המפולת בסין: השעיית מסחר - כמו סגירת שוק דיסקרטית

למה החברות משעות את המסחר במניותיהן? האם מניעת התמוססות שוק ומשבר בנקאי יכולה להיות כה פשוטה? ומה זה אומר לגבי המשקיעים הקטנים?



בורסת סין / צילום: רויטרס
בורסת סין / צילום: רויטרס

כמה רחבה תופעת השעיית המסחר?

הבוקר (ד') הודיעו עוד כמה מאות חברות על השעיית המסחר במניותיהן, והביאו בכך את הסך ל-1,476 חברות, יותר ממחצית מ-2,808 החברות הרשומות למסחר בסין.

רוב המניות הללו נסחרות בבורסת שנזן, בזירת ChiNext, היעד המועדף על ידי חברות טכנולוגיה והתשובה הסינית לנאסד"ק. ChiNext עלתה יותר וצנחה מהר יותר מהבורסות האחרות בסין.

זה השתקף בנתוני המסחר אתמול: מדד שנזן המשולב, הכולל את מניות ChiNext, צנח ב-5.3% מול ירידה של 1.3% בלבד במדד המשולב בבורסת שנחאי.

למה הן משעות את המסחר במניותיהן?

רוב החברות ציינו שזה "בגלל נושאים משמעותיים", ביטוי שבדרך כלל מרמז על מיזוג קרוב, רכישה גדולה או רה-ארגון. אבל לא סביר שסין מצויה על סף גל של מיזוגים ורכישות, בוודאי לא בהקשר של שוק מניות שצנח ביותר מ-30% בשלושת השבועות האחרונים.

כמה אנליסטים מעריכים שההשעיה נוגעת יותר לתרחיש המפחיד ביותר של התמוססות שוק - שבו בעלי מניות שליטה העמידו את מניותיהם כביטחונות לקבלת הלוואות מהבנקים. אלו שנהגו כך עלולים להצטרך למכור אותן כאשר הערך שלהן יורד בשיעור מסוים, מפני שההלוואות שלקחו נשארו ללא ביטחונות מספיקים, ובכך הם גורמים לעוד ירידות בשוק.

זהו אחד מ"מנגנוני ההעברה" הגדולים ביותר של ההתפתחויות בשוק המניות אל הכלכלה הרחבה.

האם מניעת התמוססות שוק ומשבר בנקאי יכולה להיות כה פשוטה?

ממש לא. קודם כול, יתכן ששתי הבורסות, שנחאי ושנזן, יסרבו לבקשות ההשעיה של החברות האחרונות. הבורסות והמפקחת עליהן, רשות ניירות הערך הסינית, יודעות שהשעיית מסחר נראית איום ונורא ומייצגת נזק אדיר למוניטין.

זאת ועוד: ממשלת סין התגאתה תמיד בכך שהיא נוהגת ב"אחריות" במצבי משבר. סין לא פיחתה את היואן שלה כאשר המטבעות השכנים לה קרסו בימי המשבר האסיאני של 1997-1998, למרות שהיצוא הסיני הפך להיות פחות תחרותי. כעבור עשר שנים, בייג'ין נקטה צעדים חריגים כדי לתמוך בביקוש המקומי בימי המשבר הפיננסי העולמי, וסיפקה בכך תמיכה בכל הכלכלה העולמית.

השעיה המונית של מניות ממסחר היא למעשה סגירת שוק מניות דיסקרטית יותר - תגובה גרועה מאוד של כל ממשלה למשבר. זכור לשמצה המקרה של ממשלת אינדונזיה, שסגרה את הבורסות במדינה לכמה ימים בשיא המשבר העולמי.

אז מה זה אומר לגבי המשקיעים הקטנים, כמו משקי בית סינים, ולגבי משקיעים זרים?

משקיעים קמעוניים רבים דווקא עשויים לקדם בברכה את ההשעיה, שדוחה לכל הפחות את ההפסדים שלהם על הנייר. כאשר השעיה מבוטלת, מניה יכולה לרדת רק במגבלה היומית של10%, ולכן לוקח זמן עד שהמניה תרד כפי שירד השוק הכללי.

מבחינת משקיעים זרים, ההשעיה מעוררת חששות רציניים. בשנים האחרונות הרחיבה רשות ניירות הערך הסינית במהירות את המכסות שלה למשקיעים מוסדיים זרים מוסמכים (שקיבלו אישורי פעילות), במסגרת היעד האסטרטגי של בינאום המטבע הסיני. אבל משקיעים מוסדיים לא נוטים להתלהב מהשעיות של המסחר.

בחודש שעבר, למשל, החליטה חברות הקרנות והמדדים MSCI של מורגן סטנלי לעכב את הכללת המניות שנסחרות בשנחאי ושנזן במדד השווקים המתעוררים שלה - כנראה עד מאי 2017 - מה שאומר שהייצוג של סין במדד זה נשאר מוגבל למניות הסיניות שנסחרות בהונג קונג (מניות H) ומניות "רד צ'יפ" של חברות סיניות גדולות שהתאגדו מחוץ לסין ונסחרות בהונג קונג.

ההחלטה על השעיית מסחר כה מאסיבית של מניות סיניות מצדיקה לכאורה את ההחלטה של MSCI.