למה המשקיעים זנחו את הזהב, והאם הוא יתאושש?

למשקיעי הזהב היו תקוות גדולות מסין. הם האמינו לא רק שמעמד הביניים החדש בסין ירכוש כמויות גדולות של המתכת הצהובה, אלא גם שהמעצמה החדשה צוברת בשקט גרסה משלה של פורט נוקס במרתפי בנק העם הסיני בבייג'ין.

אך הודעה מהשבוע שעבר ניפצה את האשליה הזו. הבנק המרכזי הסיני קנה רק 604 טונות של זהב בשש השנים האחרונות - קנייה די גדולה, אך רחוקה מן התחזיות לקנייה גדולה פי שלושה לפחות, שרבים בשוק העריכו שהייתה.

הגילוי שכמות הזהב שמחזיקה הכלכלה המוחלשת של סין ירדה למעשה יחסית ליתרות המט"ח שלה הצית מימוש אגרסיבי של זהב כאשר השווקים נפתחו ביום ב' שעבר. מבחינת קרנות הפנסיה, קרנות המלגות של האוניברסיטאות והחוסכים שקנו את הזהב בעשור האחרון, כאשר המחירים התקדמו לקראת 2,000 דולר לאונקיה ב-2011, זה היה כנראה הרגע שבו הזהב איבד את כל הברק שלו.

בתוך כמה דקות, זהב בשווי 1.7 מיליארד דולר נמכר עם פתיחת הבורסות האלקטרוניות והפיזיות בניו יורק ובשנחאי, ומחיר המתכת ירד לשפל של חמש שנים, לקראת הרמה הפסיכולוגית של 1,000 דולר, אחרי חודשים של מסחר בטווח מחירים צר. מוכרי חסר (שורט) ניסו לגרום למשקיעים עצבניים להרים ידיים, דיווחו סוחרים.

"הם אומרים למעשה שאנחנו לא מאמינים שקונים יבואו להגן על הפוזיציות שלהם", אמר ג'ו וויקווייר, מנהל קרן פידליטי סלקט גולד. "הם אומרים שהם הולכים להפחיד את השוק".

המתקפה הזו הייתה מתוזמנת היטב. הזהב מצוי בירידה זה כמה שנים. אחרי שיא של 1,920 דולר לאונקיה ב-2011 הוא איבד כבר 40%. מחצית מהעלייה שנרשמה משנת 1999, שבה נסחר הזהב ב-250 דולר, נמחקה. לפי כמה הערכות, 2015 הייתה אמורה להיות טובה לזהב. אבל למרות כל החדשות שבתיאוריה אמורות להעלות את המתכת, כולל המשבר היווני, הייתה התעניינות מעטה במה שאמור להיות מקלט המבטחים האולטימטיבי.

"הזהב היה הכלב שלא נבח", אומר מתיו טרנר, אנליסט בבנק האוסטרלי מקוארי בלונדון. "לזהב היה תמיד תפקיד כפול, של סחורה ומטבע. כעת הוא לא רצוי לא כסחורה ולא כמטבע". המשקיעים מעדיפים את הדולר האמריקאי ואת אג"ח האוצר כמקומות בטוחים להחניית מזומנים, והדולר נסחר ברמתו הגבוהה ביותר מזה 12 שנים.

איפה התחתית?

אחרי המפולת של יום ב' שעבר, הזהב לא התאושש חזרה, ובמהלך יום ו' ירד בשלב מסוים לשפל של חמש שנים וחצי, 1,077 דולר לאונקיה. הסוחרים תוהים כעת אם הזהב עלול ליפול חזרה לרמה תלת-ספרתית לראשונה בעשור הנוכחי. עלייה בריבית האמריקאית עלולה למחוק את הביקוש לזהב, מפני שהיא מייקרת את "עלות ההזדמנות" של החזקת מתכת שלא מניבה תשואה. גולדמן זאקס, אחד הבנקים המשפיעים במסחר בסחורות, הזהיר בשבוע שעבר שהוא מצפה שהזהב אכן ייסחר מתחת ל-1,000 דולר. פרדריק פניצוטי מחברת MKS PAMP, שדורג כחזאי הדייקן ביותר בשנה שעברה על ידי אגודת שוק הזהב בלונדון, מעריך שהזהב יגיע לרצפה של 950 דולר לאונקיה.

אחרים מאמינים שהוא ייפול עוד יותר. "כאשר הפד יתחיל את הדרך חזרה לשגרה, הזהב עלול לרדת גם ל-850 דולר שראינו בסוף 2007 לפני המשבר הפיננסי העולמי", אומר ג'וליאן ג'סופ מחברת קפיטל אקונומיקס.

לחוסכים ולמשקיעים שקנו זהב, ההבטחה של המתכת כמקלט מבטחים נראית מחוסלת, אך לתעשיית כריית הזהב המצב קודר עוד יותר: מפולת המחירים מאיימת על עצם קיומה. "יש לחץ אדיר על התעשייה ברמת המחירים הנוכחית לעשות משהו בקשר לזה", אומר מארק בריסטוב, מנכ"ל חברת הכרייה רנדגולד ריסורסז, שמנייתה כלולה במדד פוטסי 100. "אחרי הכול, התעשייה כבר לא רווחית זה זמן מה".

גאות של 12 שנים

תחילת הגאות בת 12 השנים במחירי הזהב שקדמה למפולת הנוכחית הייתה דווקא במכירה. גורדון בראון, ראש הממשלה לשעבר שהתמנה ב-1998 לשר האוצר החדש בממשלת טוני בלייר, החליט אז למכור יותר ממחצית מיתרות הזהב של בריטניה. המחיר היה נמוך מ-370 דולר לאונקיה מתחילת העשור, ובראון ראה הזדמנות לגיסי מזומנים נחוצים למימון ממשלת השמאל-מרכז החדשה. הוא הלך בדרכם של בנקים מרכזיים רבים בעולם שמכרו את הזהב שלהם.

בתוך זמן קצר הייתה לבראון סיבה טובה להתחרט על המהלך שלו. בתחילת העשור החדש, סדרה של אירועים יצרה את הגאות הרב-שנתית. הבנקים המרכזיים באירופה הסכימו לרסן את מכירות הזהב שלהם. התקפות הטרור של 11 בספטמבר 2001 יצרו עידן חדש של חוסר ודאות עולמי. והאוכלוסייה האדירה של סין עברה תיעוש מזורז.

בסוף 2006, כאשר ארה"ב נכנסה לגירעון תקציבי מוגדל כדי לממן את המלחמות באפגניסטן ובעיראק, מחיר הזהב כבר עלה ל-750 דולר לאונקיה. כעבור שנה המחיר פרץ לראשונה בהיסטוריה את רמת 1,000 דולר, ועלה בסיכום 2007 ב-30% בשלבי הפתיחה של המשבר הפיננסי העולמי. בארבע השנים הבאות, העלייה השנתית הייתה 15% בממוצע עד שב-2011, בעזרת משברי גוש האירו והאביב הערבי, המתכת רשמה את השיא ההיסטורי שלה, 1,920 דולר.

מאות אלפי משקיעים קטנים נהרו לזהב באמצעות עלייתן של תעודות הסל, שאפשרו לזן חדש של סוחרים לקנות ולמכור כמויות קטנות של המתכת. ג'ון פולסון, מנהל קרן הגידור שעשה מיליארדי דולר מהימור על מפולת שוק הדיור האמריקאי, החליט להחזיק חלק גדול מנכסיו בזהב ולא בדולרים, והפך לאחד הבעלים הגדולים בעולם של מטילי זהב פיזיים. הוא טען שהחלטת הבנקים המרכזיים להיכנס להקלה כמותית או "הדפסת כסף" תוביל בסופו של דבר לערעור מטבעות הנייר ותצית היפר-אינפלציה בנוסח רפובליקת וויימר בגרמניה.

אבל ההנחה שהזהב ימשיך להתייקר התבררה ככוזבת. לקראת רמת 2,000 הדולרים, הזהב נתקע לפתע. אחרי כך הוא צנח ב-400 דולר במעט יותר משבוע באפריל 2013, מהלך שנמשך בדרך כלל שנה שלמה, אחרי שמריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, אמר שהוא יעשה את כל מה שנחוץ כדי להגן על האירו. הסוחרים דיברו תחילה על מימושי רווחים, אבל השוק לא התאושש במלואו. בשנתיים האחרונות, המחיר נע בין 1,150 ל-1,400 דולר, עד השבוע שעבר, שבו המחיר צנח לכיוון 1,000 דולר לראשונה מאז 2009.

ניסיון לנבא מתי ירשום הזהב את הרצפה שלו הוא משימה קשה, אומר ג'ורג' שבלי, מנהל תיקים באינבסטק ניהול נכסים. הסיבה לכך היא שהזהב שונה ממתכות כמו אבץ ונחושת, שיש להן שימושים תעשייתיים.

"עם מתכות אחרות אפשר לדבר על עלויות הפקה וביקוש בסיסי. הזהב דומה יותר למטבע או מניה - הביקוש הוא בעיקר של משקיעים. לכן, התחזיות הן בהתאם", אומר שבלי, שמנהל את קרן הזהב הגלובלית של אינבסטק, עם 220 מיליון דולר.

המכורים לזהב ממשיכים בכל זאת למצוא סיבות לאופטימיות. סין, הם מאמינים, לא דיווחה באמת כמה זהב היא קנתה מפני שהיא מעוניינת להוריד את המחירים ולצבור יתרות בזול. כמה משקיפים טוענים שהיתרות הסיניות קרובות לאלה של גרמניה, 3,400 טונות, ולא לנתון הרשמי של 1,658 טונות.

"הדובים רומסים את הזהב כמו סוסים אחוזי אמוק", אומר פיטר שיף, שמנהל את קרן יורו פסיפיק קפיטל, שמתמחה במשיכת כספים ממשקיעים שמהמרים שהדולר האמריקאי יקרוס לבסוף. "כאשר אנשים יתפסו שהדולר פגום יותר מהין או האירו או מכל מטבע אחר, הם יוכלו למצוא מקלט רק בזהב. הזהב עוד ינצוץ שוב".

מועצת הזהב העולמית מיהרה לפרסם אחרי המפולת בשבוע שעבר הודעה שטענה שהביקוש הקמעוני הסיני לזהב עדיין "בריא" ומגמת הצמיחה שלו נשארה ללא שינוי. אבל העדויות מהשטח חותכות פחות. הגאות שהייתה בשוק המניות הסיני עד לאחרונה שיעבדה חלק גדול מהמזומנים של המשקיעים.

"בשנה האחרונה, מכירות הזהב הפיזי שלנו לא היו טובות מאוד", אומר עובד באחד הבנקים הממלכתיים הגדולים בסין בשנחאי. "למרות שמחירי הזהב ירדו מאוד, לא הגיעו דודות לקנות זהב", הוא מוסיף בהתייחסו לנשים בגיל העמידה שקנו כמויות זהב גדולות במפולת הקודמת של המחירים ב-2013.

אבל שוחרי הזהב לא משתכנעים. הברוקר לשעבר ביל הולטר מטקסס מאמין שהזהב נשאר הזדמנות קנייה. "אני יכול לחשב על מפית שסין קנתה יותר זהב", הוא אומר, ומוסיף שנתוני היבוא הסינים תומכים בהשקפתו. הוא גם מאמין שהזהב יחזור לעצמו כאשר הצטברות החובות בעולם תתפוצץ יום אחד.

"מבחינה מתמטית זה בטוח יקרה, השאלה היא רק מתי", הוא אומר. "אי אפשר לתזמן את הזהב. אפשר רק לקנות אותו ולעצום עיניים, ולדעת שהזמן עובד בשבילך".

 מחיר הזהב

 זהב