המדינה חתמה על מסמך הבנות בנוגע למגדל הפרטי ברמב"ם

שנה וחצי לאחר פרסום תחקיר "גלובס" על אודות המגדל הפרטי שמוקם בלב בית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה, חתמו בכירים במשרדי הבריאות והאוצר על מסמך הבנות מול הנהלת רמב"ם והחברה הפרטית ק.מ.ר, המסדיר את השימושים והזכויות במגדל.

מסמך ההבנות קובע, בין היתר, כי המגדל ישמש לצורכי מחקר ופיתוח בלבד ולא יתקיימו בו טיפולים בחולים ובכלל זה שירותי רפואה פרטיים (שר"פ), כאשר תאגיד הבריאות של רמב"ם יקבל לידיו 30% מהאחזקות בחברה הפרטית. הזכויות במקרקעין ייוותרו במלואן בידי החברה, ואולם זו תהיה שקופה בפני משרדי האוצר והבריאות ותאפשר ביצוע ביקורת מטעם המדינה.ניסויים בבני אדם יתקיימו במגדל רק באמצעות תאגיד הבריאות של רמב"ם - ולא על ידי גופים פרטיים, ובכל מקרה לא יעורב בעניין כל תשלום הנוגע למטופלים. הוסכם כי קניין רוחני שיפותח על ידי עובדי מדינה או עובדי תאגיד הבריאות כתוצאה מעבודתם במקום, יהיה שייך למדינה על פי דין. עוד הוסכם כי ק.מ.ר תשתתף בהוצאות היחסיות השוטפות של רמב"ם בבית החולים, למשל בתחום האבטחה. באשר לחניון התת-קרקעי שאמור לשמש גם כבי"ח לשעת חירום, הוסכם לפי שעה כי הזכויות בו יעברו לידי המדינה אך הסדר מפורט בדבר אופן תפעולו יקבע בהסדר נפרד.

מן התחקיר של משה ליכטמן וסטלה קורין ליבר בדצמבר 2013 עלה כי עם השנים קיבלה לידיה חברת ק.מ.ר את מלוא הזכויות בקרקע השייכות לרמב"ם ובחלקן לכנסייה מקומית, זאת ללא ידיעת משרדי האוצר והבריאות (המדינה) הנחשבים בעלי הקרקע העיקריים. בניגוד למודלים שבהם בית חולים ממשלתי מקים מבנה כתוצאה מגיוס תרומות באמצעות תאגיד הבריאות או אגודת הידידים, את המודל של רמב"ם הובילה חברה פרטית (חברה-בת של אגודת ידידי רמב"ם) שכלל אינה מפוקחת על ידי המדינה ואין לה שום מחויבות כלפיה. הנהלת רמב"ם, בראשות פרופ' רפי ביאר, הצהירה אמנם כי המגדל ישמש לצורך "תגליות ומחקר" בלבד, ואולם במשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים חששו כי ללא הסדרת הפעילות ישמש המגדל בעתיד לצורך שירותי רפואה פרטיים האסורים כיום בחוק בתוך בית חולים ממשלתי.

עוד עלה מהתחקיר כי פרופ' ביאר, יחד עם סגניתו אסתר גולן, חתמו על מסמכים שונים הקשורים למיזם תחת כמה כובעים תוך ניגוד עניינים לכאורה: הן כמנהלי רמב"ם הן כדירקטורים בחברה הפרטית ק.מ.ר. בשלב מסוים הורתה להם שרת הבריאות דאז, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), להתפטר מכל תפקידיהם בגופים השונים - וכך הם עשו.

בהמשך הנחתה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לפתוח בבדיקה מיוחדת מטעם משרד רו"ח. חודשיים לאחר פרסום התחקיר החליטו עבאדי, מנכ"ל משרד הבריאות דאז פרופ' רוני גמזו ונציגי הפרקליטות, להורות על ביטול המיזם במתכונתו הנוכחית. בויאנג'ו אף הסכימה להעביר 20 מיליון שקל לצורך השלמת בניית בית החולים לשעת חירום, אך התנתה העברת כספים נוספים ברישום הערת אזהרה על הנכס לטובת המדינה.

למעשה, החשבת הכללית באוצר טענה כי הנהלת רמב"ם הטעתה במכוון את רשות מקרקעי ישראל כדי שזו תסכים למכור את הקרקע בפטור ממכרז לטובת החברה הפרטית תמורת 23 מיליון שקל, תוך מצג שווא לכאורה, כאילו הדבר נעשה בשם המדינה. עבאדי-בויאנג'ו ביקשה ממנכ"ל רשות מקרקעי ישראל דאז, בנצי ליברמן, לבטל את העסקה בדיעבד לאור הממצאים לכאורה שהציגה.

החשבת הכללית כתבה אז: "במעשיהם אלה הפרו הנוגעים בדבר את חובת האמון כלפי המדינה, הפרו הסכם מפורש עם המדינה, פעלו בניגוד לחוק נכסי המדינה ולהרשאות על פיו, פעלו בניגוד לתנאי אישור שניתן לעובדי המדינה ביחס לכהונתם בק.מ.ר, וכרתו הסכמים לכאורה בשם המדינה, ללא סמכות ובניגוד עניינים... לא ניתן להתעלם מהרושם המפורש שהובלת המהלך על ידי ק.מ.ר באמצעות ממלאי תפקיד בבית החולים נועדה לחמוק מהרגולציה השלטונית בתחומי בית החולים".

גורמים ברמב"ם, בין היתר באמצעות עיתונאים בכירים, טענו באותם ימים כי נציגי המדינה מתנהגים כפקידים המקדשים את הביורוקרטיה וחוסמים כל יוזמה פרטית לרווחת החולים. עמדה זו הושמעה בין היתר על ידי איש העסקים איתן ורטהיימר, אחד התורמים הגדולים לרמב"ם הנחשב לרוח החיה מאחורי המיזם. גורמים מטעם המדינה טוענים כיום כי ההסדר הנוכחי ממחיש עד כמה חשוב היה להסדיר את המיזם ולהבטיח הן את זכויות החולים הן את זכויות המדינה.