האמת שמאחורי עסקאות המיזוגים והרכישות הענקיות

רכישת BG בידי רויאל דאץ'-של, רכישת אלקטל-לוסנט בידי נוקיה ורכישת קראפט בידי היינץ הן רק 3 מתוך עסקאות המיזוגים שנרשמו מתחילת השנה במטרה לשמש כיסוי להעדר צמיחה אורגנית וכדי לשמור על שביעות-הרצון של בעלי המניות

עליבאבא וול סטריט אירופה / צילום: בלומברג
עליבאבא וול סטריט אירופה / צילום: בלומברג

אם תבקשו מבנקאי השקעות להסביר את הבום הנוכחי בפעילות המיזוגים והרכישות, הם יצביעו על הגאות במחירי המניות, על הריביות הנמוכות למימון חובות ועל שובו של התיאבון לעסקאות לחדרי מועצות המנהלים. אם תשאלו בעלי מניות, ההשקפה שלהם תהיה הרבה יותר ספקנית.

הנרטיב החלופי שלהם הוא שאחרי המשבר הפיננסי, החברות השעו את התשלומים לבעלי המניות וניסו לבצע כמה שיותר קיצוצי עלויות. אפילו כאשר המאזנים השתפרו, המנהלים נותרו זהירים והסתפקו בקניית מניות ובחלוקת דיבידנדים כדי לשמור על שביעות-הרצון של בעלי המניות.

כעת, כאשר בעלי המניות ספקניים יותר לגבי רמות השיא של התשואות על ההון, החברות מנצלות את תנאי השוק הנוחים כדי לקחת את ההנדסה הפיננסית לשלב הבא - קניית היריבות שלהן.

ואדים זלוטניקוב, אסטרטג ההשקעות הראשי של אלאיינס-ברנסטין, שמנהלת נכסים בהיקף 474 מיליארד דולר, נמנה עם אלו שמסבירים כך את האופוריה של עסקאות המיזוג. "הגידול המשמעותי במינוף התאגידי ובהלוואות לא משמש לעידוד צמיחה אורגנית, אלא להנדסה פיננסית", הוא אומר.

כמה נתונים תומכים בטיעון הזה. ראשית, החברות בארה"ב צפויות השנה להחזיר שיא של טריליון דולר למשקיעים שלהן בצורת קנייה חזרה של מניות וחלוקת דיבידנדים, לעומת 904 מיליארד דולר שהוצאו למטרה זו בשנה שעברה, לפי אומדני חברת מדדי S&P ודאו ג'ונס.

במקביל, השקעות ההון, ההוצאה של החברות על יכולת הייצור שלהן בעתיד, נשארה מוגבלת יחסית למכירות שלהן, ובקושי עלתה בשנים האחרונות, לפי בדיקה של מורגן סטנלי. וגם הגידול במכירות נשאר צנוע בחברות אמריקאיות ואירופיות, למרות היתרונות של מחירי הנפט הנמוכים לצרכנים.

החברות במדד 500 S&P צפויות לדווח על גידול שלילי בהכנסותיהן בשני הרבעונים הראשונים של השנה, לפי חברת הנתונים S&P Capital IQ.

ניק לוסון, מנהל אסטרטגיית האירועים בדויטשה בנק, אומר שהחששות במועצות המנהלים של החברות כבר לא מתמקדים בבסיס העלויות של החברה, אלא באסטרטגיה ובתחזית הצמיחה שלה. "אחרי המשבר הכנסה הייתה מילה גסה, וכעת מיזוגים ורכישות מסתירים חטאים רבים. יש העדר אמיתי של שאיפה להשקיע ביכולת ייצור. קודם הסוו אותו בעזרת קניית מניות מהציבור, וכעת מסווים אותו בפעילות של רכישות ומיזוגים עם חברות יריבות", הוא אומר.

זה יכול להסביר את התחלת השנה המהירה ביותר מאז 2007 במיזוגים ורכישות, עם מחזור עסקאות שמתקרב ל-1.3 טריליון דולר בינואר-אפריל, לפי נתוני חברת המחקר Dealogic.

הגאות הזו נובעת במיוחד מעסקאות "ג'מבו" - מיזוגים בהיקף של מעל 5 מיליארד דולר היוו 43% מכל הפעילות, השיעור הגבוה ביותר מאז 1999.

וויליאם ורקר, מנהל בנקאות ההשקעות של UBS לאירופה, המזרח התיכון ואפריקה, אומר ש"בסביבה שבה העלויות כבר הופחתו, והחברות מתקשות למצוא צמיחה, מיזוגים הם דרך להגדיל את ההכנסות. מועצות מנהלים והנהלות חשות יותר ביטחון, ובעלי המניות תומכים בזה בדרך כלל".

אבל משקיעים כמו זלוטניקוב תוהים מה באמת קורה, מפני ששולי הרווח כמעט בכל אזור גיאוגרפי מצויים בשיא, אך ההכנסות נשארו חלשות.

"חברות שיפרו את היעילות שבה הן מנוהלות. ובכל זאת מדהים אותי שחלק גדול מהמיזוגים הללו נעשה כדי לחסוך עוד עלויות תקורה ולצמצם השקעות. זה נעשה באמת מסיבות של עלויות, ולא מתוך חזון מבריק של סינרגיה למטרת צמיחה", הוא אומר.

ואכן, כמה מהעסקאות הבולטות של החודשים האחרונים הן יעדים ענקיים של חיסכון בעלויות. לדוגמה, רויאל דאץ'-של אומרת שהיא מתכוונת להגיע לחיסכון של 2.5 מיליארד דולר ב-2018 מההשתלטות על קבוצת הנפט והגז BG בהיקף 82 מיליארד דולר, כולל נטילת חובות.

נוקיה, חברות ציוד רשתות הסלולר הפינית, הודיעה שהיא תצמצם הוצאות בסך 900 מיליון אירו ב-2019 בעקבות רכישת אלקטל-לוסנט הצרפתית ב-15.9 מיליארד דולר.

אפילו וורן באפט, משקיע הערך המפורסם ביותר בעולם, נאלץ להגן על יחסיו עם חברת ההשקעות הברזילאית G3 באסיפה השנתית של ברקשייר האתאוויי בסוף השבוע שעבר, בעקבות העסקה המשותפת האחרונה שלהם.

בעסקה הזו, קבוצת המזון האמריקאית היינץ שבשליטת ברקשייר ו-G3 רכשה את קבוצת קראפט כדי ליצור חברה בשווי של מעל 100 מיליארד דולר, כולל חובות. באפט ו-G3 הודיעו שהיעד יהיה קיצוץ הוצאות בסך 1.5 מיליארד דולר בסוף 2017. אחד מוותיקי המשקיעים בברקשייר אמר לבאפט שמדיניות קיצוצי העלויות העמוקים של G3 "גורמת לו צרבת".

ובכל זאת, אין הרבה סימנים לכך שפעילות המיזוגים והרכישות תואט בעתיד הקרוב, בייחוד במגזרים כמו תרופות ומוצרי צריכה, שבהן נרשמות עסקאות רבות מאוד.

"יש צורך מצטבר בקונסולידציה בכמה מגזרים, בעקבות תקופה ממושכת של אי ודאות", אומר פליקס דה מולמן, ראש יחידת הקמעונאות והתרופות בגולדמן זאקס.

לוסון מדויטשה בנק ספקן יותר. לדבריו, "הרבה מהמיזוגים נעשים בתגובה לחשש של ההנהלות לא לעשות דבר".

עסקאות בולטות
 עסקאות בולטות