כחלון החליט ליישם את מסקנות ועדת אנדורן להסדרי חוב

שר האוצר: "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה הבלתי נסבלת בציבור בתחום הסדרי החוב בישראל בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים" ■ אנדורן: "הסדרת תהליך הסדרי חוב חיונית להתפתחות שוק האשראי"

loading

שר האוצר, משה כחלון, החליט ליישם את מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל. השר יפיץ היום (ד') תזכיר חוק ליישום מסקנות הוועדה, שבראשה עמדה מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן.

הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים, וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה.

הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, אשר אומצו על-ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב אשר יגדילו את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הן ברמת הקצאת האשראי במשק, והן בהסדרי חוב עתידיים.

מסגרת זו ממליצה הוועדה לקבוע שני מסלולי טיפול נפרדים: האחד לחברות שלא עומדות בהתניות פיננסיות (קובננטים) של האג"ח שהנפיקו, או אז יחלו החברה ונושיה במו"מ כשלנושים יותר למנות נציג מיוחד שישקיף על פעילות החברה, כולל על הוצאות ההנהלה והכלליות שלה; והשני, שינוי ההתייחסות למהי חברה חדלת פירעון, תוך שמירה על המצב הקיים לפיו הטיול בהליך הקפאת הליכים או פירוק וניהול מיוחד ייעשה אך ורק בבית המשפט.

השלב הראשון, ביחס לחברות שלא עומדות בקובננטים, יהיה רלבנטי רק לגבי הנפקות סדרות אג"ח עתידיות (או הרחבות) שבהן תקבע התניית "חברה בקשיים", ובמקרים בהם החברה הלווה תבחר מיוזמתה לפעול בדרך זו.

קיראו עוד ב"גלובס"


ביחס לשלב השני, הוועדה ממליצה לקבוע בחוק שחברה שלא שילמה במשך 45 יום ממועד התשלום היא חברה בחדלות פירעון. מדובר בתיקון לפקודת החברות, ולפיו אי-תשלום חוב הוא לא רק אינדיקציה לחדלות פירעון אלא ממש חזקה. במקרה כזה חובה על הנאמן להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק החברה או להקפאת הליכים, כשמינוי המנהל המיוחד לחברה ייעשה על-ידי בית המשפט.

עוד קובעת הוועדה לתחום זמנים את המהלך כך שבית המשפט ייתן את החלטתו בתוך 60 יום. הוועדה קובעת כי הנושים יורשו שלא לפנות לבית המשפט גם במקרה של איחור מהותי בתשלום, במידה ו-75% מהנושים מעדיפים להסדיר את החוב מול החברה שלא באמצעות בית המשפט.

ועדת אנדורן המליצה על יצירת אג"ח חדשות שיכללו בתוכן "מנהל חוב" - בעל תפקיד שיוחלט על מינויו כבר בעת הנפקת האג"ח, ושייכנס לתפקיד בפועל רק כאשר החברה תיקלע לקשיים. מינוי מנהל חוב לסדרת אג"ח לא יתאפשר בדיעבד, והוא יותר רק באגרת חדשה שבה הוגדר מראש בעל תפקיד כזה. ‏

מנהל החוב לא יחזיק בסמכויות לגבי ניהול החוב ביום-יום, כשסמכות זו תיוותר בידי הנאמנים. ואולם, אם החברה תיקלע לקשיים מנהל החוב יחל במגעים עם החברה ורק לאחר מכן יובא הדבר לידיעת הנושים. הדבר נועד לתת מעין מענה לאפשרות לקיים מו"מ מקדמי חשאי בין החברה לבין בעלי החוב עוד בטרם זו תיקלע לקשיים של ממש (כשיש חשש לכך). יו"ר רשות ני"ע והמפקחת על הביטוח יחליטו בעתיד באילו תנאים מנהל החוב יפעל. ‏

בנוסף, המפקחים על הבנקים ועל הביטוח יחייבו את הגופים שתחת פיקוחם לקבוע כללים לתמחור הלוואות בהתאם לרמת מינוף, בהתאם למאפיינים הענפיים ובהתאם למגבלת אשראי, וזאת תוך שיפור חובות הגילוי לנושים, בין היתר ביחס להתנהלות של בעל השליטה במקרים קודמים בעבר. ‏

כחלון אמר כי "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה הבלתי נסבלת בציבור בתחום הסדרי החובבישראל בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים. הכללים שקובעת הצעת החוק מטילים אחריות וחבות כלפי מי שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם והתחייבויותיהם לציבור כנדרש. התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור, אינה מקובלת. לכן יובטח שחברה תעמוד בחובותיה לציבור".

מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה, יעל אנדורן: "אני מברכת על כך שלאחר עבודה יסודית ומקיפה של כלל הגורמים העוסקים בנושא, מיושם הדו"ח המסדיר את כללי המשחק בשוק האשראי. הסדרי חוב הם חלק מהסיכונים הגלומים בשוק האשראי, והסדרת תהליך ניהול האשראי בכלל והסדרי חוב בפרט, חיונית להתפתחות שוק האשראי הישראלי, לחיזוק אמון ציבור החוסכים והמפקידים במערכת הפיננסית, להקצאת אשראי יעילה יותר במשק, לתמחור נכון יותר של האשראי המוקצה ולמזעור הפגיעה בבעלי החוב במצב של התממשות סיכון האשראי".