תואר אקדמי לא מספיק: איך אפשר להשיג את המשרה הנכספת?

למרות ההסתערות על מוסדות אקדמיים, סיום תואר באוניברסיטה או במכללה לא בהכרח מבטיח מציאת עבודה הולמת ■ איך בוגרי תואר טריים ובעלי יוזמה יכולים לבדל את עצמם ממועמדים דומים ולייצר לעצמם ניסיון בדרך למשרה הנכספת?

יואב מלמד / צילום: רפי קוץ
יואב מלמד / צילום: רפי קוץ

מסלול הלימודים אחרי צבא הפך בשני העשורים האחרונים לכמעט אוטומטי עבור חלק גדול מאוד מהישראלים. בעקבות הגידול וההנגשה של המוסדות האקדמיים והמכללות הרבות שנבנו לצד האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים כמעט שולש.

השאלה הגדולה היא מה עושים עם התואר; הרי מרבית התארים לא מקנים לאוחזים בהם מקצוע של ממש; וגם תארים במשפטים או בראיית חשבון לא תמיד מבטיחים עבודה בטוחה עקב ההיצע הרב. בשטח, מספר גדול מהמחזיקים בתארים אקדמיים מתקשים מאוד למצוא עבודה אחרי סיום הלימודים ונאלצים להמשיך לעבוד בעבודות סטודנטיאליות.

לפי סקר שערכה חברת TRI מחקרים אסטרטגיים עבור בית הספר למקצועות הדיגיטל digitalent, כ-44% מהשכירים מצהירים כי הלימודים כלל לא סייעו להם במציאת עבודה ו-16% אף הצהירו כי אם היו צריכים לבחור שוב מסלול שבזכותו ירוויחו שכר גבוה, לא היו פונים ללימודי תואר באוניברסיטה. בקרב אלה שכן הסתייעו בלימודים למציאת עבודה, 28% מהנשאלים טענו שלימודי התעודה סייעו להם למצוא עבודה, ורק 23% סבורים שמצאו עבודה בזכות התואר הראשון. 36% טענו שאם היו צריכים לבחור שוב - היו בוחרים בקורס מקצועי.

"רצוי היה שתיעשה טרנספורמציה לכל ההתייחסות של המוסדות להשכלה גבוהה לגבי מסלולי הלימודים והתרומה לסטודנטים שלהם", אומרת מאשה דשקוב, מייסדת ומנכ"לית digitalent. "האוניברסיטאות מתעקשות לעשות את ההפרדה המכנית בין לימודים לתעסוקה - שממנה נפגעים הסטודנטים, המעסיקים והמשק והחברה כולה.

"זו לא גזירת גורל אלא גזירת קופון של האוניברסיטאות על הגב של כולנו. בעידן הנוכחי, שבו אנשים מתחילים קריירה חדשה כל 5-6 שנים, ברור שאף אחד לא יעשה תואר חדש בכל 5-6 שנים, בוודאי כאשר המוסדות להשכלה גבוהה אינם מתאימים את תכני הלימוד לשוק העבודה. לעומתם, מעמדם של בתי הספר המקצועיים ימשיך לטפס והם ימצבו את עצמם כאופציה הרלוונטית היחידה לסטודנטים שמעוניינים ללמוד מקצוע ולהשתלב בסיום הלימודים בשוק העבודה".

קיראו עוד ב"גלובס"


יואב מלמד, מייסד ומנהל קבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", קבוצת חיפושי העבודה הגדולה ביותר כיום ברשת המונה 68 אלף חברים, נתקל מדי יום בקשיים במציאת עבודה של בוגרי תואר - וגם בוגרי קורסים - נעדרי ניסיון תעסוקתי, במיוחד בתקופה זו של השנה, סיום הלימודים. "מאז הקמת הקבוצה עשינו כבר כ-1,500 השמות. המעסיקים שמחפשים אצלנו עושים את זה מתוך אידאולוגיה של לעזור לחסרי הניסיון וגם מתוך הידיעה שהוא יכול למצוא בקבוצה אנשים בלי אגו, שייתנו שעות נוספות, ישמחו על ההזדמנות הראשונה שניתנת להם ויגיעו לעבודה עם מוטיבציית שיא".

- הם מחפשים עבדים.

"אחד המניעים זה כמובן לשלם פחות, אבל בשנתיים האחרונות גדלה הפתיחות של מעסיקים כלפי חוסר ניסיון. עם זאת, עדיין שוק העבודה הוא שוק של מעסיקים ואם העובד לא יוכיח את עצמו ואת מחויבותו לעבודה תוך מספר חודשים, המעסיק יוכל להיפרד ממנו ויהיו המון שיהיו מוכנים לקפוץ על המציאה ולהחליף אותו".

- כמה זמן לוקח לעובדים חסרי ניסיון למצוא עבודה?

"אנשים בעלי ניסיון יחפשו עבודה כחודשיים בממוצע וחסרי ניסיון ארבעה עד שישה חודשים. משתתף בקבוצה שלי מצא עבודה אחרי ארבע שנים מסיום הלימודים".

- מה עובד חסר ניסיון יכול לעשות כדי לשפר את סיכוייו למצוא עבודה?

"בעולם של היום, שבו על כל משרה לחסרי ניסיון מתמודדים הרבה מועמדים, החוכמה היא לדעת לבדל את עצמך ולתת לעצמך יתרון יחסי על פני הרבה אנשים שלמדו מה שאתה למדת והשיגו ציונים זהים. אחד הדברים שאני תמיד מציע הוא להתנדב. למשל, מי שסיים לימודי תכנות יכול להתנדב באיזו עמותה של ילדים מוגבלים שצריכה אתר לגיוס תרומות. אפשר לפנות לעמותה, להגיד 'סיימתי מדעי המחשב ואני מוכן לתרום לכם 100-200 שעות בשלושה חודשים'. זה מצב של 'Win Win' - הוא מרוויח את ההזדמנות לעשות משהו שיעיד גם על האישיות שלו והאכפתיות שלו וגם יקנה לו התנסות, סטאז' שאין באוניברסיטה. מעסיקים מסתכלים על זה בעין מאוד יפה".

אופציה נוספת שמלמד מציע הוא לבנות לבד תיק עבודות: לבנות אתרים או להקים קבוצות מדיה חברתית כמו זו שמלמד בעצמו הקים ומקדיש לניהולה בהתנדבות מספר שעות ביום. "מעסיקים, בעיקר בהיי-טק, אוהבים לראות תיק עבודות שמראה מה המועמד עשה תכלס ולא רק מה למד. אם מגיע מישהו וכבר בקורות החיים שלו יש קישורים לאתרים שהוא בנה, זה נותן לו יתרון משמעותי".

כיום עובד מלמד בתפקיד חדש כסמנכ"ל שיווק בחברת השמה להייטק see.v והוא בטוח שהפעילות ההתנדבותית הזו עזרה לו להתקבל לתפקיד. "לא הקמתי את הקבוצה בשביל לקדם את עצמי בעבודה, אבל אין לי ספק שזה עזר לי להקדים מועמדים מבוגרים ממני בהרבה, שהיה להם הרבה יותר ניסיון".

אופציה נוספת שמציע מלמד הוא פשוט להמשיך ללמוד באופן עצמאי ולהתמחות בתחום מסוים. "יש שפע של סרטוני הדרכה ביו טיוב, אתרים לימודים, קבוצות לימוד שאפשר להשתתף בהן בחינם או בתשלום. את הלימודים האלה פחות אפשר להציג בקורות החיים, אבל זה עשוי לעזור בראיון: אם מספרים על זה למעסיק, הוא יגלה בזה עניין ויציג למועמדים שאלות. ואם יודעים איך מתמודדים עם אתגר מסוים, זה מאוד מרשים. אוטודידקטיות היא תכונה שמעסיקים מעריכים ומחפשים, כי זמן זה משאב יקר. אם עובדים יודעים להכשיר את עצמם זה חוסך הרבה למעסיק".

רכישת ניסיון תמורת תשלום

כמו בכל בעיה שמבקשת פתרון, גם לתחום היעדר הניסיון נכנסו יזמים המציעים פתרון לבעיה. מיזם START ME UP מחבר בין מתכנתים חסרי ניסיון לבין חברות סטארט-אפ הזקוקות לעזרה בפיתוח ומציע למתכנתים לצבור ניסיון מקצועי במהלך הלימודים בחברת סטארט אפ ולשלם על השירות רק ארבעה חודשים לאחר סיום הלימודים ורק לאחר שמוצאים עבודה. המיזם מיועד לבוגרי לימודי תכנות - תואר או תעודה. הקורס הראשון כבר יצא לדרך בפארק המדע ברחובות וכולל שישה מפגשים תיאורטיים ו-64 שעות מנטור וניסיון מקצועי - ובסך הכל 202 שעות לאורך שלושה חודשים. עלות הקורס 3,800 שקל.

איזה מסלול לימודים
 איזה מסלול לימודים