קרן שביט קפיטל, בראשות גארי ליבלר, גייסה 75 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס". רוב המשקיעים בקרן החדשה מגיעים מחוץ לישראל, בעיקר מארה"ב, כאשר מדובר בגופים מוסדיים וכן במשקיעים פרטיים. לייבלר סיפר בעבר כי חלק מהמשקיעים שלו מנהלים במקביל קרנות השקעה בהיקפים של מיליארדי דולרים. הקרנות עצמן אינן משקיעות בקרן שביט, אך הבכירים בהן משקיעים בשביט את כספם הפרטי.
לדברי יבלר: "לא היו לי תוכניות קונקרטיות לגייס קרן שלישית, אבל בפברואר נסעתי לארה"ב וקיבלתי תגובות כל כך טובות, שיכלתי לסגור את הקרן תוך כמה שבועות. גם היקף הגיוס היה יכול להיות גבוה יותר, אולם הערכתי שבגלל המודל הייחודי של הקרן, הסכום הזה יהיה האופטימלי".
הקרנות שביט 1 ושביט 2 ניהלו כל אחת 30 מיליון דולר, כך שמדובר בקפיצת מדרגה עבור הקרן. החברות הבולטות בהן השקיעה שביט הן רי ווק, שנסחרת היום לפי שווי של 130 מיליון דולר, פואמיקס שנסחרת ב-332 מיליון דולר, סופרדרבטיבס שנמכרה ב-350 מיליון דולר, והחברות קמהדע ובריינסוויי, שבשתיהן, לדברי לייבלר, הצליחה שביט לנצל גל עליות ולצאת לפני התמתנותו. לייבלר אינו חושף את תשואת הקרן אבל מציין "לאור קצב הגיוס המהיר של הקרן החדשה, ניתן להבין כי התשואה הייתה טובה". ניתן להבין זאת גם מההיקף הכולל (והנמוך יחסית) של קרנות שביט, שמרמז על הסכומים הלא גבוהים שהושקעו בכל חברה. חברות אחרות בהן השקיעו הקרנות הן EBV (מהקרן הראשונה) ואינטק (מהקרן השנייה).
בדומה לשתי הקרנות הקודמות של שביט קפיטל, גם זו צפויה לפעול במודל ייחודי של השקעה במיעוט ללא דרישה למקום בבורד. "אלא אם מזמינים אותנו", אומר ליבלר. "מבחינתנו המשמעות היא שאנחנו נותנים אמון גדול ביותר ביזמים ובהנהלה".
המודל של שביט ייחוד גם מבחינת השלב שבו היא מעדיפה לפעול - בהשקעות גישור בחברות שעומדות לצאת להנפקה בבורסה אמריקנית או כאלה שנסחרות בתל אביב ומעוניינות לבצע רישום כפול בבורסה בארה"ב. אי לכך ההצלחה של שביט, לפחות במודל הזה, תלויה בהמשך קיומו של חלון הנפקות פעיל.
השוק יותר בררן
בראיון קודם אמר לילבר: "הקמתי את שביט לא כי בער לי לנהל קרן דווקא, אלא כי הרגשתי שיש ואקום בתעשייה. חברות שיכלו בעיקרון להגיע להנפקה בחו"ל או לגיוסי הון גדולים, נתקעות רגע לפני בשל קשיי הנזילות, כי התנאים שקיבלו לא היו מספיק טובים, כפי שקורה לחברה ללא כוח מיקוח.
"אם אין כסף בחברה, החתמים שמובילים את ההנפקה יכולים לעשות עם החברה מה שהם רוצים. חתמים נועדו לדאוג לחברה, אבל גם נמצאים בניגוד אינטרסים. רגע לפני ההנפקה הם יכולים להוריד פתאום את המחיר, כדי לאפשר למשקיעים שלהם להיכנס במחיר נמוך יותר, ולהרוויח בעצמם ממימוש אופציות הגרין שו. ככל שהחברה מגיעה עם מזומן רב יותר להנפקה, כך יותר קל לה לעמוד מול הלחצים הללו. לכאורה, השלב הקודם להנפקה ופרייבט אקוויטי הוא קרן הון סיכון, אולם הקרנות הללו בנויות לראות מכפילים עצומים על השקעתן, ולכן הן חייבות להשקיע מוקדם יותר".
לדברי ליבלר, בשנה האחרונה, השקעות בשלב הזה הפכו אפילו ליותר משמעותיות. אם ב-2014 חברות יכלו לצאת לשוק גם ללא מאזן בריא, הרי שהיום השוק הפך יותר בררן וקשה יותר לחברות שאין להן מזומן בקופה להנפיק.
ליבלר הוסיף כי הקרן החדשה כבר סגרה השקעה ראשונה, בחברה שעומדת לצאת להנפקה בארה"ב. על פי מצב השוק הנוכחי, בערך 50% מן ההשקעות צפויות ללכת לתחום הביומד, אולם אין התחייבות רשמית לכך ואם יהיה שינוי במצב השוק, צפוי גם שינוי בדפוס ההשקעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
