הנקראות ביותר

אפריל פושר למדד גלובס-פרומתאוס: כמו הנאסד"ק ות"א 100

חברות הטכנולוגיה סטרטסיס וטאואר הכבידו על המדד, שמחק בימי המסחר האחרונים של אפריל את העלייה מתחילת החודש ■ מספר החברות במדד עלה ל-122, ומספרן של הנסחרות בארה"ב בשווי גבוה ממיליארד דולר - עלה לשיא של 23 חברות

מדפסות של קרנית דיגיטל ושל סטרטסיס / צילום: יחצ
מדפסות של קרנית דיגיטל ושל סטרטסיס / צילום: יחצ

יצרנית מדפסות התלת-ממד סטרטסיס ויצרנית השבבים טאואר פגמו בתשואה החודשית של מדד גלובס-פרומתאוס, העוקב אחרי 122 חברות ישראליות הנסחרות בארה"ב. המדד הציג באפריל עלייה של 0.8% (ומתחילת השנה עלה ב-3.9%), בדומה למדדי ההשוואה - מדד נאסד"ק שעלה ב-0.8% באפריל (4.3% מתחילת השנה) ומדד ת"א 100 שעלה ב-0.9% (11% מתחילת השנה). למעשה, מדד גלובס-פרומתאוס היה במגמת עלייה משמעותית לאורך החודש, והניב תשואה מצטברת של כ-5%, אך בארבעת ימי המסחר האחרונים הוא מחק את רוב העלייה, כאמור בהובלת סטרטסיס שנפלה ב-29% וטאואר שירדה ב-14%.

מדד גלובס-פרומתאוס הושק לפני כחודש על-ידי "גלובס" וחברת הייעוץ הכלכלי פרומתאוס, שבהובלת יובל זילברשטיין ואייל שבח. בחודש האחרון חלו שינויים בהרכב המדד, כפי שמספר שבח: "ארבעת החודשים הראשונים של 2015 אופיינו בהמשך המגמה הבולטת מ-2014, של הנפקות ראשוניות ומשניות של חברות ישראליות בבורסות בארה"ב, בדגש על חברות ביומד". לצד העלייה במספר החברות במדד ל-122, שבח מציין שעלה גם מספר החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב ששוויין גבוה ממיליארד דולר, לשיא של 23 חברות.

אחת ההנפקות המעניינות ביותר לדברי שבח היא של חברת קורנית דיגיטל, אשר ריכזה עניין רב בתקופה האחרונה. קורנית עוסקת בייצור ושיווק מערכות דפוס דיגיטליות תעשייתיות לצורך הדפסה על בדים ופריטי לבוש. "טכנולוגיית הזרקת הדיו של החברה נחשבת לחדשנית", אומר שבח. "בנוסף לפיתוח המדפסות, מפתחת ומוכרת החברה גם דיו לשימוש במדפסותיה, מה שעשוי להבטיח לה זרם של הכנסות חוזרות".

החברה הוקמה ב-2002 על-ידי היזם משה נור, והיא חברה נוספת בשורה של חברות דפוס דיגיטלי גדולות שהחלו את דרכן בישראל (הבולטות שבהן: אינדיגו שנמכרה בכ-800 מיליון דולר ל-HP, סאיטקס ואובג'ט שהתמזגה עם סטרטסיס). קורנית היא חברת הדפוס השנייה של נור, שבעבר מכר את החזקותיו בחברת נור מקרופרינטרס לפי שווי של 118 מיליון דולר.

שבח מזכיר שבמהלך 2011 השתלטה קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו על קורנית, תוך רכישת 60% מהחברה לפי שווי של 22 מיליון דולר. מאז, טיפסו מכירות קורנית מכ-39 מיליון דולר ב-2012 ליותר מ-66 מיליון דולר ב-2014. בתקופה זו הציגה החברה רווח נקי ממוצע של כמיליון דולר, תוך שהיא מגדילה בעקביות את השקעותיה במחקר ופיתוח ובשיווק.

קיראו עוד ב"גלובס"


בתחילת אפריל השלימה קורנית הנפקה ראשונית (IPO) בנאסד"ק. היא אמנם תכננה לגייס כ-100 מיליון דולר, אך הסתפקה בגיוס של 71 מיליון דולר, וביום המסחר הראשון עלתה מנייתה בכ-40%.

כלכלני פרומתאוס מציינים שהשווי שבו הונפקה החברה, 287 מיליון דולר (358 מיליון דולר לאחר הכסף), משקף לה מכפיל הכנסות של 4.3 ומכפיל EBITDA של 47, ולדבריהם "ברור שהשוק אינו מתמחר את החברה על בסיס רווחיה כיום, אלא על בסיס פוטנציאל הצמיחה העתידי". הפוטנציאל מבוסס בחלקו על המודל העסקי של מכירות דיו ללקוחות חוזרים, וכן על כך שבאופן יחסי, הדיו זול והאיכות של מדפסותיה גבוהה - כך שללקוחות יש כדאיות כלכלית לעבור לעולם ההדפסה הדיגיטלי. לדברי שבח, גודל השוק אליו קורנית דיגיטל פונה מוערך ב-1.6 מיליארד דולר, ונתח השוק שלה הוא כ-3.5%, כך שיש לה פוטנציאל הכנסות גבוה בהרבה.

חברה אחרת מתחום דומה דווקא נמחקה מהמדד: סימטרון, שמפתחת תוכנות לעיצוב מוצרים, אשר נמכרה לחברת מדפסות התלת-ממד מארה"ב 3D Systems ב-97 מיליון דולר.

יציבות במניות הביומד

בין 122 חברות מדד גלובס-פרומתאוס, 37 מתמחות במדעי החיים ומרכיבות את תת-המדד למדעי החיים. תת-המדד ירד ב-0.4% באפריל, אך מניב תשואה חיובית של 5.4% מתחילת השנה. מדד ההשוואה, נאסד"ק ביומד, ירד בכ-2.7% באפריל ומדד מדד ת"א ביומד עלה ב-1.1%.

לדברי כלכלני פרומתאוס, אפריל היה חודש יציב יחסית מבחינת מרבית מניות הביומד. מי שריכזו עניין רב במהלך החודש (מגמה שנמשכת גם במאי) הן ענקיות התרופות טבע (ירדה ב-3% באפריל) ופריגו, בשל "משולש" הצעות הרכש שמשלב אותן ואת מיילן מארה"ב.

מניה נוספת שבלטה באפריל היא אנזימוטק, חברה מקיבוץ מענית המפתחת ומספקת מוצרים מבוססי שומנים מיוחדים, אשר זינקה ב-26%. שבח מציין כי אחרי קריסה של 60% במניה ב-2014 על רקע תוצאות חלשות, במארס האחרון קיבלה אנזימוטק אישור לרישום פטנטים בארה"ב ואוסטרליה למוצרי אומגה 3 שפיתחה. מניית החברה צפויה להיות מושפעת מהדוחות שיפורסמו בקרוב.

ירידה בטק לעומת עלייה בנאסד"ק

תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה, המורכב מ-48 חברות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ירד בכ-0.3% באפריל. לעומתו, מדד נאסד"ק 100 טכנולוגיה עלה ב-0.8% ומדד ת"א טכנולוגיה הציג חודש נוסף של תשואה שלילית, עם ירידה של 2.6%.

בפרומתאוס מציינים שהחודש האחרון אופיין בעליות דו-ספרתיות של מספר חברות טכנולוגיה, ובהן סרגון, קומברס, סייברארק, סולאראדג' (שהונפקה לאחרונה) וקליקסופטוור, שמנייתה רשמה את התשואה הגבוהה ביותר מכלל חברות הטכנולוגיה. קליקסופטוור, ספקית פתרונות ניהול כוח אדם נייד, הודיעה ביום האחרון של אפריל על מכירתה לקרן הפרייבט אקוויטי פרנסיסקו פרטנרז ב-438 מיליון דולר - עסקה המשקפת פרמיה של 32% על מחיר המניה הממוצע בחודש האחרון. ההודעה הובילה לעליה משמעותית בשווי החברה במהלך החודש האחרון (41%), ובפרט לעלייה חדה ביום המסחר האחרון, 26.5%.

כאמור, מניית סטרטסיס ממשיכה לפגוע בביצועי המדד. המניה צללה באפריל בכ-29%, והשלימה קריסה של 54% מתחילת 2015. בסוף החודש פרסמה סטרטסיס אזהרת רווח שנייה ברציפות. כלכלני פרומתאוס מעריכים שתשואת מדד גלובס-פרומתאוס תושפע בחודש הבא, בין היתר, מפרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון, שרבים מהם יתפרסמו במאי.

מתודולוגיה

ניירות ערך הנסחרים בבורסות שונות בעולם נכללים לעיתים רבות במדדים המשקפים את רמת המחירים הממוצעת של הניירות המשתייכים אליהם. מדדים מרכזים עניין רב מצד משקיעים, מהווים בנצ'מארק לביצוע השקעות ומשמשים בסיס למעקב על-ידי תעודות סל וקרנות מחקות. העניין הרב, והעובדה שהמדדים השונים משמשים כלי חשוב למשקיעים, הם שעומדים מאחורי מדד גלובס ופרומתאוס ייעוץ כלכלי לחברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בארה"ב.

המדד, שהורכב על-ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015, ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו.במסגרת כללי המדד, הוחלט כי משקל כל חברה ייקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד, בדומה למקובל במדד ת"א 100. משקלי החברות יעודכנו ב-1 בכל חודש. במועד העדכון, תיגרענה מהמדד חברות שאינן עומדות בתנאי הסף ומניות שנמחקו ממסחר, ותתווספנה חברות העומדות בתנאי הסף.

אחת לרבעון יבוצע עדכון לכמות המניות הצפה, והוא ישקף הן את השינוי בכמות המניות המוחזקת בידי הציבור והן את ההשפעה שחלה על כמות המניות בעקבות הנפקות משניות והצעות מכר. יש לציין שהשפעות על מחיר המניה כתוצאה מהנפקת זכויות או הנפקה משנית מתואמות בהתאם למדיניות הנהוגה בזירת המסחר של כל מניה.

ב-1 בינואר 2015 נקבעו המשקלים של חברות המדד, בהתאם לשווי השוק של החברות באותו יום. נציין כי שווי השוק מורכב מהכמות הצפה של המניות כפול מחיר עסקה אחרונה שנצפתה עד ליום זה.

* פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות

שינויים מרכזיים בחברות המדד 3
 שינויים מרכזיים בחברות המדד 3