מאבק עובדי הקבלן - הזדמנות לסדר בקרנות המחקר של בתיה"ח

גורמים רשמיים במערכת הבריאות מודים היום (ג') כי המאבק שמנהלת ההסתדרות בעניינם של עובדי הקבלן מהווה הזדמנות לסדר מחדש בכל הקשור לתאגידי הבריאות בבתי החולים הממשלתיים, או בשמם הנוסף: "קרנות המחקר". עם זאת, המו"מ מתנהל לפי שעה רק מול אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר.

תאגידי הבריאות הוקמו בעיקר כדי להפעיל את חדרי הניתוח בשעות אחר הצהריים על מנת לקצר תורים, זאת באמצעות יצירת הכנסות מחניונים, שטחי מסחר, פעילות רפואית שאינה כלולה בסל הבריאות וגיוס תרומות. עם זאת, בשנים האחרונות הפכו התאגידים למה שמכנים במערכת "החצר האחורית של בתי החולים", שבה מועסקים עשרות נושאי משרה בין היתר בתחומי ליבה שאמורים להיות מועסקים בבית החולים כעובדי מדינה.

מחד מעסיקים התאגידים עובדים בכירים בעשרות אלפי שקלים בחודש, ומנגד מועסקים בהם עובדים בחלקיות משרה ובשכר נמוך במיוחד. עם האחרונים נמנים בין היתר עובדים במקצועות פרא-רפואיים (פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, דיאטנים ועוד), טכנאים, אחיות ואפילו רופאים. כך, על פי נייר רשמי שקיבל לידיו לאחרונה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מתברר כי 65% מהעובדים במקצועות הפרא-רפואיים בתל-השומר מועסקים על ידי התאגיד.

במשרד הבריאות ובמידה מסוימת גם במשרד האוצר מבינים היום כי מה שנראה היה בעבר כפתרון שמאפשר "גמישות ניהולית", הפך עם הזמן לחרב פיפיות. הפיקוח על תאגידי הבריאות עדיין רופף ולא חלים עליהם תקנות שירות המדינה או מכרזי כוח אדם המונהגים על ידי נציבות שירות המדינה. הרשות החדשה לפיקוח על בתי החולים הממשלתיים שהוקמה אשתקד על ידי שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן נסגרה על ידי מחזיק תיק הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן עוד לפני שהחלה לפעול, וכך החצר האחורית של בתי החולים נותרה פרוצה.

על פי הערכות, הן הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי והן מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ששימש עד לפני שנה הסגן של לוי, יסכימו ללכת כברת דרך מסוימת לכיוונו של ניסנקורן. עם זאת, לעומת נכונות אפשרית לקלוט חלק מהעובדים במקצועות פרא-רפואיים כעובדי מדינה בבית החולים, השניים צפויים להתנגד לקליטת עובדי ניקיון. בין היתר החשש הוא מפני ניפוח שדירת עובדי המנהל והמשק, במיוחד על רקע ניפוח דומה לכאורה שהתרחש בעבר בבית החולים הדסה.

ניסנקורן, לעומת זאת, רואה בעבודת הניקיון כחלק בלתי נפרד מ"ליבת הפעילות" של בתי החולים - זאת משום שלדבריו מתים כיום בבתי החולים מזיהומים יותר מכל גורם אחר. בשנים האחרונות רוב עבודת הניקיון בבתי החולים מתבצעת על ידי קבלני שירות, כאשר באוצר יש מי שהעדיפו להפריט גם את יתר תחומי המשק כמו שירותי הכביסה והמטבח. "אם העסקת העובדים בתאגיד הייתה נעשית רק בשעות אחר הצהריים ואילו בבוקר הם היו עובדי מדינה לכל דבר, אז מילא", אמר היום ל"גלובס" ניסנקורן.

"הבעיה היא שמדובר בכ-5,000 עובדים שמועסקים רק בתאגיד, בפעילות שכולה חלק מהליבה של עבודת בית החולים", הוא מוסיף. לדבריו, רוב רובם של העובדים מועסקים בתאגידים של איכילוב, שיבא ורמב"ם כחלק מניסיון לכאורה להתגבר על חוסר בתקנים, ועל כן מדובר בעיוות נוסף שמגדיל עוד יותר את הפער בין מרכז לפריפריה.

"אם האוצר עומד מאחורי התקינה שלו אז לא צריך את התאגידים, ואם הוא מודה שיש בעיה של תקינה ולכן יש צורך בעובדי התאגידים אז שיתכבד לקלוט אותם וככה נתחיל לדעת לפחות כמה עובדים יש במערכת", הוסיף ניסנקורן. לדבריו, הוא עדיין לא קיבל תשובות של ממש מאנשי האוצר, למעט נכונות סימבולית לקלוט כמה מאות בודדות של עובדים לכל היותר. "אם רוצים קליטה הדרגתית אז תהיה קליטה הדרגתית, אין בעיה", הוא מבהיר.

שיאני השכר בתאגידים

מי שבולטים במיוחד בשכר הגבוה לבעלי תפקידים בתאגידי הבריאות הם בתי החולים רמב"ם ושיבא (תל-השומר). כך למשל, עלות העסקתו של מנהל אגף ברמב"ם בשנת 2013 עמדה על 87,639 שקל בחודש. עלות העסקתו של סמנכ"ל הטכנולוגיות בתאגיד של שיבא עמדה באותה שנה על 87,479 שקל בחודש. עלות העסקתו של העוזר לסמנכ"ל הרכש בתאגיד של שיבא עמדה על לא פחות מ-67 אלף שקל ברוטו בחודש ועלות העסקתו של השף עמדה על 41 אלף שקל בחודש. באיכילוב רמות השכר מתונות יותר: בעל התפקיד שמקבל את השכר הגבוה ביותר מהתאגיד הוא מנכ"ל התאגיד, עם עלות העסקה של 54,132 שקל בחודש.