קידוח פצלים עשוי להוסיף 140 מיליארד חביות נפט בעולם

כמות זו שווה לכל עתודות הנפט הידועות של רוסיה ■ המדינות שעשויות להרוויח במיוחד אם יאמצו את השיטה השנויה במחלוקת: איראן, רוסיה, מקסיקו וסין

חביות נפט / צילום: שאטרסטוק
חביות נפט / צילום: שאטרסטוק

טכנולוגיית הקידוח השנויה במחלוקת של סידוק והמרצה (hydraulic fracturing - fracking), שהואשמה בגרימת רעידות אדמה בארה"ב, עשויה לשחרר קרוב ל-140 מיליארד חביות נפט חדשות שיגדילו את ההיצע העולמי. כמות זו שווה לכל עתודות הנפט הידועות של רוסיה. כך עולה מניתוח שערכה חברת המחקר IHS.

מדינות ובהן איראן, רוסיה, מקסיקו וסין יפיקו את התועלת הרבה ביותר אם יאמצו את השיטות, שבהן השתמשו מחפשי הנפט שחוללו את מהפכת פצלי השמן בארה"ב, כדי להפיח חיים חדשים בשדות הנפט והגז המזדקנים שלהן, לדברי IHS. על פי המחקר שערכה החברה, ייווצר היצע נפט חדש משמעותי בשנים הבאות אם תשמש הטכנולוגיה - שפותחה לניצול עתודות קשות לגישה בארה"ב - לצורך הגדלה של הפקת הנפט והגז משדות ישנים בחלקי עולם אחרים. כשני שלישים מהנפט בר-הניצול הנוסף יופקו במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית, להערכת IHS.

"מופתעים מהפוטנציאל"

בטכנולוגיית הסידוק וההמרצה מוזרם תמהיל של מים, חול וחומרים כימיים בלחץ גבוה לתוך סלעים במעבה האדמה כדי לפתוח סדקים זעירים, והדבר מאפשר לנפט וגז לזרום באופן חופשי יותר לראש הבאר. קידוח אופקי - קידוח אנכי של באר בעומק של מייל (1.6 ק"מ) ולאחר מכן קידוח אופקי באורך של מייל או יותר לצדדים - מאפשר לחשוף שטח גדול יותר של סלעים עתירי משאבים.

השילוב של טכנולוגיית הסידוק וההמרצה עם טכנולוגיית הקידוח האופקי תרם לגאות בתפוקה האמריקאית, וחברות משתמשות בחידושים טכנולוגיים כדי לקצץ עלויות ולשפר את הפריון. ואולם טכנולוגיות אלה אינן בשימוש נרחב בחלקי עולם אחרים, ואחת הסיבות לכך היא התנגדותם של פעילי איכות הסביבה וכן הצורך בציוד מיוחד.

בבריטניה, שצפיפות האוכלוסין שלה גבוהה מזו של ארה"ב, מקוות חברות הקידוח לשחרר עתודות גז באמצעות סידוק והמרצה, אך הן נתקלות ביחס חשדני מצד הציבור על רקע החששות מרעידות האדמה הקלות העלולות להיגרם מהזרקת פסולת המים חזרה אל מתחת לפני הקרקע, וכן מהרעש והשיבושים כתוצאה מהעברת חומרים אל אתרי הקידוח ומהם. סוזן פארל, סגנית נשיא לחקר השלבים הסופיים של תהליך חיפוש אנרגיה ב-IHS, אמרה כי היא "הופתעה מהפוטנציאל המרשים להגדלת ניצול המשאבים באמצעות שיטות לא-קונבנציונליות אלה" מחוץ לארה"ב.

IHS מעריכה כי ניתן יהיה לשחרר 140 מיליארד חביות משדות נפט וגז ידועים מחוץ לאמריקה הצפונית, וכי 135 מיליארד חביות מכמות זו ישוחררו בשדות שבהם יהיה צורך לבצע סידוק והמרצה. 40 מיליארד חביות נמצאות באיראן, שממשלתה מקווה למשוך השקעות זרות אם וכאשר יבוטלו הסנקציות נגדה במסגרת הסכם על תוכניתה הגרעינית. מקסיקו, שפותחת את מגזר האנרגיה שלה להשקעות זרות, ניצבת במקום השני עם 14 מיליארד חביות, ואחריה רוסיה עם 12 מיליארד חביות וסין עם 6 מיליארד חביות.

IHS בדקה יותר מ-170 שדות נפט בשלים ברחבי העולם, וכן שלושה שדות בצרפת, תוניסיה וסין שזכו לתחיה הודות לשימוש בטכנולוגיות חדשות. בצרפת, שבה אוסר החוק על סידוק והמרצה, פותח מחדש באמצעות טכנולוגיית הקידוח האופקי שדה הנפט סאן מרטין דה בוסנה בקרבת פריס, שננטש ב-1996. תפוקת הנפט בשדה גדלה מ-40% ל-44%, ועתודותיו תפחו במיליון חביות - עלייה של כ-10%.

על פי הניתוח של ISH, השדות שבהם ניתן לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות מפוזרים באופן שווה למדי ברחבי העולם. המדינות האחרות המובילות ברשימה - שלכל אחת מהן עתודות נוספות של יותר מ-4 מיליארד חביות - הן איחוד הנסיכויות הערביות, כוויית, קזחסטן, אלג'יריה, לוב ו-ונצואלה.