החגיגות צריכות להטריד את מנוחת המשטר

לפי צעירים איראנים חגגו אמש (ג') ברחובות טהרן את הסכם הגרעין בין איראן למערב. בישראל עשויים לראות בחגיגות עדות נוספת לכישלון המערב ולניצחון איראן במשא-ומתן הגרעיני. ואכן, ההסכם הוא הישג משמעותי עבור איראן. הוא מותיר בידיה את כל תשתיות הגרעין, מאפשר לה להמשיך ולפתח צנטריפוגות מתקדמות, מבטיח להסיר את כלל המגבלות על פעילותה הגרעינית בתוך 15-10 שנים לכל היותר. תוכנית הגרעין של איראן זכתה לראשונה להכרה בינלאומית, והסרת הסנקציות תבטיח את חזרתה למשפחת העמים כמדינה סף-גרעינית.

עם זאת, החגיגות בטהרן צריכות להטריד גם את מנוחתו של המשטר האיראני. רוב הציבור האיראני לא התעמק בסעיפי ההסכם הנוגעים לביקורות של פקחי הסוכנות-הבינלאומית-לאנרגיה אטומית במתקני הגרעין או לכמות הצנטריפוגות שיישארו בידי איראן. אזרחי איראן מוקירים תודה לנשיא רוחאני על הסכם הגרעין שהשיג, אך זוכרים לו בעיקר את הבטחתו לשפר את מצבם הכלכלי. רוחאני עצמו הצהיר השבוע בסיפוק כי עמד בהבטחתו לנסות ולהשיג הסכם גרעין, אך המאבק האמיתי מבחינתו מתחיל רק עכשיו.

במשך שנים ניצלו מנהיגי איראן את הסנקציות נגדה כדי להתרחק מהאחריות למשבר הכלכלי, ולגייס תמיכה ציבורית נגד מדינות המערב, שהוצגו כאשם המרכזי בהחרפת המצוקות הכלכליות.

עתה, משעה שיוסרו הסנקציות הכלכליות, תידרש הממשלה לספק מענה לציפיות האזרחים לשיפור מהיר במצבם הכלכלי. אך מענה כזה יהיה קשה במיוחד לנוכח הכשלים המבניים שמהם סובלת כלכלת איראן, ובראשם: שחיתות, היעדר שקיפות, שליטת הכלכלה על-ידי גופים סמי-ממשלתיים רבי-עוצמה, בהם משמרות-המהפכה וקרנות ענק הפטורות ממס.

בימים האחרונים הזהירו פרשנים איראנים מציפיות מופרזות בקרב האזרחים לגבי הסיכוי לשקם את כלכלת איראן לאחר שנים של לחץ כלכלי וסנקציות. אחד הפרשנים השווה את המצב הכלכלי באיראן לרכב מקולקל (המשק) הממתין לנסוע בפתח מנהרה שקרסה ונסגרה. הפרשן הסביר, כי גם אם תיפתח המנהרה (יוסרו הסנקציות), הרכב לא יוכל הרכב לנוע אם לא יתקנו אותו (האצת הכלכלה).

להערכתו, הסרת הסנקציות תשפר אמנם את המצב הכלכלי, אך הדגיש כי פתרון הבעיות הכלכליות מחייב טיפול שורש ודורש זמן.

נוסף לתחום הכלכלי, ציפיות אזרחי איראן צריכות להדיר שינה מעיניהם של בכירי המשטר גם בנושאים אחרים. בחגיגות הספונטניות בטהרן הצעירים אמנם יצאו בקריאות תמיכה בנשיא ובשר החוץ זריף, אך גם הניפו סיסמאות בזכות נורמליזציה בין איראן לארצות-הברית, וחלקם אף קראו לשחרורו של מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חוסיין מוסווי, ממעצר-הבית שבו הוא נתון יותר מארבע שנים.

מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979 נאבק העם האיראני למען לחם וחירות, אך בשנים האחרונות היו אזרחי איראן עסוקים בעיקר במאבק הישרדותי יומיומי, והם לא יכלו להתפנות למאבק לקידום חירויותיהם. שיפור המצב הכלכלי עשוי אמנם לספק את מאוויי הציבור בטווח הקצר, אך גם להגביר את הציפייה לרפורמות אזרחיות הנחשבות בעיני המשטר לאיום על יציבותו.

הסכם הגרעין יספק אמנם למשטר האיראני אוויר רב לנשימה ויבצר את מעמדו מבית ומחוץ; אך ספק רב אם יהיה בכוחו לפתור את בעיות היסוד שבפניהן ניצבת איראן 36 שנים לאחר המהפכה, ולעכב לאורך זמן את תהליכי השינוי המתחוללים בחברה האיראנית המתרחקת בהדרגה מערכי המהפכה.

הכותב הוא חוקר במרכז "אליאנס" ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, ועמית-מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית"