ה"בור התקציבי" בשנת 2016 עשוי להיות קטן יותר מכפי שצפו - כך עולה מדיונים ראשוניים על תקציב המדינה שהחלו השבוע באוצר. למרות הפרסומים על רצונו של ראש הממשלה בתקציב תלת-שנתי, ממשיכים בינתיים באוצר להכין תקציב לשנים 2016-2015 בלבד. ל"גלובס" נודע כי בדיונים שנערכו השבוע שבה ועלתה האפשרות להשתמש ב"קופסה" - אותו כלי פיסקלי "בלתי קונבנציונלי" שמאפשר להחריג הוצאות חד-פעמיות גדולות ממגבלת ההוצאה התקציבית.
באגף התקציבים מדברים עדיין על בור תקציבי שגודלו מוערך ב"מספר דו-ספרתי נמוך" של מיליארדי שקלים, או במילים אחרות כ-10 עד 12 מיליארדי שקל, שאותם יידרש האגף "לסגור" - בין אם בדרך של קיצוצים או דחיית הוצאות ממשלה, או בדרך של העלאות מסים וביטול פטורים ממס. מדובר בירידה משמעותית לעומת בור בהיקף של כ-20 מיליארד שקל שחזו באגף התקציבים עד לפני מספר שבועות, ובור של 16 מיליארד שקל שאותו צפה בנק ישראל באפריל.
הסיבות העיקריות לכך שהבור המסתמן יהיה קטן מהצפוי הן עדכון כלפי מעלה של תחזית ההכנסות ממסים וביטול הצורך בהתאמת מחירים. בנוסף, גם ה"טייס האוטומטי", או מנגנון התאמת ההוצאות להתחייבויות הממשלה, יהיה ככל הנראה "רזה" יותר מכפי שהעריכו תחילה.
יידרשו התאמות
הקיטון המסתמן בבור התקציבי מחזק לכאורה את הקו שהובילה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מול הקו השמרני יחסית של הממונה על התקציבים, אמיר לוי. השניים התעמתו בעבר בנושא במהלך ישיבה רבת-משתתפים שהתכנסה לפני חודשיים אצל ראש הממשלה, ביוזמת משה כחלון שביקש להבין את המצב הפיסקאלי שעמו הוא עתיד להתמודד לפני כניסתו לתפקיד שר האוצר. באותה ישיבה טענה עבאדי-בויאנג'ו שהיקף הקיצוצים הנדרש יהיה נמוך בכ-50% מזה שהציג לוי, בין היתר בנימוק שלאוצר יש רזרבות תקציביות שלא נוצלו. יצוין, כי הממונה על התקציבים הוא בעל הסמכות והאחריות הסופיים בנושא.
על-פי התחזית הרשמית של האוצר ל-2016, שפורסמה עוד במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, יידרשו בשנה הבאה "התאמות" בהיקף כולל של 5.6 מיליארד שקל. תחזית זו מניחה שהוצאות הממשלה יוגבלו לתקרה של 342.9 מיליארד שקל, ושיעד הגירעון התקציבי יעמוד על 2.75%. בתחילת דיוני ההכנה לתקציב דרש אגף התקציבים לבצע "התאמת מחירים" ולהנמיך את תקרת ההוצאה המותרת ב-1.5%, שהם כ-5 מיליארד שקל, בנימוק שהתחזיות התבססו על אינפלציה של 1.5% ב-2014, בעוד שבפועל נרשמה אז אינפלציה שלילית של 0.2%. דרישה זו אינה צפויה להתקבל בין היתר משום שלגרסת בנק ישראל אין צורך בביצוע התאמת מחירים במקרה שהאינפלציה נמוכה מהתחזיות.
בשבועות האחרונים נוספו לבור התקציבי ההסכמים הקואליציוניים שבמסגרתם הובטחו למפלגות השונות התחייבויות שהיקפן הכספי מוערך בכ-8 עד 9 מיליארד שקל ב-2016. תוספת גדולה נוספת אמורה להגיע מכיוון תקציב הביטחון, שעשוי לגדול השנה ב-3 עד 4 מיליארד שקל. מנגד, הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, אמור לעדכן את תחזית הכנסות המדינה ממסים, כשברור שהתחזית הנוכחית היא שמרנית מדי. לפי נתוני האוצר המעודכנים, בחודשים ינואר-מאי הסתכמה גביית המסים בסך של 114.4 מיליארד שקל - עלייה נומינלית של 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עימות בין החש"כלית והממונה על התקציבים סביב ההוצאה על הביטחון
בישיבה שנערכה השבוע בראשות מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, התנהלו חילופי דברים בין החשכ"לית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, והממונה על התקציבים, אמיר לוי, סביב נתוני ההוצאה על הביטחון. מעדכון נתוני ביצוע תקציב המדינה שפרסמה החשבת השבוע, התברר כי ההוצאה הביטחונית גדלה ב-9.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - שיעור כפול כמעט מהגידול בהוצאות המשרדים האזרחיים, שעמד על 4.6%.
הנתונים עוררו תרעומת מצד לוי ומצד בכירים נוספים באוצר שטענו כי ההוצאה הביטחונית אינה אמורה לגדול בשיעור חד כ"כ במסגרת תקציב המשכי ובתקופה שבה לא נרשמו אירועים ביטחוניים חריגים. לפי החוק, בהיעדר תקציב מאושר אמורה החשכ"לית לנהל את חלוקת התקציב הזמני, שגודלו נקבע בשיעור של 1 חלקי 12 מהתקציב האחרון שאושר - תקציב 2014.
מנתוני החשכ"לית שפורסמו עולה כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה עמדה ההוצאה הביטחונית על 26.5 מיליארד שקל, שהם יותר מ-63 מיליארד שקל בחישוב שנתי - זאת כאשר תקציב מערכת הביטחון המקורי ל-2014 עמד על 51 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
