שוקלים לצאת מהשקעה בבורסה בחודש מאי? תחשבו שוב

כלל הוותיק של המשקיעים, "למכור במאי", נשמע אולי נחמד, אבל הוא לא ממש הגיוני. מאי הוא סימן לפחות מחצי שנה שחלפה, אבל זה מספיק כדי להגדיר את האסטרטגיה של למכור במאי ולהישאר בחוץ כאסטרטגיה לוזרית.

זה לא רק מפני שהשוק עומד החודש להכפיל את התשואה שלו מתחילת השנה, מה שאומר שמי שיצא באפריל כבר מרגיש חרטה. זה יותר מפני שהאקסיומות וכללי האצבע בשוק המניות הם יותר עניין של נוחות מאשר של היגיון, והמסלול הנוח הוא רק לעתים נדירות הטוב ביותר לרוב המשקיעים.

נתחיל במעט רקע. לא ברור מי היה הראשון שהמציא את העצה הפואטית "למכור במאי ולומר די", אבל ברור איך האסטרטגיה הזו צצה, ואיך הביטוי הזה הפך למשהו בעל משמעות אחרת לגמרי במרוצת הזמן.

האסטרטגיה הזו מבוססת על ביצועים היסטוריים של שוק המניות ממאי עד אוקטובר, בהשוואה לביצועים מנובמבר עד אפריל. ספר השנה של סוחרי המניות (The Stock Trader's Almanac) מראה, שמשנת 1950, למדד דאו ג'ונס הייתה תשואה ממוצעת של 0.3% ממאי עד אוקטובר, מול תשואה של 7.5% בתקופה נובמבר-אפריל.

הביצועים הללו לא כוללים עלויות ביצוע עסקאות ומס על רווחי הון, שאקדמאים יכולים להימנע מהן ומשקיעים לא יכולים; אבל הם גם מראים, שהרעיון הוא פחות להימנע מהפסדים של עונת קיץ (0.3% זו עדיין עלייה), ויותר להימנע מתנודתיות.

במבט היסטורי, מחזורי המסחר נמוכים יותר בעונת חופשות הקיץ, והמניות נוטות להיות תנודתיות יותר, כאשר מחזורי המסחר נמוכים יותר ויש פחות נזילות בשוק.

אבל כל הרעיון שייך לדרך החשיבה של סוחר מניות, שיש לו בעיה ספציפית: חודשי הקיץ האיטיים מייצרים פחות מגמות כלשהן. הסוחרים אוהבים מגמות. הטעם של מכירה במאי לסוחר, הוא שללא מגמה חזקה, ועם רקורד של עליות קטנות, לא שווה להיות בשוק במחצית השנה מאי-אוקטובר.

אבל במרוצת הזמן, הציבור החל לראות בסיסמה הזו הצהרה שהשוק מפסיד ממאי עד אוקטובר, בין היתר בזכות התפיסה שהימים הגרועים ביותר בשוק הם חודשי אוקטובר. זה לא מה שהנתונים מראים. שוקי איטי, כן. שוק מפסיד, לא.

המחקרים מסתייגים

ג'ק אבלין, מנהל ההשקעות הראשי ב-BMO בנקאות פרטית, החל לבחון את כלל השוק של מאי לפני כמה שנים, ועדכן את ממצאיו בינתיים. הוא הלך אחורה עם מדד דאו עד שנת 1900 וחישב ביצועים של שני תיקי השקעות ללא דיבידנדים, לכל אחד מששת החודשים (מאי-אוקטובר ונובמבר-אפריל), עם התחלה של 1,000 דולר בכל אחד מהם.

התיק של מאי-אוקטובר גדל ל-2,402 דולר ב-31 באוקטובר 2014, לפי אבלין; ואילו התיק של נובמבר-אפריל הפך את הסכום המקורי ל-134,151 דולר ב-30 באפריל 2015. אבלין ציין, שרוב ההתפלגות הזו של הביצועים התרחשה ב-55 השנים האחרונות, מאז ששני התיקים עמדו על כ-3,000 דולר בתחילת 1960.

גם הפער הזה לא הופך את אסטרטגיית "תמכור במאי ותאמר די" לאסטרטגיה לגיטימית, בעיקר מפני שאיש אינו יכול להסביר למה היא "עובדת". זאת ועוד, השאלה לא צריכה להיות אם היא עובדת, אלא אם היא עדיפה על פני גישת "הקנייה והחזקה" של המשקיע לטווח הארוך.

בנוסף, דאו הוא מדד גרוע ומיושן של השוק. הוא תומך בתשואות העדיפות של השוק בנובמבר-אפריל, אבל זה לא הופך אותן למשמעותיות.

ראסל אינבסטמנטס פרסמה בשבוע שעבר מחקר, שהראה שב-20 השנים האחרונות שוק מניות הלארג'-קאפ (חברות עם שווי שוק גדול), כפי שהוא משתקף במדד ראסל 1000, היה חיובי ב-14 מבין 20 השנים, או ב-70% מהזמן. מדד ראסל 2000, שמודד את ביצועי מניות הסמול-קאפ, היה חיובי רק ב-11 מבין 20 השנים הללו.

אבל אף אחד לא המציא כלל של "תמכור את המניות הקטנות שלך במאי".

אפשר לבדוק את התיאוריה הזו במגזרים שונים של השוק, ובסופו של דבר למצוא מגזרים ומדדים שמצדיקים אותה, אבל הגורם האנושי מוחק קרוב לוודאי את כל היתרונות שלה.

דן וויינר, עורך עלון המשקיעים The Independent Adviser for Vanguard Investors, בדק את האסטרטגיה של מאי-אוקטובר על שתי קרנות של ואנגארד - זו שמתחקה אחרי מדד S&P 500, וקרן Prime Money Market (VMMXX), משנת 1976. הקרן של S&P הניבה בממוצע 8.4% בחודשים נובמבר-אפריל, ואילו הקרן של שוק הכספים הניבה בממוצע 3.3%. להשוואה, הגישה של קנייה והחזקה של הקרן המדדית בכל השנים הללו הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 11.1%.

אבל התוצאות הללו הושגו רק על ידי אלו שהיו נאמנים לאסטרטגיה עד הפרט הקטן ביותר, מציין וויינר.

"לנטוש את הביטחון של המזומנים ולקנות מניות בסוף אוקטובר 1987 עם הזיכרון של 'יום שני השחור' עדיין טרי בראש של המשקיעים לא היה דבר קל", כתב וויינר. "כפי שלא היה קל לממש מניות בשיא בועת הדוט.קום באפריל 2000 - בייחוד בהתחשב בכך שאסטרטגיית למכור במאי נכשלה ב-9 מ-9 השנים הקודמות. בקיצור, קל לעשות חישובים היפותטיים אחורה בזמן, אבל להשקיע כסף אמיתי זה עניין אחר".

תרופה להרגעת עצבים

אבל הבעיה הכי גדולה היא, שאיש לא יכול להסביר מדוע אסטרטגיית למכור במאי עובדת. במקרה הטוב, זו תיאוריה שהיא קצת יותר מצירוף מקרים. במקרה הגרוע, זה כמו מרוץ סוסים.

צריך לזכור את זה כאשר השוק ממשיך לבחון שיאים, בעוד מקהלת הקולות שקוראת לתיקון או נסיגה מהשוק מאותתת אולי שהמשקיעים רוצים לחפש מקלט מסערה שמצטברת.

אם שוק המניות גורם לכם עצבנות בכניסה אליו בעונת הקיץ, ואתם חשים צורך לסגת, עשו זאת - אבל לא מפני שאתם מאמינים, שיש כאן אסטרטגיה מתוחכמת שעובדת. "למכור במאי" זו פשוט תרופה להרגעת עצבים, כפי שהיא הייתה תמיד.

אם אתם מעדיפים להישאר בשוק בקיץ, אתם צריכים לדעת שההיסטוריה אומרת שהביצועים שלכם יהיו טובים לפחות כמו הימנעות מהשוק בעונות הקיץ והסתיו.

כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2015