המחדל האנרגטי

החלטתו של ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, להביא את מתווה הגז לדיון בקבינט הביטחוני, הייתה ועודנה נכונה. ההחלטה הנכונה היחידה של נתניהו בנושא הגז הטבעי בשנים האחרונות. ניצול משאבי הגז הטבעי הוא נושא אסטרטגי קריטי בעל השלכות ביטחוניות וגיאופוליטיות מובהקות וחשובות. מאבקים על משאבי אנרגיה - בניגוד למאבקים במונופול הבנקים ולמלחמה במחירי הדיור - הם קאזוס-בלי (עילה למלחמה), ומחייבים היערכות והכנות מתאימות לגבי פיתוח שדות הגז ואופן ניצולם.

לכן, הדיון שבו עסקו חברי הקבינט הביטחוני, כיצד לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה היה טפל וצדדי לעניין. אחרי שנים של גרירת רגליים והתעלמות מהמשמעויות האסטרטגיות של גילויי הגז הטבעי בחופי ישראל, תוך כדי דרדור הביטחון האנרגטי של משק החשמל, היה על הקבינט לדון במשמעויות הביטחוניות והגיאופוליטיות של הגילוי עצמו. דיון שספק אם נערך.

השאלה הראשונה שאותה היה על חברי הקבינט להפנות לרה"מ בשש השנים האחרונות, נתניהו, הייתה - כיצד קרה שעד כה לא נערך כל דיון בקבינט בנושא הביטחוני החשוב כל-כך, שצץ יש מאין במשק הישראלי? כיצד קרה שלא הממשלה ולא הקבינט הביטחוני התוו עד היום את מדיניות פיתוח וניצול שדות הגז הטבעי, אלא השאירו את הפעילות הזו לאנשי-עסקים שעניינים בביטחון האנרגטי, בביטחון הלאומי ובדמות החברה בישראל משני בלבד, ועיקר עניינם הוא הגדלת הרווחים?

פועל יוצא של היעדר דיון כזה הוא מחדל הביטחון האנרגטי הגדול של נתניהו, שאותו יצר במו מנהיגותו. שותפים ואחראים לאותו מחדל - שרי האנרגיה בשנים האחרונות, ראשי המועצה לביטחון לאומי, חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ראשי חברת החשמל, וגורמים רבים אחרים.

גם היום צריכים לשאול שר הביטחון, משה יעלון, ואת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, כיצד קרה שאספקת האנרגיה לייצור חשמל במדינה תלויה על בלימה, וכל תקלה במערכת הייצור והולכת הגז תשבית את ייצור החשמל בישראל, תייקר אותו במאות אחוזים, ותגרום לנזקים חמורים למשק ולכלכלה? כיצד קרה שבנוסף לטרור של החיזבאללה קם והתפתח הטרור של חברות האנרגיה? האחראי למחדל זה, צריך להתפטר.

על הקבינט היה גם לערוך רביזיה (בדיקה מחדש) בהזמנת ארבע ספינות המשמר, שלפי פרסומים רשמיים, נועדו להגנה על מאגרי האנרגיה של ישראל. ברמת המחירים של גז טבעי בעולם כיום, הסיכוי לפיתוח מאגר לוויתן בשנים הקרובות הוא אפסי, וכאשר ספינות המשמר יגיעו לנמלי הבית בישראל, הן יהיו ללא תעסוקה, למעט אם הן הוזמנו כדי לבצע סוגי תעסוקה שאינם שמירה על שדות הגז הטבעי.

רק בגין הרכישה הזו, הציבור משלם 1.5 מיליארד שקל, נוסף לתקציב הביטחון. תפעולן יעלה עוד מאות-מיליוני שקלים.

על השרים היה לדון גם בהיבטים הגיאופוליטיים של פיתוח שדות הגז. חברות הגז וראש-הממשלה מפיצים הערכות, שישראל תייצא גז טבעי בסדרי גודל ניכרים לירדן ולמצרים, והתלות שתיווצר בגז הישראלי תשפר ותהדק את היחסים בין המדינות.

זוהי גיאופוליטיקה בגרוש והטעיה בגדול. חברות האנרגיה הלאומיות של ירדן ומצרים, לא ירכשו גז טבעי מישראל כל עוד לא ייפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גוף פרטי מצרי אמנם חתם לאחרונה על הסכם לרכישת גז ממאגר תמר, אולם ממשלת ישראל משום-מה אינה ממהרת לאשר את היצוא.

היצוא אמור להתבצע דרך צינור הגז של EMG, שאינו חסין מפיגועי טרור. לכן, הסכם זה לא ייושם. אמנם ייתכן כי חברת האשלג הירדנית, חברה פרטית, שסיכמה על חוזה לרכישת גז מלוויתן, גם תקיים אותו, אולם זהו הסכם קטן, שלא על בסיסו יפותח מאגר לוויתן. ירדן החלה לאחרונה לייבא LNG (גז טבעי נוזלי) מקטאר, ואף שמחירו גבוה יחסית, היא תעדיף אותו על פני רכישת גז טבעי ישראלי.

נעדכן גם את השרים, שמצרים אמנם חווה לאחרונה מחסור בגז טבעי, אולם הוא עתיד להגיע לסיומו ב-2018, כאשר חברת בריטיש-פטרוליום (BP) תתחיל לספק גז טבעי ממאגרים בים התיכון, מצפון למצרים. המחיר הממוצע שהצרכן המצרי ישלם עבור הגז הזה יהיה 3.5 דולרים ל-MMBTU (לעומת 5.5 דולרים בישראל). אם שותפות קרטל הגז הישראלי ירצו לחדור למצרים, יהיה עליהן לגבות מחיר נמוך יותר, כמחצית מהמחיר הנגבה מהצרכן הישראלי.

בכך תהיה ישראל למדינה הראשונה בעולם, שמחיר הגז הטבעי שלה ליצוא, יהיה נמוך ממחיר הגז הטבעי לצריכה מקומית.

כדאי גם שהקבינט הביטחוני ידון באפשרויות פחות נעימות. למשל, פיגוע בשדות הגז הטבעי או בצינור המוליך גז. נוסף לנזק שייגרם למשק, שהוזכר לעיל, יהיה על ישראל, באמצעות מס רכוש, לכסות את עלויות שיקום מתקני הגז הטבעי במיליארדי שקלים. האם המדינה ערוכה לכך?

אלו הם רק אחדים מהנושאים שחברי הקבינט הביטחוני, היו אמורים לדון בהם, אבל הם נשכחו בצד.

הכותב הוא עיתונאי המתמחה בתחומי האנרגיה והתחבורה