בנט: למי שנולד להורים עשירים יש יותר סיכוי להצליח בחיים

בראיון ל"ושינגטון פוסט", המתפרסם היום (א'), אומר שר החינוך נפתלי בנט כי בעבר היה בישראל יותר מדי אקטיביזם שיפוטי. הוא לא הכחיש שבדעתה של שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, להחליש את עצמאות בית המשפט העליון.

כתבת העיתון, לאלי וויימות, שאלה את בנט: האם אמת הדבר (ששקד) רוצה לערער את עצמאות העליון ע"י הקניית גוון פוליטי יותר לתהליך בחירתם של שופטים?

בנט לא הכחיש או אישר את הכוונה לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון וענה כך: "מדובר באיזון בין הזרועות - הממשלה, בתי המשפט והיועצים המשפטיים. אנו חושבים שהיה יותר מדי אקטיביזם שיפוט ב-20 השנים שחלפו".

שר החינוך קבל על כך שגורלם של בני עשירים בישראל שפר עליהם בהשוואה לאלה שנולדו במשפחות עניות יותר. הוא נשאל: האם חלק מתפקידך (כשר חינוך) הוא חינוכם של החרדים?

תשובתו: "כן, אני ממונה על חינוכם של כל 2.2 מיליון הילדים בישראל, לרבות הערבים והדרוזים והבדואים והחרדים והחילונים. כולם הם ילדיי. אחד מתחומי ההתמקדות שלי (כשר החינוך) הוא אי השוויון שקיים בישראל בין עשירים לעניים... המציאות היא, שאם שיחק לך המזל והצלחת להיוולד להורים עשירים, יש לך סיכוי טוב יתר להצליח בחיים. וזה לא בסדר".

בנט חזר על עמדתו, שאותה השמיע עוד לפני הראיון הזה, כי שילוב החרדים בכוח העבודה חשוב יותר משילובם בשירות צבאי. כתבת ה"פוסט" שאלה אותו: במסע הבחירות הקודם שלך, הבעת שאיפה שכל החרדים ישרתו בצבא. מהי עמדתך הנוכחית?

שר החינוך השיב: "רבים (מהחרדים) לא עבדו ורובם לא שירתו בצבא. עמדתי היתה, שהרבה יותר חשוב לתת להם מקומות עבודה; יש גם חשיבות, אם כי פחותה, לכך שהם ישרתו בצבא. מדוע? מפני שהצבא שלנו התסתדר יפה ב-67 השנים שחלפו בלעדי החרדים. אבל הכלכלה שלנו לא תסתדר אם חלק הולך וגדל באוכלוסיה אינו עובד, אינו משלם מיסים ולוקח קצבאות רווחה".

על הבעיה הפלסטינית אמר בנט, כהרגלו, שהוא "אינו מאמין בוויתור על אדמותינו". כדבריו: "אני חושב שזו תהיה שגיאה גדולה. העשורים הקודמים לימדו אותנו, שכל אימת שאנו מוותרים על שטח, השטח הזה נעשה מיד בסיס להזנקת האיסלאם הרדיקלי. זה קרה בלבנון (ובגדה המערבית). ויתרנו על שטחים וקיבלנו את האינתיפאדה השניה, ויותר מ-1000 ישראלים נהרגו בפיצוצים בערינו. ויתרנו על עזה, ועכשיו יש לנו בעיה ללא פיתרון. כאשר משהו לא עובד, משנים מהלך. פלח הולך וגדל של הישראלים אימץ את ההשקפה הז ולכן נתניהו אימץ למעשה את השקפתי בבחירות האחרונות".

"אנו לא מושלמים"

שר החינוך הודה, כי אין ביכולתו להציע "פיתרון מושלם" לפלסטינים שנמצאים תחת הכיבוש הישראלי. "כאשר אתה חי באזור שהולך ומתפרק לשבטים, כאשר דאע"ש טובח אנשים, וחמאס, חיזבאללה וג'בהאט אל נוסרא מתדפקים על הגדרות שלנו, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות הוא לוותר על שטחים. אותם אנשים שמפעילים עתה לחץ על ישראל לוותר על יו"ש, אמרו לנו בעבר לרדת מרמת הגולן. אם היינו שומעים בקולם, אנשי דאע"ש היו שוחים היום בכינרת".

בנט אמר, כפי שאמר לא פעם בעבר, כי אין לו שום רצון לשלוט בפלסטינים, שנמצאים בשטחי A ו-B והוא מעוניין להעניק להם שלטון עצמי "כמעט" מלא. את שטח C הוא שואף לספח לישראל ולתת אזרחות ישראלית מלאה לפלסטינים שחיים בו, לרבות הזכות לבחור לכנסת. "אינני חושב ששלום הוא בר השגה עתה... (אך) הייתי משקיע כמויות מסיבית של כסף בחיי היהודים והערבים שחיים באזור זה. כולם צריכים להבין: אנחנו לא הולכים לשום מקום".

- האם אתה חושב שזה פיתרון קביל בעיני הקהיליה הבינלאומית?

בנט: "הם טועים".

- אבל אין סיכוי בעולם שהקהיליה בינלאומית תסכים...

בנט: "או קיי, אז בואו נחכה. הם מתנגדים לסיפוח. אני מתנגד להקמת מדינה פלסטינית".

שר החינוך הבהיר, כי הוא מתנגד לגירוש יהודים או לפלסטינים, אך אפשר לעשת דברים שעליהם יש הסכמה, למשל שיקום תשתיות במשותף. "נוכל לשפר את חיי כולם בעודנו מסכימים לא להסכים על הפיתרון הסופי... לכל אחד יש קיבעון על פיתרון מושלם כלשהו, אך אנו מחמיצים מה שאפשר לעשת מייד".

הוא אמר, שהוא תומך בבניית התנחלויות מעבר לקו הירוק, אך רק באזור C. "לרוע המזל, עמדתי זו אינה העמדה של נתניהו. אנו חלוקים בסוגיה זו". לדבריו, הוא מדבר רבות עם נתניהו, אך "(לרה"מ) יש חזון אחר, חזון של שתי מדינות".

האם ישראל מבודדת עתה? - נשאל בנט.

תשובתו: "זו מילה חזקה מדי. יש ביקורת... אנו לא מושלמים. אך להצביע עלינו ולמתוח ביקורת על ישראל שוב ושוב בשעה שאנשים כורתים ראשים רק כמה קילומטרים מכאן? זה לא הוגן".