ניגון חוזר: שוב מעלים הצעות לבטל ארנונה ולאחד רשויות

בריטואל כמעט קבוע, מעלים גורמים בממשלה הצעה לביטול מס הארנונה וכן לאיחוד רשויות מקומיות במדינה ■ ראשי ערים קטנות וגדולות מגיבים להצעות שעל השולחן ודורשים בעיקר יותר סמכויות שלטוניות

 ירושלים / צילום: איל יצהר
ירושלים / צילום: איל יצהר

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת: "חוק הארנונה הוא גורם מרכזי לחוסר שוויון בחברה"

ארנונה: "לחלק את תקציב המדינה באופן אחיד"

"ירושלים, המונה 830 אלף תושבים, גובה בשנה כ-913 מיליון שקל בארנונה עסקית, לעומת ת"א המונה 430 אלף תושבים וגובה 1.8 מיליארד שקל ארנונה עיסקית (יותר מארבעה שקלים לתושב). זאת אומרת שההכנסה פר תושב בין ירושלים לת"א היא 4:1. לעומת זאת, בירושלים ניתנים בשנה פטורים והנחות בארנונה בשווי למעלה מ-600 מיליון שקל ללא שיפוי המדינה, לעומת ת"א שבה ניתנים כ-120 מיליון שקל פטורים והנחות בשנה, דבר שיוצר יחס הפוך של 1:4 לרעת ירושלים לעומת ת"א. העיוות הזה כמובן שאינו נובע מביצועי עיריית ירושלים אלא מחייב תיקון חקיקה ברמה הארצית, במטרה לאפשר לתושבים בכל הרשויות תקצוב ושירותים שוויוניים ככל האפשר.

קיראו עוד ב"גלובס"


"חוק הארנונה הוא הגורם המרכזי ליצירת פערים וחוסר שוויון. המדינה חייבת להחליט: או לבטל את המנגנון שאינו שוויוני ולחלק את תקציב המדינה באופן אחיד בהתאם למספר תושבי הרשות, או לחלק את תקציב המדינה באופן דיפרנציאלי במטרה לייצר יותר צדק חלוקתי במשאבים".

איחוד רשויות: "לא טוב שכל רשות תבצע תכנון לעצמה"

"אני מאמין באיחוד רשויות, שכן יש יתרון לרשויות גדולות על פני קטנות, הדבר מביא לחיסכון תקציבי שיופנה לטובת תושבי הרשויות.

"תכנון מטרופולין ירושלים חייב להיעשות בצורה רחבה ומרוכזת ובהתאם למדיניות סדורה ומחשבה ארוכת טווח, ולא שכל רשות תבצע תכנון לעצמה. תכנון נפרד ולא משותף יחליש את ירושלים ובאופן ישיר ועקיף גם את הרשויות השכנות. ישנה חובה לתעדף עסקים ותעסוקה ומגורים בהתחדשות עירונית פנימה, וגם עיבוי הרשויות המקומיות השכנות במגורים".

ירושלים

מספר תושבים: 830 אלף

שטח: 125,000 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 4

צפיפות אוכלוסיה: 6,631 נפש לקמ"ר

ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים / צילום: איל יצהר

ראש עיריית חולון מוטי ששון: "מקומם לחשוב שנממן תושבי רשות אחרת"

ארנונה: "הרשויות מממנות שירותים שהממשלה אמורה לממן"

"אי אפשר לבטוח במשרדי הממשלה בכל מה שקשור לשלטון המקומי. למשל, בוטלו מסים עקיפים (מס עינוגים, רישום בטאבו, אגרת רישוי וכדומה) שההכנסות מהם הגיעו לעיריות, אולם בניגוד להתחייבותה, המדינה לא העבירה לרשויות את התמורה מהעלאת המע"מ. נוסף לכך, הרשויות גם מוסיפות מתקציבי הארנונה לשירותים הממלכתיים, כי לעתים קרובות התקציבים שמקצה המדינה אינם מספקים.

"חשוב לתת בידי ראש רשות עצמאות ניהולית כדי שיוכל לקבוע סדרי עדיפויות, ליזום פרויקטים ולקדם נושאים ויוזמות ברשות על פי אופייה וצרכיה. העברת תקציבים מרשויות חזקות לחלשות היא רעיון מגוחך והזוי. מקומם לחשוב שתושבי חולון, למשל, יממנו מכיסם את השירותים המקומיים ברשות אחרת. מדובר כאן בעצם בהטלת עונש על רשויות שמתנהלות ביעילות ובאחריות תקציבית, ופרס לאלה שאינן נוהגות כך".

איחוד רשויות: "שהתושבים יסכימו"

"לעיר צריך להיות גודל אופטימלי כדי שהיא תהיה מספיק קטנה על מנת לשמור על קשר בין הרשות לתושבים, ומספיק גדולה על מנת שניתן יהיה לנהל אותה בצורה יעילה וטובה.

"כמה פעמים עלה הרעיון לאחד את חולון עם בת ים או עם אזור, ואולם תושבי רשויות אלה הביעו התנגדותם לכך בשל רצונם לשמור על צביונה של כל אחת מהערים ועל המורשת שלהן. כמו כן, קופתה של בת ים גירעונית ואילו חולון מאוזנת והארנונה בבת ים גבוהה ב-16% מזו של חולון. במצב כזה, לו היה מתבצע איחוד בין שתי הרשויות, היה צורך בהעלאת תעריף הארנונה לתושבי חולון על מנת לממן את הגירעון של בת ים ולהביא לאחידות את רמת הארנונה בשתי הרשויות".

חולון

מספר תושבים: 186 אלף

שטח: 18,927 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 5

צפיפות אוכלוסיה: 9,848 נפש לקמ"ר

מוטי ששון - ראש עיריית חולון / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי: "השלטון המקומי בישראל אינו שלטון"

ארנונה: "חקיקה מימי המנדט"

"השלטון המקומי במדינת ישראל אינו שלטון אמיתי. החקיקה נותרה מימי המנדט ואנו נטולי סמכויות בסיסיות. ברור שהארנונה זקוקה לרפורמה ולשינוי.

"גם בתל אביב-יפו יש עיוותים רבים. לדוגמא, יש רחובות בשכונות דוגמת צהלה ורמת אביב, אשר תעריף הארנונה בהן, מסיבות היסטוריות, נמוך כמו תעריף הארנונה בדרום העיר. אנחנו מנסים זה כמה שנים לתקן את העיוות הזה, אך שוב ושוב משרד הפנים אינו מאשר את השינוי.

"בעולם יש לשלטון המקומי סמכויות נרחבות יותר לקבוע את המיסוי העירוני ולהשתמש בו ככלי חברתי למימוש יעדים שונים כמו צמצום פערים, עידוד התחדשות עירונית וכיוב'. אנחנו משתדלים להשתמש במרכזיותה העסקית של העיר כדי להעביר הכנסות שמתקבלות מארנונה לעסקים לטובת צמצום פערים בנושאי חינוך, תרבות ורווחה. כך, באופן עקיף, ולמרות האילוצים הופכים את הארנונה לפרוגרסיבית יותר.".

איחוד רשויות: "אינטרס לאומי"

"אני בעד איחוד רשויות. במדינת ישראל יש למעלה מ-250 רשויות מקומיות וגודלן קטן מדי. לשם ההשוואה, בשטח של לונדון יש אצלנו 70 רשויות שונות, ובשטח של וינה יש 30 רשויות.

"אני מקדם בברכה איחוד עם בת ים משום שהדבר יתרום לאינטרס הלאומי. הצצה למה שיכול היה להיות במדינתנו מארגון נכון של הרשויות ניתן לקבל מפעילותם של איגודי הערים - האיגודן שבלי הרבה רעש בנה כאן 'רכבת תחתית' שלמה - קווי ביוב שמספקים שירותים ל-22 רשויות, איגוד ערים דן לתברואה שבונה את מתקן המחזור מהמתקדמים בעולם, רשות נחל הירקון ועוד. לכן אני פועל כבר שנים להקמת איגוד ערים או רשות מטרופולינית לתחבורה".

תל אביב

מספר תושבים: 418 אלף

שטח: 51,788 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 8

צפיפות אוכלוסיה: 8,083 נפש לקמ"ר

רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב - יפו / צילום: איל יצהר תמר מצפי

ראש עיריית חיפה יונה יהב: "איחוד רשויות חשוב, אך מעורר רגשי נחיתות"

ארנונה: "ידי כבולות"

"יש לנו ניסיון ורע ומר עם הממשלה. בעבר היה 'היטל עינוגים'. כשאדם הלך לסרט או לקונצרט באולם עירוני, בכסף ששולם בכרטיס היה חלק מסוים שהגיע לעירייה. הממשלה ביטלה את היטל העינוגים הזה, והבטיחה שתתן לנו, לערים, משהו בחזרה. עד היום אנחנו מחכים. עכשיו מצפים מאיתנו למשל שניתן סייעת שנייה בגנים, שנשקיע בחינוך. אני כבר משקיע 200 מיליון שקל בחינוך בחיפה מכספי הארנונה. מאיפה אתן עוד? הארנונה היא המנוע של העיר. אין לנו כספים אחרים. יחד עם זאת, היעדר אחידות בתעריפים וההבדלים בצורת החישוב, הם דבר גרוע, אותו צריך לתקן.

"אני גם רוצה לפתח את העיר התחתית, לעודד תושבים לגור באזור, להקל על עסקים לפעול בו, אבל אין לי שום סמכות להפחית ארנונה שם, וזה הכלי הכי חזק ומיידי שאמור היה להיות בידי. אנחנו משקיעים חצי מיליארד שקל בפארק לתעשיות רפואה, ואני מעוניין לפתות חברות ממרכז הארץ לבוא ולהקים את המפעלים שלהן אצלי. אני רוצה לתת הנחה מדורגת, זמנית לחמש שנים, וידי כבולות".

איחוד רשויות: "הפיצול הוא בזבוז נורא של כסף"

"נשר וטירת הכרמל חייבות להתאחד עם חיפה. גם כל הקריות היו צריכות להתאחד לרשות אחת. המצב הנוכחי הוא אווילות לשמה. הפיצול הוא בזבוז נורא של כסף ומונע איגום משאבים, דבר שהוא קלאסי לטובת התושבים. איחוד רשויות הוא הגיוני וחשוב, אבל הייתי רוצה שזה יקרה אחרי הקדנציה שלי, ולא משום שאיני רוצה בו, אלא משום שהוא מהלך קשה. איחוד אמצעי ייצור ושירות מעורר רגשי נחיתות, ולהתמודד עם רגשי נחיתות זה לא דבר קל".

חיפה

מספר תושבים: 273 אלף

שטח: 66,366 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 7

צפיפות: 4,291 נפש לקמ"ר

יונה יהב - ראש עיריית חיפה / צילום: פאול אורלב, שלומי יוסף

ראש עיריית צפת אילן שוחט: "כמו שהמדינה תצטרך אישור או"ם להוריד מס"

ארנונה: "מה קורה אם האבטלה יורדת פתאום מתחת ל-10%?"

"בשנים האחרונות השקענו מאמצים רבים בלהביא לצפת מוקדי שירות, חברות תוכנה וחברות העוסקות ברפואה מרחוק. מכיוון שאין לעיריית צפת סמכות להפחית את הארנונה על מנת למשוך חברות כאלו, היכולת שלנו להתחרות עליהן כמעט שאינה קיימת. משול הדבר למדינה שמנסה למשוך חברות רב-לאומיות, אבל צריכה לקבל אישור מהאו"ם או מהבנק העולמי כדי להוריד מס חברות.

"הדרך היחידה הקיימת היא לתת פטור מדורג לתעשייה הנחשבת נקייה, אבל את זאת יכולה עיר לעשות כל עוד שיעור האבטלה בה עולה על 10.5%. האם עולה בכלל המחשבה מה קורה אם חלילה רמת האבטלה יורדת, רחמנא ליצלן, מתחת ל-10%?"

איחוד רשויות: "יחסוך עלויות שכר רבות"

"איחוד הרשויות ככלל, הוא מהלך נכון. חלוקת הרשויות שנעשתה בעבר היתה פוליטית ולא התבססה על קווי גבול כלכליים וגיאוגרפיים הגיוניים. יתרה מכך, החלוקה נועדה לתת לקבוצות מסוימות באוכלוסייה בעלות על קרקעות ואמצעי ייצור, ולקבוצות אחרות לא. כיום, בגליל ראוי לבדוק את איחודן של מועצות גליל עליון ומבואות חרמון, שהלכה למעשה נמצאות על אותו שטח, ונותנות שירות האחת לקיבוצים והשנייה למושבים. גם באזור צפת יש מקום לבחון איחוד עם חצור הגלילית ועם ראש הפינה. מבחינה כלכלית זהו מרחב אחד, שבו התושבים של צפת צורכים שירותים בראש פינה וחצור ולהיפך, שותפים לתאגידים אזוריים (כיבוי אש ומים וביוב), פארקי תעשייה (כדוגמת צח"ר) ומיזמי חינוך. איחוד כזה יחסוך עלויות שכר רבות".

צפת

מספר תושבים: 33 אלף

שטח: 29,248 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 4

צפיפות: 1,125 נפש לקמ"ר

אילן שוחט - ראש עיריית צפת / צילום: אביהו שפירא

ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי חיים ביבס: "חיסכון אפשר להשיג באזור תעשייה משותף"

הארנונה: "אם המדינה תגבה את הארנונה, רוב הרשויות ייפגעו"

"בניגוד למה שרבים חושבים, בעיר ממוצעת ההכנסות מארנונה מכסות בממוצע רק כ-40% מתקציב העירייה, ובערים קטנות או חלשות אפילו פחות, לפעמים רק 20%. נטילת כספים מרשויות מאוזנות לרשויות חלשות תפגע בחוזקן של המאוזנות, תגרור אותן מטה ותפגע בתושבים.

"גם הרעיון שהמדינה תגבה את כספי הארנונה ותחלק אותו כביכול בצורה שווניות יפגע במרבית הרשויות המקומיות, שיאבדו מעצמאותן וההכנסות שלהן ירדו.

"אנחנו בעד רפורמה בארנונה המגדירה סעיפים אחידים ושיטות מדידה תואמות בכל הרשויות, עם הבדל תעריפים בכל רשות ורשות. כמו כן אנחנו תומכים בקביעת סל שירותים לתושב המגדיר בדיוק מה רשות צריכה להעניק לכל תושב בתחומה".

איחוד רשויות: "כל מקרה לגופו"

"מודיעין אוחדה בשנת 2003 עם מכבים-רעות. ממשלת ישראל בהחלטה על האיחוד הבטיחה הרבה כספים ותקציבים לסגירת גירעונות עבר - כספים שברובם לא הגיעו. 'איחוד רשויות' זו סיסמה מצוינת שכביכול מביאה לחיסכון בהוצאות, אך לא תמיד היא נכונה. כל מקרה צריך להיבדק לגופו ולעבור ניתוח כלכלי יסודי. אני בעד איחוד רשויות שיכול להביא לצמיחה ולשיפור מצבן הכספי של הרשויות, אם באמצעות חיסכון תפעולי או באמצעות הקמת אזורי תעשייה ומקורות הכנסה של ארנונה שלא ממגורים. את רוב החיסכון שמחפשים לעשות באמצעות איחוד רשויות, אנחנו עושים כבר היום בחלק מהמקומות באמצעות אזורי תעשייה משותפים, איגודי ערים או אשכולות ועבודה משותפת של רשויות סמוכות".

מודיעין-מכבים-רעות

מספר תושבים: 85 אלף

שטח: 50,176 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 8

צפיפות אוכלוסיה: 1,703 נפש לקמ"ר

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין ויו

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק: "הוכח כבר שאיחוד נוחל כישלון חרוץ"

ארנונה: "כמו עם תאגידי המים"

"ביטול הארנונה עליו חושבים באוצר טומן בחובו סיכון לא סביר לחוסנה הכלכלי ולפעילותה של רשות. בדיוק כפי שקרה עם מהלך הקמת תאגידי המים - מהלך שנועד לייעל, בסופו של דבר סרבל את העבודה וייקר את המים. גם חלוקת הכנסות בין רשויות היא בבחינת טיפול קוסמטי בלבד. נוסף לכך, בשיטת הארנונה הנוכחית אוכלוסיות חלשות רבות נהנות מהנחות ופטורים, שייעלמו לכשיחויבו לשלם את המס באמצעות המע"מ.

"פעלתי בשנה החולפת כדי לשנות את סיווג המספרות בעיר ולהפחית את התעריף, אולם הבקשה נדחתה על ידי משרד הפנים והאוצר ללא מתן הסברים. זהו מצב בלתי סביר".

איחוד רשויות: "זו אשליה"

"הרעיון לאחד בין ערים עולה מדי פעם בפעם, בעיקר כשפוליטיקאי כלשהו רוצה כותרת פופוליסטית. מחקרים רבים נעשו בעולם בנושא זה והוכח (כולל בארץ), כי ברוב המקרים האיחוד נוחל כישלון חרוץ. זה עובד רק כשיש עיר גדולה וחזקה ולצידה עיר או יישוב קטנים וחלשים.

"אני חושב שבמדינה קטנה כשלנו, לכל יישוב יש ייחוד משלו, מסורת משלו, היסטוריה וגאוות יחידה. איחודים לא יחסכו כלום, זו אשליה. במקומות שבהם נדרשת התייעלות כספית, מוטב היה למשל להפעיל רגולציה ולחייב את הרשות לצמצם בכוח האדם. גבעתיים היא אחת הערים הייחודיות בארץ. אין סיבה ולא ניתן לעולם שיאחדו אותנו עם עיר אחרת, גם לא ת"א. ברחובות המשותפים, התושבים בצד הרחוב השייך לגבעתיים, לא יסכימו בשום מחיר לעבור ולגור בצדו השני של הרחוב, גם אם יוצעו להם דירות אטרקטיביות יותר. גבעתיים היא עיר קהילתית שבה כולם מכירים את כולם".

גבעתיים

מספר תושבים: 56 אלף

שטח: 3,246 דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 8

צפיפות אוכלוסיה: 17,301 נפש לקמ"ר

רן קוניק - ראש עיריית גבעתיים / צילום: תמר מצפי ואיל יצהר