המאבק על "התלת-שנתי": טוב לנתניהו, פחות טוב לכחלון

בה בעת שראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לקנות לעצמו יציבות פוליטית לשנתיים קדימה לפחות באמצעות אישור התקציב המשולש, לראשי המפלגות אינטרס הפוך לגמרי: כדי לצבור כוח פוליטי, להשיג תקציבים ולהעביר רפורמות, הם חייבים לעבור את הליך אישור התקציב. על רקע המחלוקת בין ראש הממשלה שמעדיף יציבות קואליציונית נטולת מהמורות, לשותפיו שדורשים אישור תקציב במועדו, הוקפאו בשבוע האחרון הדיונים על התקציב בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר. שר האוצר משה כחלון הורה לנציגיו שלא לדון עם אנשי משרד ראש הממשלה בנושא. הדיונים שהתקיימו השבוע בין נתניהו לאוצר היו ברובם על סוגיית הגז, ולא עסקו בענייני התקציב.

הלחצים שמפעיל נתניהו על ראשי המפלגות לאשר תקציב תלת-שנתי נתקלים בהתנגדות גורפת של ראשי מפלגות הקואליציה: יו"ר כולנו כחלון, יו"ר ש"ס ושר הכלכלה אריה דרעי, וראשי יהדות התורה - סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני.

ההתנגדות של יו"ר ועדת הכספים, האיש ששואב את כוחו המקצועי והפוליטי מהליך אישור התקציב, ברורה לחלוטין. הרחקת תהליך אישור תקציב נוסף עלולה להחליש אותו ולהוציא ממנו את כל הכוח. לוועדת הכספים ולעומד בראשה תפקיד מרכזי במהלך אישור תקציב. גפני הוא האיש היושב על השאלטר, האדם שצריך לקנות ולשלם לו בתמורה להעברת מהלכים. זו דרכו לקבלת כספים קואליציוניים למגזר שאותו הוא מייצג, וזו דרכו להוביל מהלכים שהבטיח לבוחריו כמו גם לכלל הציבור. כרגע יכולותיו של גפני להוביל מהלכים מוגבלת, לנוכח הסמיכות לחתימת ההסכמים הקואליציוניים, ולכן הוא חייב נקודת אור בקצה המנהרה שתפתח בעבורו את כל המשחק הפוליטי מחדש.

התקציב הוא הדבר היחיד שמאיים על שלמות הקואליציה, ולכן בממשלת 61 נתניהו יעשה הכול כדי שתקציב תלת-שנתי יאושר. גם את כחלון מלחיצה העובדה הזו, וכמי שמעוניין בהרחבת הממשלה זהו כלי לחץ על נתניהו לגרום לו להרחיב אותה.

בסביבתו של כחלון אמרו כי שר האוצר נעמד על רגליו האחוריות ולא ייתן לתקציב תלת-שנתי לעבור. לדברי אנשי כחלון, הסיכוי שיאושר תקציב תלת-שנתי עומד על 1% בלבד. מבחינת שר האוצר, חוק ההסדרים הבא הוא ההזדמנות שלו להעביר את כל הרפורמות שלא יצליח להעביר במסגרת התקציב הנוכחי שיאושר בקרוב. תקציב תלת-שנתי עלול להרחיק ממנו את הסיכוי לאשר את כל הרפורמות שעליהן התחייב בפני הבוחר.

הקשר בין כחלון לנתניהו התהדק באחרונה. שר האוצר מבין היטב שבעבור רה"מ, אישור תקציב תלת-שנתי יחסוך לא מעט מאבקים פוליטיים ויקנה לו שקט קואליציוני שיפחית את הסחטנות; ואולם כל כלכלן ואיש מקצוע יודע שעד כמה שהדבר טוב לנתניהו, הוא רע לכלכלה ולמשק. כחלון משתמש גם בתירוץ הזה, אך דווקא דרישתו להאריך את משך הזמן הדרוש לאישור התקציב עד לסוף נובמבר 2015 עומדת לו לרועץ. התקציב שיאושר כל כך קרוב לסוף השנה, נותן לנתניהו את הקרקע המוסרית לדרוש אישור תקציב תלת שנתי עד 2018, מאחר שבפועל תקציב 2015-2016 הוא כתקציב חד-שנתי ל-2016 בלבד. עד שהתקציב יעבור, 2015 כבר תהיה מאחורינו. גם שר הכלכלה אריה דרעי הצהיר כי הוא מתנגד נחרצות לאשר תקציב תלת-שנתי לשנים 2015 עד 2017. בדיונים סגורים אמר השבוע דרעי כי הוא "מתנגד בכל תוקף לתקציב תלת-שנתי. בלתי-אפשרי להעריך היום מה יהיו המדדים הכלכליים לשנתיים וחצי הקרובות בתחומים כמו צמיחה, אבטלה וגביית מסים. תקציב כזה יהיה רע מאוד למשק, ואתנגד לכך".

בפועל, גם אם דרעי היה נהנה בעצמו מביטחון תעסוקתי סביב שולחן הממשלה לעוד שנתיים לפחות, הוא יודע היטב שמשרדו חייב את התקציב ואת חוק ההסדרים כדי להעביר רפורמות, מה גם שאף פעם אין בתחנונים מצד ראש הממשלה דבר מזיק. אם נתניהו יזחל ויבקש לאשר תקציב תלת-שנתי, דרעי יוכל אולי להוציא ממנו עוד כמה הבטחות.