האתגר של Bell Labs - השבת מוחות לישראל

Bell Labs, זרוע המחקר של אלקטל-לוסנט, הוקמה ב-1925 ונחשבת לאחת ממעבדות המחקר החשובות בעולם. פעילות המחקר והפיתוח שהתבצעה במעבדות אלו הניבה טכנולוגיות פורצות דרך כדוגמת הטרנזיסטור, הלייזר, שפות התכנות UNIX ו-C, תאים סולאריים ועוד. חוקרי המעבדות זכו בפרסים רבים, בהם 8 פרסי נובל, 4 פרסי טורינג, 9 פרסי "עמיתי מרקוני", 21 מדליות למדע, טכנולוגיה וחדשנות המוענקות בידי נשיא ארה"ב, ואפילו אוסקר, אמי וגראמי. Bell Labs נמצאת בבעלות אלקטל-לוסנט.

השלוחה הישראלית של Bell Labs, שאותה מוביל פרופ' דני רז מהטכניון, הוקמה במאי 2014 ומתרכזת בבעיות הקשורות לווירטואליזציה של שירותי תקשורת וברשתות מבוססות תוכנה.

בנוסף למחקר מנסה המעבדה להתמודד עם אתגר נוסף - השבת מוחות של חוקרים ישראליים אשר מתגוררים בחו"ל.

"יש כמות גדולה של ישראלים שעושים דוקטורט בתחומים שונים, החל מביוטכנולוגיה וכלה בתקשורת, אבל כשהם מסיימים את הדוקטורט, בין אם בארץ או ב-MIT בארה"ב - השאלה היא מה הם עושים אחר כך", אומר רז, "הם יכולים לעבוד בחברות מסחריות, אבל זה אומר שהם לא עושים יותר מחקר, אלא עובדים בפיתוח. זה חשוב מאוד, אבל זה רק כיוון אחד.

"אם הם רוצים לעשות מחקר הם יכולים ללכת לאוניברסיטה, אבל כמות האנשים שיכולים להיקלט שם היא מאוד מאוד מוגבלת, ואני אומר את זה כפרופ' בטכניון. רז מוסיף כי "הפיתרון של השאר הוא להישאר בחו"ל או להצטרף למכוני מחקר, כמו למשל בל לאבס".

כמה "מוחות" החזרתם לארץ?

"הכוונה המקורית הייתה לקלוט כאן עשרה אנשים, אבל זה כל הזמן מתפתח. קליטה של דוקטורנט כזה, שמפתח טכנולוגיה, זו גם מניעת ירידה, סביב זה יכולות להתפתח הרבה תעשיות. זה יעזור לא רק לדוקטורנטים, אלא בכלל לאנשי טכנולוגיה. המספרים עכשיו עדיין קטנים, אבל זה בצמיחה. יש סיכוי שזה יתרום למניעת ירידה, כי תהיה עוד אופציה עבור חוקרים בישראל".