האוצר מכשיר את הדרך למוסדיים להעניק אשראי למשקי בית באמצעות מיזמי ה-P2P

משרד האוצר מגבש בימים אלה כללים שיאפשרו למשקיעים המוסדיים להעניק אשראי למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות מיזמי ה-P2P|, כך נודע ל"גלובס". פרסום כללים כאלה עשוי להביא להתפתחות דרמטית בענף ה-P2P בישראל, ולהפיכת אותם גופי P2P לשחקן משמעותי בשוק האשראי בישראל. במשרד האוצר אישרו את הידיעה וציינו כי הם אכן עובדים על כללים כאלה, שכן הם רואים בחיוב כניסה של מוסדיים לתחום האשראי למשקי בית. גיבוש הכללים מתאים לתפיסה של שר האוצר משה כחלון, שמעוניין להכניס את המוסדיים לפעילות של אשראי למשקי בית.

לפי הערכות הכללים יפורסמו בתוך 3 חודשים, ויכללו התייחסות לכמה נושאים. לדוגמה, כמה הון הגוף המוסדי צריך לרתק בצד במקרים שבהם הוא מעניק את האשראי מכספי הנוסטרו שלו. גורמים בענף מציינים שכיוון שאין כיום כללים ברורים בנושא, הפרשנות היא שעל המוסדי להקצות 100% הון מול כל אשראי כזה שהוא מעניק באמצעות כספי הנוסטרו. מדובר בהקצאה גבוהה למדי, החותכת את פוטנציאל התשואה בחצי. האוצר צפוי ככל הנראה לקבוע היקף נמוך יותר באופן משמעותי.

תחום ה-P2P נמצא בצמיחה מואצת בעולם. מנוע צמיחה מרכזי שלו מגיע מהמשקיעים המוסדיים, המהווים במקומות רבים את המקור המרכזי למתן אשראי. המוסדיים בארץ ובחו"ל נהנים מזרימת כספים מדי חודש, ומחפשים לגוון את ההשקעות שלהם, במיוחד במצב הנוכחי שבו הריבית בעולם אפסית ומחירי הנכסים גבוהים. הלוואות למשקי בית נחשבים אטרקטיביות לאור התשואה הנאה שהן מניבות למלווים (5%-7% בשנה בממוצע). כניסה באמצעות המיזמים נוחה יותר למוסדיים לעומת מתן אשראי ישיר, שכן היא חוסכת להם הוצאות בהקמת מערך חיתום, שירות לקוחות ושיווק ההלוואות - שירותים שמבצע מיזם ה-P2P בעצמו.

בישראל התחום עדיין נמצא בחיתוליו. יש כמה גופים שהוקמו בתחום, ונתנו ביחד עד כה סכום המוערך בכמה עשרות מיליוני שקלים בלבד. מכיוון שמדובר בתחום חדש, לא גובשה עד היום מסגרת כללים, כיצד יכולים המשקיעים המוסדיים להיכנס להשקעה במיזמים אלה, ועל כן מבחינה משפטית העדיפו אותם גופים להימנע מהשקעה. קביעת המסגרת צפויה לעודד לפחות את חלקם להקצות כספים לאותם מיזמים.

דוגמה לפוטנציאל של המוסדיים ניתן לראות באשראי העסקי, תחום שבו המוסדיים הגדילו את פעילותם בצורה ניכרת בין אם באמצעות אג"ח או הלוואות פרטיות. התוצאה היא שבתוך עשור הם הפכו משחקן זניח בשוק לשחקן המחזיק ביותר מ-50% ממנו, קרי גדול יותר מהבנקים.

אחד המיזמים שנפגש באחרונה עם האוצר בנושא בצורך בגיבוש הכללים הוא Be the bank. מדובר במיזם שהוקם לפני כשנה והעניק עד היום הלוואות בסכום של כ-9 מיליון שקל. Be the bank מנוהל ע"י שלומי תורג'מן ואלון כץ, שהקימו את החברה. יו"ר החברה הוא גיל גזית, לשעבר מנכ"ל חברת דירוגי האשראי מידרוג. החברה עוסקת בהלוואות לעסקים קטנים בסכום של 50 עד 500 אלף שקל, ועד כה העניק אשראי ליותר מ-100 עסקים. טווח הריביות הוא 5%-12% לשנה, וההלוואה ניתנת ל-3-5 שנים. מודל ההכנסות של Be the bank מתבסס על גביית 3% מהיקף ההלוואה מהלווים (פלוס מע"מ), ותשלום זה נפרש לאורך חיי ההלוואה. המלווים לא משלמים למפעילי המיזמים, אך מקצים 1% מההלוואה לקרן לפיקדון הדדי, שממנה הם אמורים לקבל תשלום, במקרה שההלוואות שלהם נקלעו לחדלות פירעון.

מדוע נכנסתם לתחום העסקים הקטנים? היום הבנקים מאוד מרחיבים את האשראי לתחום זה, אתם יכולים בכלל להתחרות איתם?

תורג'מן: "הבנקים אמנם מצהירים כי הם רואים בעסקים הקטנים מגזר אסטרטגי, אבל זו בעיקר הצהרה שיווקית. בסופו של דבר, הבנקים ממשיכים להעניק אשראי לפי קוד בנקאי. הם לא מעניקים לכל הסקטורים. ענף המזון לדוגמה עדיין חסום בפני עסקים קטנים רבים. הבנקים מעניקים אשראי לפי מחזור הפעילות הנוכחי ולא לפי תחזיות לצמיחה עתידית. התוצאה היא שעסקים קטנים בעיקר רודפים אחרי הזנב של עצמם, ולא יכולים לקבל אשראי בהיקף משמעותי. אצלנו גם נגר פשוט קיבל אשראי, מה שלא בטוח שהיה קורה בבנקים".

כאשר המיזם יצא לדרך אשתקד, ראו תורג'מן וכץ כי יש להם בעיה בעיקר בצד הלווים - לא היו להם מספיק לווים טובים, וכך יצא שהם העניקו אשראי רק ל-1 מתוך 14 עסקים שפנו אליהם. בעקבות פעולות שיווקיות כגון יצירת קשרים עם הרשות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה ועם התאחדות המלאכה והתעשייה, מאגר הלווים גדל והפך איכותי יותר, לדבריהם.

אלא שכעת קיימת סוגיית צד המלווים. עיקר המלווים במיזם הם משקיעים פרטיים ועסקים קטנים, אך היקפם נמוך לעומת צד הלווים. על כן, כדי שיוכלו לצמוח, Be the bank נושא עיניו לאוצר וממתין לכללים החדשים, בתקווה שאלו יביאו אליו מוסדיים, שיהוו מקור מרכזי למתן האשראי.

כדי להסיר מחסום רגולטורי נוסף שעלול להכביד על צמיחתם, מקיימים במיזם מגעים עם רשות המסים לצורך קבלת רולינג בנוגע למס שישלמו המלווים על רווחיהם בהלוואה. Be the bank כבר קיבלו באחרונה טיוטה סופית, שלפיה המס יעמוד על 15% ויתבצע כניכוי במקור, כך שהמלווה לא צריך להתעסק עם רשויות המס בנוגע להסדרת רווחיו. אלא שהסרת מחסום רגולטורי משמעותי יהיה כאשר האוצר יעגן בכללים ברורים את הכללים להשקעה במיזמים כמו Be the bank ודומיו.

מה הן הלוואות P2P?

הלוואות ה-P2P (Peer to Peer) הן סוג חדש של הלוואות, שהתפתחו בעיקר בעשור האחרון בעולם, ושזוכות לכינוי הלוואות חברתיות. מדובר בהלוואות שבהן המלווה הוא אדם פרטי או משקיע מוסדי המעניק ישירות הלוואה ללווה, ללא תיווך הבנק. בשוק האשראי המסורתי הבנק נוטל פיקדונות מהציבור שעליהם הוא משלם ריבית, ובמקביל מעניק באותם כספים אשראי בריבית גבוהה יותר - וחותך את הקופון שהוא פער הריביות.

הוויתור על הבנק כמתווך, אמור הן להוזיל עלויות ללווה והן לשפר את התשואה שמקבל המלווה לעומת הפיקדונות בבנק. חשוב לציין בפיקדונות לא קיים סיכון (למעט תרחיש של נפילת הבנק), שכן אם אשראי נקלע לחדלות פירעון, הבנק סופג את ההפסד, במיזמים אלה הסיכון הוא על המלווה (שנהנה בתמורה לסיכון בתשואה גבוהה יותר).

מיזמי ה-P2P הם בעיקר מיזמים טכנולוגיים, המאפשרים ביצוע ההשקעה וההלוואה בערוצים הדיגיטליים. התחום נמצא בצמיחה מואצת בעולם. עם החברות הבולטות ניתן למנות את Lending Club ו-ZOPA. ובישראל הוא עדיין בתחילת הדרך.