האירו היציג קרס ב-1.2% ל-4.16 ש'; הדולר נפל בכ-0.85%

הדולר היציג נקבע על 3.774 שקלים  ■ יוסי פרנק: "מה שהתחולל בשוק המט"ח בסמוך ובעיקר אחרי החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי שלח מסר מאיים במיוחד לבנק ישראל"

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

יום אחרי הותרת הריבית ללא שינוי, השקל מזנק מול הדולר והאירו בשוק המט"ח המקומי. שער הדולר נחלש בכ-0.85% ושערו היציג נקבע על 3.774 שקלים. האירו קרס בכ-1.2% ושערו היציג נקבע על 4.16 שקלים. בעולם הדולר מתחזק בכ-0.5% מול האירו ל-1.103 דולר לאירו.

אתמול, נזכיר, הדולר היציג נחלש ב-0.5% ל-3.806 שקלים, ושערו היציג של האירו זינק ב-0.8% ל-4.215 שקלים.

אתמול בנק ישראל הותיר את ריבית חודש אוגוסט על כנה ברמה של 0.1% וחזר על טענותיו כי הותרתה ללא שינוי היא כי סביבת הריבית הנוכחית ממשיכה לתמוך בהמשך הצמיחה ובחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד. הבנק ציין כי "החודש התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-2.5%, ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%, בעיקר כתוצאה מהיחלשות האירו. הייסוף וההתמתנות בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר".

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, אמר היום ל"גלובס", כי "החלטת הריבית אתמול לא הפתיעה אף אחד מהפעילים, אולם מה שהתחולל בשוק המט"ח בסמוך להחלטה ובעיקר אחריה הפתיע ושלח מסר מאיים במיוחד לבנק ישראל. מאז מסיבת העיתונאים האומללה ההיא, לא מצליח סל המטבעות להתאושש לעומת השקל ואמש שוב נכבש שיא חדש.

"בעיני השוק נתפס בנק ישראל כחלש, כמי שאין לו יותר כלים להתמודד וכמי שהרים ידיים, אחרת אי אפשר להסביר איך תוך מספר שעות מתרסק הסל באחוז שלם.
גם אם זה לא נכון, בנק ישראל שוגה קשות כשהוא מתיר לשחקנים לעשות ככל העולה על רוחם מבלי שהוא מגיב. מה שקרה אתמול שוב מתאים להגדרת כשל שוק אותה ניסח בנק ישראל וחוסר התגובה מצידו רק מושך לכאן עוד ועוד שחקנים זרים ומקומיים שמהמרים על השקל ואינם תורמים כלום לכלכלה", לדבריו.

גם במחלקת המחקר של FXCM ישראל התייחסו ליממה האחרונה בשוק המט"ח, וציינו כי הדולר-שקל קרס ביממה יותר מ-5 אגורות. לדבריהם, "הטריגר העיקרי לשבירה מטה היתה הקריסה של הדולר בעולם וגם החלטתו של בנק ישראל ביטלה כל תמריץ לרכוש את הדולר". עוד מוסיפים הכלכלנים, כי "נראה שכרגע אפשר להסיר מהפרק את האפשרות לצעדים דרמטיים מצד בנק ישראל, בדמות ריבית שלילית או הרחבה כמותית, שעד לא מכבר דובר בהם רבות".