרונות, ספאנטק ושלא"ג, הנחשבות קטנות יותר הן במונחי מחזור המכירות והן במונחי מספר עובדיהן, ידעו גם לתרגם את העלייה בהכנסות לשיפור מהותי ברווחיות. את התוצאה, שכוללת כמובן גם את הציפייה להמשך המגמה, ניתן לראות בביצועי המניות שרשמו בשנה האחרונה תשואות פנטסטיות של 93% בספאנטק ו-63% בשלא"ג, בעוד שמניותיהן של על-בד ואבגול נסחרות בדומה לרמתן אשתקד.

תעשיית הבדים הלא ארוגים התמודדה ב-2014 עם אתגר לא מבוטל של שינויים חדים בשערי המטבעות המובילים מול השקל (במחצית השנה הראשונה ייסוף מול הדולר, ובמחצית השנייה פיחות חד במטבע האמריקאי וייסוף חד מול האירו), שאילצו את החברות להתמודד עם עליות וירידות במחירי חומרי הגלם והצורך לגלגלן על לקוחותיהן. גורם מהותי נוסף - ירידת מחירי האנרגיה בעולם במחצית השנה השנייה - טרם קיבל ביטוי מהותי בתוצאות החברות.

תעשיית הבד הלא ארוג היא תעשייה תהליכית, המאפשרת ייצור בדים באמצעות איחוי סיבים ליריעת בד מוגמרת בתהליך אחד רציף, וזאת בשונה מייצור בד ארוג או סרוג המאופיין בריבוי שלבים בייצור. תעשייה עולמית זו כוללת שלושה שלבים מרכזיים: 1. ייצור סיבים טבעיים וסינתטיים 2. הפיכת הסיבים לבד לא ארוג בטכנולוגיות ייצור שונות 3. ייצור מוצרי היגיינה סופיים לצרכנים, כגון מגבונים לחים, חיתולים חד פעמיים, טמפונים, תחבושות ועוד.

מבין ארבע החברות הציבוריות הפעילות בתעשייה, רק על-בד פועלת הן בשלב 2 והן בשלב 3, כלומר מייצרת גם את גלילי הבד וגם את מוצרי ההיגיינה עצמם. שלוש החברות האחרות מתמקדות בייצור גלילי הבד בלבד עבור יצרניות מוצרי היגיינה בינלאומיות. כל הארבע רוכשות סיבים שמשמשים אותן כחומרי גלם לייצור הבדים, ומהווים יותר מ-70% מעלויות הייצור שלהן.

על-בד: דמי הניהול למושב משואות יצחק פגעו ברווח

דוחות על בד ל-2014 מגלים כי החברה הצליחה להגדיל את הכנסותיה ב-2% ל-1.45 מיליארד שקל, ולמרות זאת הציגה ירידה של 3% ברווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) ל-145 מיליון שקל. ירידה זו מוסברת בעלייה בהוצאות השילוח וכן ההנהלה עקב תשלום דמי ניהול של 5.4 מיליון שקל לבעל השליטה בה, מושב משואות יצחק. אשתקד השקיעה החברה 63 מיליון שקל בהרחבת כושר הייצור של מפעליה.

לעל-בד שלושה תחומי פעילות מרכזיים: ייצור מגבונים לחים, ייצור טמפונים, וכן ייצור מוצרי ספיגה אחרים לנשים, למבוגרים וליולדות. היא מייצרת כאמור בעצמה הן את המוצרים הסופים והן את הבדים, ורוכשת בדים נוספים מספקים חיצוניים במידת הצורך.

על-בד היא חברת ייצור המגבונים הגדולה בישראל, וזהו גם תחום פעילותה העיקרי. ב-2014 צמחו הכנסות תחום זה ב-4% ל-1.14 מיליארד שקל, והרווחיות הגולמית השתפרה מ-21.8% ל-22.3% מסך ההכנסות, בזכות שיפור ביעילות התפעולית וצמצום רכישת הבדים מספקים חיצוניים. בעולם קיימים מספר רב של מתחרים בשוק המגבונים, ועל-בד מעריכה כי הנתח שלה בשוק האירופי-אמריקאי הוא 8%-10%, כאשר היא נמנית עם שלושת היצרנים הגדולים בעולם שפועלים כקבלני משנה עבור מותגים פרטיים ובינלאומיים. עיקר ההכנסות מתחום המגבונים (77%) מגיעות ממכירת מוצרים לרשתות קמעוניות, אשר שתיים מהן אחראיות ל-44% מהכנסות תחום זה, לעומת 41% ב-2013.

בתחום הטמפונים צמחו ההכנסות אשתקד ב-4% ל-204 מיליון שקל. הטמפונים נמכרים לשוק המותגים הפרטיים (בעיקר בארה"ב), כאשר שלושה לקוחות תרמו אשתקד 65% מההכנסות, לעומת 68% ב-2013.

אבגול: פמפרס והאגיס תרמו 70% מההכנסות

אבגול, השנייה בגודלה מבין הארבע במונחי מכירות, הציגה ב-2014 צמיחה מכובדת של 8% בהכנסות ל-1.44 מיליארד שקל. למרות זאת, נרשמה ירידה של 4% ב-EBITDA ל-208 מיליון שקל, ושיעורו מסך ההכנסות ירד ל-14.5% לעומת 16.5% ב-2013, עקב יעילות תפעולית נמוכה במחצית הראשונה של השנה ועלייה בהוצאות הלוגיסטיקה והאנרגיה.

אבגול, שבשליטת קרן ההשקעות הבריטית Ethemba Capital, מייצרת בד לא ארוג המשמש כחומר גלם לייצור מוצרי היגיינה, ובהם חיתולים חד פעמיים לתינוקות ולמבוגרים, תחבושות חד פעמיות לנשים ומגבונים. שתי לקוחות ענק מהוות את עיקר מכירותיה - יצרנית חיתולי פמפרס, פרוקטר אנד גמבל, שאחראית ל-42% מההכנסות, וקימברלי קלארק, יצרנית חיתולי האגיס, שתרמה אשתקד 28% מההכנסות.

לדברי החברה, הביקוש העולמי לבד לא ארוג בתחום ההיגיינה צמח אשתקד ב-6% לכ-1.5 מיליון טון בשנה, כאשר חלקה של אבגול בשוק נותר יציב בשיעור של 13%. אבגול מצטטת פרסומים ציבוריים, לפיהם שוק זה צפוי לצמוח ב-5% בכל שנה ולהגיע ל-1.86 מיליון טון ב-2018, כאשר אסטרטגיית החברה היא להגדיל באופן עקבי את כושר הייצור ואת האזורים בהם היא פועלת.

לאבגול 13 קווים פעילים לייצור גלילי הבד: 5 בישראל, 4 בארה"ב, 3 בסין ו-1 ברוסיה. ביולי 2014 נטלה החברה הלוואה של 32 מיליון דולר מבנק זר לצורך הקמת קו ייצור שני ברוסיה.

אלא שבמקביל היא נאלצה אשתקד גם להפחית 18 מיליון דולר משווי ההשקעה הקודמת ברוסיה, עקב הפיחות החד שנרשם ברובל הרוסי מול הדולר, מטבע הפעילות של אבגול.

ספאנטק: מעריכה צמיחה בקצב שנתי של 8%

חברת ספאנטק, מקבוצת ניסן תעשיות, מייצרת בד לא ארוג הנמכר כחומר גלם ליצרניות המגבונים הלחים. ב-2014 היא הציגה עלייה של 10% בהכנסות ל-512 מיליון שקל וצמיחה של 14% ב-EBITDA ל-88 מיליון שקל. ספאנטק מייצרת את גלילי הבד בטכנולוגיית Spunlace, שמתבססת על איחוי שמיכת הסיבים באמצעות זרמי מים בלחץ גבוה. ספאנטק מאמינה כי לטכנולוגיה זו כמה יתרונות על פני ארבע שיטות הייצור האחרות בענף, וכי שוק בדי הספאנלייס הוא בעל שיעורי צמיחה גבוהים יותר - עם צפי לקצב שנתי של 8% בחמש השנים הקרובות, בעוד ששוק הבד הלא ארוג כולו יצמח מדי שנה ב-7% בלבד.

97% ממכירות החברה ב-2014 היו לארה"ב ולאירופה, כאשר שלושה לקוחות מרכזיים תרמו 61% מהכנסותיה. בין אלו, פרוקטר אנד גמבל (23%) וחברת נייס פארק (22%), שהיא אחת משתי המתחרות הגדולות של על-בד בשוק המגבונים למותגים פרטיים.

ספאנטק מציינת כי פרוקטר אנד גמבל רוכשת ממנה בדים כבר חמש שנים ברציפות, ומגדילה את רכישותיה מדי שנה. החוזה הנוכחי ביניהן יסתיים בסוף 2016 (אם לא יוארך), ועד סיומו מאמינה ספאנטק כי תספק לפרוקטר אנד גמבל מוצרים בסכום כולל של 70 מיליון דולר (280 מיליון שקל).לספאנטק ארבעה קווי ייצור: שניים בטבריה, אחד בקיבוץ שמיר ואחד בארה"ב. החברה נמצאת בתהליך של הקמת קו ייצור נוסף בארה"ב בעלות של 65 מיליון דולר, שאמור להסתיים עד סוף ספטמבר השנה, ולהגדיל את כושר הייצור ב-80%.

שלא"ג תעשיות: השקעה של 81 מ' ש' בקווי ייצור

שלא"ג, שעוסקת גם היא בייצור בד לא ארוג, הציגה ב-2014 עלייה של 12% בהכנסות ל-482 מיליון שקל, המיוחסת להפעלה ראשונה של קו הייצור השני בארה"ב והפעלה בתפוקה מלאה של קווי הייצור בקיבוץ שמיר, בעל השליטה בחברה. שיפור היעילות התפעולית, לצד ירידה במחיר ומחירי הגלם, הביאו ב-2014 לצמיחה חדה של 39% ב-EBITDA ל-79 מיליון שקל.

שלא"ג משתמשת בטכנולוגיית תרמו-בונד (איחוי שמיכת הסיבים באמצעות התכה) לייצור בד לא ארוג, המשמש כחומר גלם בתעשיית ההיגיינה החד-פעמית (חיתולים, תחבושות, טמפונים ועוד) ובתעשיית המגבונים והמטליות. תחום זה היווה 89% מפעילות החברה ב-2014, כאשר 90% ממנו מיועדים לייצוא.

מוצרי החברה משמשים בין השאר בחיתולי האגיס של קימברלי קלארק ובתחבושות קרפרי של ג'ונסון אנד ג'ונסון. קימברלי קלארק היא גם הלקוח הגדול ביותר (18%) של שלא"ג, בעוד שני לקוחות נוספים אחראים יחדיו ל-22% מהמכירות. לחברה ארבעה קווי ייצור בקיבוץ שמיר ועוד שניים בארה"ב. ב-2014 הוחלט להשקיע 81 מיליון שקל בשדרוג המתקן בשמיר ובהקמת קו ייצור שלישי בארה"ב.

תחום פעילות נוסף של שלא"ג כולל החזקה של 51% במניות חברת נועם אורים, המייצרת מטליות רב פעמיות, בדים חדירים למים וריפודים לכלי רכב, וזאת בטכנולוגיית נידל-פאנץ' (שימוש במחטים רבות לקשירת הסיבים). ב-2014 רשמה נועם אורים ירידה של 8% בהכנסות ל-52 מיליון שקל.

תוצאות יצרניות הבדים הלא ארוגים
 תוצאות יצרניות הבדים הלא ארוגים