דן הראל: "יש בית משוגעים בצבא בגלל המלצות ועדת לוקר"

הסערה מהימים האחרונים במערכת הביטחון בעקבות דוח ועדת לוקר היא רק הפרומו למלחמה הגדולה שתתחולל בשבועות הקרובים בין הלשכות בקריה בתל-אביב לבין משרד האוצר: 59 מיליארד שקל, ההיקף השנתי הקבוע של תקציב הביטחון ל-5 השנים הבאות - כך לפי המלצת הוועדה בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר, לא יספיקו למערכת הביטחון. שם כבר נשמעות קריאות להעלות את תקציב הביטחון לשנת 2016 ללא פחות מ-62 מיליארד שקל, סכום שדומה לזה שבו נקבה הוועדה הקודמת לקביעת מתווה התקציב בראשות דוד ברודט משנת 2007.

חרף אמירותיהם של חברים בוועדה, נוסח "קבענו תקציב ביטחון גבוה מאוד", במערכת הביטחון מזהירים שמדובר בתקצוב בחסר ביחס לשנה הנוכחית (כ-61 מיליארד שקל) וביחס לשנת 2014 (כ-60 מיליארד שקל). הסכומים האלה כוללים את כספי הסיוע האמריקני, כ-12 מיליארד שקל. מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') דן הראל: "כיצד ועדת לוקר מגיעה דווקא לסכום כזה? היא יודעת מה יקרה בעוד חודש בסוריה? מישהו יודע מה יקרה מחר בגבולות המדינה?".

יומיים אחרי פרסום דוח לוקר, שקורא לשינויים מרחיקי לכת בצה"ל תוך קיצוץ נרחב בפנסיות הגישור של אנשי קבע, והחלת שקיפות על ניהול תקציב הביטחון, ושגם מותח ביקורת חריפה על אופן הפיקוח של משרד הביטחון על צה"ל - הגדיר הראל את הדוח "רדוד, מלא שגיאות, לא רציני".

בתדרוך לכתבים צבאיים שקיים הבוקר בקריה, טען הראל כי "עם הקמתה, גיבשנו תוכנית לקיים 14 מפגשים ארוכים מאוד עם הוועדה. הראשון עוסק באיומים, השני בתפיסת ההפעלה, השלישי בתרחישי הייחוס, הרביעי במענה המבצעי לאיומים, הצענו גם דיון בנושא המשקים, שני דיונים שיעסקו בנושא כוח אדם ועוד. קיבלנו מהוועדה תשובה שיתקיימו איתנו רק 4 דיונים. מתוך 42 דיונים שהוועדה עשתה, נתנו לו רק 4. אחרי צוק איתן ביקשנו להציג לוועדה את המסקנות מהמבצע. הייתי צריך לריב קשות עם לוקר. לא רצו שנציג להם את המסקנות. תסתכלו כמה פעמים הם נפגשו עם נציגי האוצר וכמה פעמים נפגשו איתנו. הם לא עבדו איתנו, כל הזמן טענו שאנחנו לא מעבירים להם את החומרים שביקשו. 1,845 דפי עבודות העברנו להם. כל מסמך שביקשו - קיבלו. לא היה לנו שום 'סיי' בעבודת הוועדה הזאת. באנו לשם כאילו באנו לבית המשפט".

"לא התייעצו איתנו בכלל"

לפי הראל, הקשר האחרון בין מערכת הביטחון לבין הוועדה התקיים בחודש נובמבר 2014, לפני 8 וחצי חודשים: "אמרנו לוועדה שארבעה מפגשים לא מספיקים, שהם יכולים להיות רק רקע לדברים. כמעט חצי שנה שהמזכירה שלי מחזיקה בקשה להיפגש עם לוקר בכל מקום שירצה. כל הזמן אמרו לנו שלפני שיוגש דוח נקבל טיוטה, שנוכל להגיב", סיפר הראל הבוקר.

לטענת מנכ"ל משרד הביטחון על פרסום הדוח נודע לו רק לפני כשבועיים, עת נודע לו ממערך הדוברות במשרדו כי הוועדה כבר קבעה שתי מסיבות עיתונאים להצגת הדוח, עם כתבים כלכליים ועם כתבים צבאיים: "בוועדה אמרו שנקבל את הדוח אחרי מסיבות העיתונאים. לא יצא אפילו דוח ביניים. לא התייעצו איתנו בכלל".

לטענתו, מחאת משרד הביטחון הובילה לדחיית פרסום הדוח בשבועיים עד לאמצע השבוע האחרון: "אילצנו אותם לתת לנו את הדוח שבועיים לפני פרסומו. קיבלנו דוח חתום, נאמר לנו שלא ניתן לשנות בו מילה. שיתפנו פעולה עם הוועדה וקיבלנו קיר", אומר.

הראל ממשיך: "שמעתי ברדיו ריאיון עם אחד מחברי הוועדה שטען שהם פעלו בלחצים של זמן. מה לחצים של זמן? שנה וחצי לא הספיקה להם?".

בכיר במערכת הביטחון טען כי היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, תא"ל ששון חדד ששימש משקיף בדיוני הוועדה - לא הורשה להעיר את הערותיו במהלך הדיונים.

"אין בדוח שום ניתוח עומק"

מערכת הביטחון לחוצה ובעיקר מופתעת מדוח לוקר ולא בכדי, ביומיים האחרונים בכיריה יוצאים מגדרם בניסיון לקעקע את הלגיטימיות של המלצות הוועדה. היום גם דווח כי שר הביטחון, משה יעלון, החרים פגישה עם ראש הממשלה שבה השתתף יו"ר הוועדה לוקר. "אין בדוח ניתוח עומק אחד", אומר הראל, "יש שם אמירות שיותר דומות ל'סאונד בייטס' של עיתונות. הוועדה אומרת דבר אחד, ממליצה את ההפך: היא טוענת שבשם השקיפות עלינו לעשות מהלכים שונים, אך משאירה את כל האחריות על משרד הביטחון ומעבירה את הסמכויות למשרדי האוצר, למועצה לביטחון לאומי ולנציבות שירות המדינה. פרויקט שהיקפו מעל 100 מיליון שקל יהיה לפי הוועדה מחויב באישור של המל"ל. האחריות על החלפת מכשירי קשר תישאר בידי הרמטכ"ל אבל הסמכות לאשר אותו הועברה למל"ל. אין דבר כזה בשום מקום בעולם". עוד טוען הראל כי מערכת הביטחון מתנהלת בשקיפות אל מול משרד האוצר, בניגוד לנטען בדוח הוועדה: "המחשבים של צה"ל, שכוללים את כל תלושי השכר של כל איש קבע, חשופים לחשבת הכללית באוצר ולצוותים מטעמה. הם רואים כל תלוש. הם יודעים כמה אנשים יש במערכת, ממה המשכורת של כל אחד מורכבת".

"מה הסיכויים למצוא עבודה"

בהתייחס להמלצה על ביטול פנסיות הגישור למשרתי קבע עורפיים ותומכי לחימה אומר הראל: "קצין בדרגת רב סרן שייצא מהצבא בגיל 42 יקבל מענק ממוצע של כ-760 אלף שקל. כמה יישאר לו ביד אחרי מס? 400 אלף שקל ועכשיו שילך למצוא עבודה בשוק האזרחי. מה הסיכויים למצוא עבודה בגיל כזה? 30%-40%. זה יפרק את הצבא. יש היום בצבא בית משוגעים בגלל ההמלצה הזאת. כך גם לגבי הנגדים בקבע: את נגד ירצה למשוך את הפרישה שלו לגיל 52, הוא יוצא החוצה עם מענק. גיל הפרישה הממוצע מהמשטרה הוא 51 והפורש מקבל גמלה מלאה. זו אפליה והוועדה גם כתבה בדוח שהיא ערה לכך ששינוי כזה ייצור חוסר איזון משמעותי בין צה"ל לגופי הביטחון האחרים".

גורמים המקורבים לעבודת הוועדה בראשות לוקר דחו היום בתוקף את הטענות של הראל: בלוח ישיבות הוועדה, שלא כולל את פירוט ישיבות ועדות המשנה שלה, מתועדות 17 פגישות שהיא קיימה עם נציגי משרד הביטחון וצה"ל מתוך 42 ישיבות שקיימה. הראל עצמו הופיע לפני הוועדה 3 פעמים. איזנקוט הופיע לפני חברי הוועדה פעמיים: כשהיה סגן הרמטכ"ל ולאחר שהתמנה לתפקיד הרמטכ"ל. שר הביטחון הופיע, במשך שעתיים לפני הוועדה. באחד הדיונים השתתף גם הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, ואחרים נערכו בהשתתפות ראש אכ"א, האלוף חגי טופולינסקי, ראש אג"ת, האלוף נמרוד שפר ובעלי תפקידים בעבר בצה"ל ובמערכת הביטחון.

לדברי הגורמים, אחרי מבצע צוק איתן, ראשי משרד הביטחון וצה"ל הופיעו לפני הוועדה והציגו לפניהם את לקחי המערכה בעזה. הגורמים הכחישו את הטענות שלפיהן למערכת הביטחון נודע על הפרסום הצפוי של הדוח רק לאחר שזומנו מסיבות עיתונאים. בהתייחס לאי מסירת טיוטת הדוח לעיון מוקדם של מערכת הביטחון הם אמרו כי מדובר בוועדה ציבורית ולא בדוח של מבקר המדינה, כך שלא חלה על הוועדה החובה למסור טיוטת דוח לתגובת הצדדים.