"ההיי-טק הישראלי נהנה מתדמית של ילד שובב, זה לא מספיק"

המשתתפים בפורום גלובס DUN'S100 דיברו היום על ההצלחה של ההיי-טק הישראלי, ההחלטה אם לחתור לאקזיט או לבנות חברות גדולות ומערכת היחסים של התעשייה עם המדינה

משתתפי הפורום של גלובס ודן אנד ברדסטריט / צילום: שלומי יוסף
משתתפי הפורום של גלובס ודן אנד ברדסטריט / צילום: שלומי יוסף

שנת 2015 הולכת ומסתמנת כשנת שיא בתעשיית ההיי-טק המקומית, שצפויה לשבור את השיא שרק אשתקד נוצר. עם 60 אקזיטים והנפקות בהיקף של 6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, אין ספק שעולם הסטארט-אפים והטכנולוגיות המקומי הופך לאחד התחומים החמים בתעשייה הישראלית.

בכירי ההיי-טק המקומי התקבצו היום (ב') בפורום גלובס DUN'S100 בהנחיית העורך הראשי של "גלובס" חגי גולן, כדי לדון בסיבות שהפכו את ישראל לשוק טכנולוגי אטרקטיבי, איך ההצלחה מייצרת תחרות בגזרת העובדים ומה תפקידה של המדינה בכל זה.

"היום כולנו חיים באונליין וכמות הכסף הרבה שזורמת לתחום היא כסף אמיתי", אמר איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, "חברות כמו גוגל, פייסבוק או אפל מגיעות לשווים גדולים והן מצדיקים את השווי הזה. זורמת כמות כסף לעולם הזה כדי לעשות אפליקציות שיהפכו לנו את החיים ליותר טובים".

גיא הדרי, סמנכ"ל מערכות מידע וסגן נשיא בכיר בחברת טבע, חידד את הדברים. "אנחנו בשיא המהפכה הדיגיטלית שתשנה את החיים שלנו מהקצה אל הקצה - מחיים אנלוגיים ופיזיים לחיים וירטואליים ודיגיטליים. עשו סקר בעולם ושאלו ילדים צעירים כמה זמן הם מחוברים אונליין, אבל הם לא הבינו את השאלה כי הם חיים בעולם אחר והם מחוברים כל הזמן. לכן, התקופה הזו - שבה אנחנו מחוברים כל הזמן - מעוררת הרבה יזמויות חדשות בארץ ובעולם באופן שקצת מזכיר את הדוט.קום, אבל אין ספק שייצאו מזה דברים חדשניים".

"חברה כמו לינקדאין לא יכולה להיות הייתה קיימת לפני 15 שנים, אבל היום האינטרנט הרבה יותר בשל", הסביר נתן גביש, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Salesforce ישראל, "יהיו מהמורות ונפילות אבל נראה את הטכנולוגיה ממשיכה להוביל כי היום הכול עובד על אינטרנט. מעבר לכך, הטכנולוגיה מייצרת חדשנות. הבנקים פחות מפחדים אחד מהשני אלא מחברות קטנות שיתחרו בהן דרך פעילות וחדשנות שהן יכולות להרים בקלות".

קיראו עוד ב"גלובס"


בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, לקח את הנושא לכיוון הכלכלי. "חלק מהותי מהתפתחות ההיי-טק המקומי היא בכלל פיננסית. השתכללות מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, הריבית הנמוכה וגורמים נוספים הביאו להרבה מאוד השקעות בענף. היכולת של שוק ההון לממן את התהליכים הללו מעודדת מאוד פתיחת חברות חדשות".

ד"ר אתי לוצאטו, שותפה מנהלת בלוצאטו את לוצאטו, התייחסה להשקעה במחקר. "אנחנו בישראל משקיעים לא מעט במחקר - הן בתחום האינטרנט והתוכנה ובעיקר בתחום מדעי החיים. ישראל היא בין המדינות המובילות במחקר ופיתוח ביחס לתל"ג. מעבר לכך, אין ספק שלתעשייה הביטחונית יש תרומה מכרעת ביצירת ההון האנושי והמשאבים הכספיים בהיי-טק המקומי".

היזם והמשקיע דב מורן ציין כי מדובר לא רק בתופעה ישראלית אלא עולמית. "כל נושא ההיי-טק בעולם גדל בצורה מטורפת. מספיק להסתכל על סין שרשמה גידול של 150% בבורסה המקומית, שרובו נובע מחברות טכנולוגיה. אמנם בחודש האחרון הייתה ירידה של 30%, אבל צריך להסתכל בפרופורציה".

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות באינטל ישראל, שם את הדגש על הננו-טכנולוגיה, שבאה לידי ביטוי בהכנסת שבבים אלקטרוניים לתוך שעונים, כלי רכב ואפילו בגדים. "מזעור טכנולוגי לא היה קיים פעם והיום אפשר לבצע אותו על רכיבים מאוד קטנים. זה גם מייצר הרבה יותר מידע שפעם היה סביבנו אבל היום אפשר לנתח אותו ולהעביר אותו למשתמש או לארגון".

"אקזיט? זה עניין של תרבות"

ההצלחה של השוק המקומי לייצר חדשנות, באה לידי ביטוי ביותר ויותר אקזיטים. היזמים אמנם כבר לא רצים ישר למכור את החברה, ובשנים האחרונות ראינו כמה הנפקות מכובדות וחברות שגדלות וצומחות, אך עדיין דבקה בישראל תרבות האקזיטים. "אני סירבתי 6-7 פעמים להצעת רכש מצד סנדיסק עד שבסוף מכרתי להם ועד היום אני מצטער על זה", הפתיע מורן, "כשאתה יזם שמקבל הצעת רכש, יש לחץ מה קורה אם אני לא אמכור, השוק ישתנה ואז אני אשאר בלי כלום כי לא מכרתי. זה סוג של חרדה שצריך להוריד מהיזמים".

גלעד דה פריס, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת אאוטבריין, הצביע על כך שחוסר היכולת להיכנס בקלות לשוק ההנפקות בארה"ב - דווקא מייצר מזומנים מכיוון אחר לשוק. "רף הכניסה לשוק ההנפקות האמריקאי הרבה יותר גבוה מאשר לפני עשר שנים. הרבה חברות מגייסות עשרות מיליוני דולרים, דבר שהיינו רואים קודם בשווקים הציבוריים. איירון סורס היא דוגמה נהדרת לזה והיא דוגמה להתבגרות של חברה שהולכת ורוכשת חברות אחרות".

רונית בן בסט, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, הוסיפה כי "אין לנו הרבה חברות כמו צ'ק פוינט, טבע או מלאנוקס וצריך לחשוב איך כחברה ישראלית אנחנו מעודדים חברות כאלה. אני לא אומרת שאסור למכור ולעשות אקזיט אבל צריך לפתח תעשיות שנשארות כאן".

ברוך מאינטל ישראל ציין כי "אין פה תשובה של טוב או רע. היחס הוא אמביוולנטי. אקזיט מסמל איזושהי חדשנות ויזמות. יחד עם זאת, צריך לזכור שהאקזיט הוא לא חזות הכול. הוא משרת במובן מסוים אינטרסים שמעשירים מספר מצומצם של אנשים ולאו דווקא בונה משק חזק".

לדברי ארז צור, מנכ"ל EMC ישראל, "מדובר בעניין של תרבות. בישראל, גם אם האקזיט לא ממש הצליח וההחזר על ההשקעה לא היה משהו, אתה תיחשב כוכב עליון. זה עניין של אינטרס למקסם ואחר כך היזמים נכנסים לסבב השני ורוצים לעשות את זה שוב ולפתוח חברה חדשה. חלק מזה טוב למדינה - כספים שנכנסים למדינה או מרכזי פיתוח שנשארים בארץ".

אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה, אמר כי "בסוף צריך תמהיל נכון של התעשייה והתפקיד שלנו כמדינה הוא לנסות ולאזן. היום חברות רב-לאומיות מהוות 50% מהתעשייה - הן מאוד חשובות לתעשייה, אבל צריך לקחת בחשבון שכשיש משבר עולמי, המרכזים הראשונים להיעלם הם אלה של החברות הבינלאומיות כי יותר קל לפטר פה - רחוק מהעין, רחוק מהלב.

"אני חושב שאם הבורסה הישראלית הייתה שחקן הרבה יותר מרכזי והיה שוק של הנפקות שיכול היה לספק אמון שחברות בשלבים האלה צריכות, אז אולי היינו יכולים להפוך את התמונה ליותר מאוזנת מאשר תרבות האקזיטים הקיימת".

ברוך הוסיף כי "40% מהעובדים בקרית גת מגיעים מדרום לגדרה - זה לא הולך ברגל. כשמדברים על מה שהמדינה נותנת, צריך להסתכל על מה שהיא מקבלת. מדובר על משרות שלא ייעלמו מפה ושמכניסות כסף למדינה".

אלישיב (שיבי) דקל, מנכ"ל טלסיס, הוסיף כי "אנחנו לא יכולים לכפות על היזמים אם למכור או לא למכור - המדינה עשתה הרבה כדי להביא פאבים של אינטל לארץ ולהביא תעסוקה. השאלה היא כמה אנחנו עושים בשביל לעזור ליזמים להישאר בארץ".

דה פריס ציין כי "בשנה האחרונה ראינו 15 הנפקות בנאסד"ק. חברות סטארט-אפ מגיעות לממדים האלה. חברה כמו סייברארק או וויקס היו להם הזדמנויות להימכר אבל הם רצו לגדול. סייברארק הנפיקו בארה"ב אבל השאירו את החברה בישראל".

"צריך לדאוג לחינוך"

לצד ההצלחה של ההיי-טק המקומי ותרבות האקזיטים, עומדת השאלה האם המדינה עוזרת לתעשייה הזו לשגשג או להתקיים או לא. עומר קפלן, משנה למנכ"ל איירון סורס, אמר כי "נכון להיום, מבנה המיסוי והגבלות מיסוי מקשות על הגדילה הלא אורגנית של חברות. למשל, אם אתה עושה עסקה שחלקה מניות וחלקה מזומן אתה נכנס לסיפור מאוד מורכב מבחינת התמורה ומייצר חוסר מוטיבציה בחברה שעומדת להימכר".

"יש כאבים של רשות המסים ואנחנו מכירים את זה", אמר ז'ולטי, "זה לא בסמכות שלנו, אבל אנחנו מנסים לעזור. דוגמה לכך היא חוק האנג'לים שהיה חוק נורא וביחד עם הרשות, תיקנו אותו. כששאלנו חוקרים שנמצאים בארה"ב למה הם לא באים לארץ - זה לא עניין של שכר ותקנים, אלא חשוב להם הציוד הקיים. חשוב להם שתהיה מעבדה כמו שיש להם בארה"ב. אז שפכנו הרבה כסף על מרכזי ננו כדי שיבואו חוקרים גדולים כדי לספק להם את המעבדה שהם מכירים. זה הצליח מעל ומעבר".

צור, שמנהל את EMC ישראל ומכהן במקביל כיו"ר משותף של פורום מרכזי הפיתוח הרב לאומיים של IATI, הביא דוגמה עכשווית. "אפשר לראות דוגמה לאיפה המדינה לא מסייעת ברעיון שמקודם לאחרונה של הרשות לחדשנות, שאמורה להחליף את המדען הראשי. בניגוד להיגיון, נראה שהמדינה לא ממש רוצה שיעזרו לה.

"החליטו שמי שייצג את ההיי-טק זה איגוד התעשיינים כי הוא יותר חזק או סגר דיל יותר נכון. מישהו פה התבלבל. המדינה צריכה להחליט - אם היא רוצה להקשיב לאנשי ההיי-טק, היא צריכה לעשות את זה במקומות שבהן מתקבלות ההחלטות. הרשות לחדשנות היא המקום לעזור לתעשייה להתרומם וצריכים להיות האנשים המתאימים וכרגע זה לא מתקדם לכיוון הזה".

ברוך ציין כי "מה שחסר היום זה תכנון ארוך טווח. אנחנו נהנים מהתדמית של הילד השובב כמו שתעשיית ההיי-טק נתפסת בעולם אבל זה לא מספיק. אין חשיבה של איך אמור להיראות המשק שלנו עוד כמה שנים. יש כיבוי שריפות אבל לחשוב מעט קדימה - אילו תעשיות צריך להביא לפה ואז ללכת פיזית ולהביא ולחפש אותם בכל העולם".

וולדמן סיכם ואמר כי "צריך לדאוג לחינוך. צריך להביא לפה טאלנטים, את הסטודנטים הכי טובים, כי ההון האנושי מתחיל בחינוך. אם ניצור פה גרעיני ידע והתמחות בטכנולוגיות, כולם ירצו לבוא וללמוד פה בישראל - כמו שברקלי, סטנפורד, MIT ואחרות מושכים מסין, סינגפור ואוסטרליה מושכות את האנשים הכי טובים. גם אם הם לא יהודים. צריך להביא אותם לתקופות של 5-10 שנים כי זה ייצור את הגרעינים של ידע והם יפתחו את התעשייה".

רוצים לעבוד באינטל וגוגל

מקומות העבודה הטובים ביותר בישראל בתחום ההיי-טק הם אינטל וגוגל, כך על-פי דירוג "גלובס" DUN'S100 לשנת 2015. הסקר שנערך בשיתוף חברת Experis בקרב אלפי עובדי היי-טק, בחן ארבעה פרמטרים: תנאי שכר והטבות, ביטחון תעסוקתי, סביבת עבודה והאופציה לפתח קריירה.

בפרמטר הראשון - תנאי שכר והטבות - התברגה ענקית החיפוש גוגל במקום הראשון, כאשר אחריה ניתן למצוא את חברת השבבים אינטל, ענקית התוכנה מיקרוסופט, הרשת החברתית פייסבוק וחברת הטכנולוגיה אפל.

כאשר בוחנים את הפרמטר השני - ביטחון תעסוקתי - מוצאים בצמרת הטבלה שוב את גוגל ואחריה את אינטל. בחמישייה הפותחת נמצאות גם אפל ופייסבוק, ששתיהן קיבלו דירוג זהה והגיעו למקום השלישי. במקום הרביעי נמצאת חברת האינטרנט הישראלית Wix ואחריה איביי.

בפרמטר של יציבות תעסוקתית נרשם "מהפך" בצמרת - אינטל כובשת את המקום הראשון ועוקפת את גוגל. אחריהן ניתן למצוא שתי חברות בתחום הביטחוני - תעשייה אווירית ורפאל - ואילו את החמישייה הפותחת סוגרת מיקרוסופט. באיזו חברה ניתן לפתח קריירה בתחום ההיי-טק? במקרה הזה הצביעו משתתפי הסקר על אינטל (במקום הראשון) ואחריה ניתן למצוא את גוגל, אלביט מערכות, מיקרוסופט ותעשייה אווירית.

שימור וגיוס עובדי היי-טק: לא על השכר לבדו

המשתתפים בפורום גלובס DUN'S100 התייחסו היום (ב') גם למצב העובדים בהיי-טק הישראלי, שבמקביל להצלחה של החברות נוצר מצב שבו ישנה תחרות קשה ומאתגרת על כוח האדם. ארז צור, יו"ר משותף של פורום מרכזי הפיתוח הבין לאומיים באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומנכ"ל EMC ישראל, אמר כי "יש קונצנזוס בין החברות הרב-לאומיות והסטארט-אפים, שלפיו אין לנו עובדים מוכשרים. אין מספיק לימודים של חינוך טכנולוגי ואין בתחום הזה מספיק תקציבים". הוא הוסיף כי "המדינה צריכה לקדם שילוב של חרדים וערבים בהיי-טק".

נתן גביש מ-Salesforce ישראל הוסיף כי "למרות שאנחנו בין החברות שהכי רוצים לעבוד בהן בעולם, קשה לגייס אנשים טכניים וגם אנשי ביזנס ומכירות. יש עלייה בשכר אבל עדיין קשה להשיג אנשים בארץ. אנחנו לא ייחודיים בזה, גם בסן פרנסיסקו קשה לנו. אפילו יותר קשה - התנאים שם הרבה יותר אטרקטיביים וזה נושא בעייתי שמפריע לנו".

עמית ברוך מאינטל ישראל ציין כי "מעבר לתנאים החומריים שקיימים ושמשתפרים, יש אלמנטים שתלויים בעובד עצמו ובסביבת העבודה שלו ולפתח תוכניות שמתאימות לצרכים שלו - אם זה לנשים אחרי היריון, לעובדים עם ילדים ועוד. יש הרבה שיטות שתלויות בסביבת העבודה לעובד. זו אחת הדרכים שלנו להתמודד עם שימור עובדים".

רונית בן בסט מלשכת המסחר ישראל-אמריקה אמרה כי "נכון ששכר הוא חלק מהאמצעים, אבל שימור עובדים לא מבוסס רק על שכר, אלא גם על השאלה כמה העובד מרוצה ונעים לו. היחסים עם העובד הם מרתון ולא ספרינט. צריך לוודא שטוב לו ושהניהול שהוא מקבל מתאים לו. רוב העובדים עוזבים כי הם עוזבים את המנהל שלהם. החיים האישיים נכנסים לעולם העבודה. אנחנו רואים חברות מובילות שדואגים לסביבת העבודה - להביא את הכלב לעבודה, לעשות דברים נוספים במהלך יום העבודה. כך משיגים עובדים עם שביעות רצון יותר טובה".

גיא הדרי מחברת טבע חיזק את הדברים ואמר "גישת המרתון היא הגישה הנכונה. לנו קשה להביא אנשים. האתגר הוא לא רק טכנולוגי. חברה גלובלית זה לא לגמרי מובן - איך עובדים עם 60 מדינות, תרבויות, שפות. זה אתגר נוסף שיש לנו בגיוס אנשים. אדם נכנס לתוך החברה, הוא יודע שהוא נמצא בעדיפות בקידום. אנחנו מקדמים אנשים מבפנים לפני שמביאים אנשים מבחוץ. בטח בחברה גדולה - יש הזדמנויות הצידה, לעבור ממקצוע למקצוע וכמובן להתקדם למעלה. כשמסתכלים על זה מרתונית, יש ממד משמעותי".

גלעד דה פריס מאאוטבריין הוסיף כי "אחד הדברים שמשפיעים על עובדים זה לא השכר או האפשרות להביא את הכלב לעבודה. מה שהכי משפיע זה החיבור לחזון ולחלום. בנוסף, גם תרבות של חדשנות והדבר השלישי והכי חשוב זה האנשים מסביבי בצוות. אם יש אנשים ברמה גבוהה והם מייצרים לי בנצ'מרק. אם אתה בסביבה עם אנשים שמושכים אותך למעלה, אז צריך לחפש את הכי טובים".

היזם והמשקיע דב מורן אמר כי "הדרך הנכונה היא להפוך את העובדים לשותפים אמיתיים. תנו להם אופציות - כשיש הצלחה, זו הצלחה גם של המנקה וגם של זה שכותב את הקוד. ב-M system בשנה שנמכרנו, היינו מקום ראשון באחוז האופציות לעובדים. גם ב-15 החברות שאני נמצא בהן כרגע אני דואג לתת אופציות לעובדים".

הדוברים בפאנל התייחסו גם לעובדים מבוגרים יחסית בשוק העבודה. רונית בן בסט אמרה כי "לאנשים מבוגרים יש את הניסיון ויש להם את היכולת לעזור לחברות. תוחלת החיים רק הולכת ועולה ואין שום סיבה בעולם שאחוז המובטלים יהיה הרבה יותר גבוה בגילאים האלה". וולדמן תמך בעמדה הזו ואמר שמלאנוקס מגייסת עובדים בני 60 ואף 65.

חברות ההיי?טק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל
 חברות ההיי?טק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל