בתום פגישה שנמשכה 3 שעות ובמסגרתה נפגש שר האנרגיה יובל שטייניץ עם נציגי חברות הגז נובל אנרג'י ודלק קידוחים, הוא העביר להן תכנית שגיבש משרד הכלכלה להעסקת רכש מקומי. במסגרת השינויים במתווה הגז, שטייניץ ביקש מחברות הגז להוריד את מחיר הגז בחודשים חדשים שיחתמו בכ-20 סנט, זאת במשך 5 השנים הקרובות.
כמו כן, שטייניץ ביקש לקבוע מנגנון הצמדה שיבטיח שמחיר הגז בארץ לא יעלה על מחיר הגז הממוצע במדינות ה-oecd. בנוסף, שטייניץ ביקש להבטיח תמריצים למאגרי "כריש" ו"תנין" כמו למשל ששותפויות לוויתן לא יוכלו לשווק את הגז מהמאגר ללקוחות בישראל עד שיעברו 6 חודשים מרגע העברת הזכויות בכריש ותנין. כמו כן יובטחו הגנות ינוקא למאגרים קטנים שיתגלו בעתיד.
עם דחיית ההצבעה על מתווה הגז, שידרו במשרד האנרגיה את המסר שהמתווה הסופי ואם יהיו שינויים הם יהיו מינוריים בלבד. מוקדם יותר הערב ל"גלובס" נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ צפויים להכניס בו שינויים מינוריים בלבד, התואמים את ההתייחסויות הציבוריות כפי שעלו בימי השימוע.
"גלובס" למעשה חשף את מרבית השינויים שמבקשים ראש הממשלה ושר האנרגיה להכניס למתווה הגז. כך, נשקלת האפשרות שהמדינה תעודד בפועל פיתוח מאגרים קטנים ובינוניים, בין בערבות מדינה שתינתן למפתחים או במימון מדינה, חלקי או מלא, להצבת הצנרת. כמו כן נשקלת האפשרות להוסיף למתווה, או לפרשנות שלו, הדגשה ברורה לכך שאם חברות הגז דלק ונובל לא ימכרו את המאגרים כריש ותנין בתוך 14 חודשים, כפי שקובע המתווה, ולא חשוב מאיזו סיבה, יוסמך הנאמן מטעם המדינה למכור את המאגרים הללו בכל מחיר שהוא, גם אם יהיה זה שקל אחד או דולר אחד, כדי לממש את הכוונה לפתח תחרות כלשהי ולהימנע מתלות במונופול הגז כיום.
שר האנרגיה יובל שטייניץ סירב להתייחס לדברים ורק אמר היום ל"גלובס" כי "ההערות וההצעות שעלו במהלך השימועים נשקלות ברצינות הראויה, אני מעריך שהמתווה יובא לאישור בממשלה במהלך השבועיים הקרובים".
ככל הנראה, המתווה הסופי, לאחר שיוכנסו בו כמה שינויים, יוגש לשרים לקראת סוף השבוע הבא, והכוונה היא לקיים דיון והצבעה בישיבת הממשלה ביום ראשון שאחרי. באשר להגשת המתווה לכנסת, עדיין אין לוחות זמים, אולם אין כוונה לגרור את ההחלטה עד לאחר הפגרה. ייתכן שחברי הכנסת יכונסו לדיון מיוחד בחודש אוגוסט, ולא - יגיע המתווה לכנסת ב-2 בספטמבר, תאריך שכבר נקבע בו מושב מיוחד בענייני תקציב המדינה.
עדיין לא ברור מי יהיה הגוף שיאשר את המתווה - הממשלה או הכנסת. על פי החוק אין חובה להביא את המתווה לאישור הכנסת, אולם במערכת הפוליטית מעריכים שכדי להחזיר את המנדט לשר הכלכלה, אריה דרעי, לקבל החלטה בנושא, ייתכן שהמתווה יובא בכל זאת לאישור חברי הכנסת. כדי להימנע מהביקורת שהטיחו חברי הכנסת על העדר שקיפות, נשקלת האפשרות לחשוף את המתווה בפני הח"כים לפני ההצבעה.
הפחתת הלחץ הציבורי
דחיית אישור מתווה הגז אפשרה לנתניהו לטוס היום לביקור של כמה שעות לקפריסין במטרה לדון עם שר האנרגיה הקפריסאי בשיתוף פעולה בין שתי המדינות הנוגע למאגר הגז אפרודיטה, הנמצא בשטחה של קפריסין. שטייניץ, שהיה אמור לטוס יחד עם נתניהו, נשאר בארץ כדי להמשיך בעבודה. טרם המראתו, העניק נתניהו גיבוי לשטייניץ להתקדם בהליכים גם בלעדיו ולהמשיך לבחון הכנסת שינויים למתווה. כבר הבוקר התכנס הצוות המקצועי שוב כדי לבחון אילו שינויים ייכנסו, באיזה סדר גודל מדובר וכמה דרסטיים הם יהיו לעומת המתווה הנוכחי. במקביל, שוקד הצוות על שיחות עם הרגולטורים הרלוונטיים במטרה להגיע להסכמות בין כולם.
ההחלטה שלא להביא את המתווה לאישור הממשלה מחר התקבלה בתום דיון לילי שנמשך כשעתיים, במסגרתו החליטו נתניהו ושטייניץ, לקבל את חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ולדחות את הדיון בעקבות לוח הזמנים הקצר שנותר להכנת המתווה הסופי עד לכינוסה של ישיבת הממשלה המיוחדת שנועדה לדון בנושא. נתניהו ושטייניץ החליטו לקבל את חוות דעתו והודיעו כי הדיון ידחה "על מנת לאפשר הליך סדור של דיון ואישור בממשלה".
דחיית אישור המתווה מורידה מנתניהו ושטייניץ את הלחץ הציבורי וצפויה להפחית את הביקורת על המתווה. גם מבחינה פוליטית יהיה להם קל יותר לגבש תמיכה, נוכח השינויים שיוכנסו. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי עצירת מתווה הגז היא ניצחון גדול לציבור. "המתווה לא יובא לאישור במושב זה של הכנסת, וכך ניצלה המדינה מביזה של משאביה במחירים מופקעים על חשבון הציבור", אמרה, "אני שמחה שנתניהו ושטייניץ הבינו שהמתווה לא רק שלא יוביל לתחרות, הוא יגרום לדחייה בפיתוח המאגרים, יותיר את הממשלה חסרת הגנה וכלי אכיפה ורגולציה אל מול מונופול הגז, ויפגע קשות במשק".
גם כולנו, סיעתו של שר האוצר משה כחלון שהצהיר כי לא יצביע בכל סוגיה הקשורה לגז, הודיעה היום היא תומכת בהחלטה לדחות את הדיון ולשקול לאמץ חלק מהמלצות הסיעה לשיפור המתווה. יו"ר הסיעה, רועי פולקמן, אמר כי "הנחת צינור גז נוסף, פיתוח מאגר לוויתן כמקור לתחרות עתידית והבטחת מחיר ריאלי ותחרותי לאורך זמן הינם אלמנטים מרכזיים בהבטחת עתיד אנרגטי טוב יותר לאזרחי ישראל. בנוסף, כחלק מהקואליציה, אנו מבקשים מהממשלה להמשיך את הדיון במתווה בכפוף לחומר שהצטבר בשימוע".
מנגד, יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, הגדיר את דחיית ההצבעה "פארסה". "זו ההגדרה היחידה שמתאימה להתנהלות נתניהו בנושא הגז", אמר. "ההחלטה על דחיית הדיון בנושא היא נדבך במפולת של ממשלה שלא מסוגלת לתפקד, נכשלת בכל אחד מהנושאים שבהם היא עוסקת והופכת לממשלת קרקס אמיתית שאלה הם הימים האחרונים לקיומה. זה ניצחון גדול לארגונים ופעילים הרבים שעוסקים במתווה הגז ולחברי הכנסת יחימוביץ' כבל שמובילים את המאבק. זו דוגמה למאבק ציבורי ראוי ולכישלון ממשלתי מהדהד".
השינויים: מה רצוי ומה צפוי
בכיר שהשתתף בפגישה אתמול אמר לנו כי "לא נוכל להכניס למתווה את כל השינויים שעלו בשימוע. נצטרך לבחור את הנושאים המהותיים ביותר ובהם להתמקד".
מחיר הגז
טיוטת המתווה: בטיוטת מתווה הגז נקבע שלא ייפתחו חוזי הגז שעליהם חתמו שותפות תמר מול לקוחות הגז, אך ללקוחות הגז יוצעו כמה מנגנוני מחיר: ממוצע משוקלל של מחיר הגז ברבעון הקודם, חוזה הנפט הטוב ביותר ומחיר זהה לזה שהוצע ללקוחות בחו"ל. מחיר הגז הממוצע בישראל בשנת 2014 עמד על 5.69 דולר ליחידת אנרגיה (mmbtu).
השינוי המבוקש: גופים כמו מטה מאבק הגז וחברי כנסת ופעילים במשק הגז דורשים להוריד את המחיר לרמה של 3 דולרים ליחידת אנרגיה. באוצר טוענים כי הדבר אינו אפשרי, אך כן ניתן להפחיתו לרמה של מתחת ל-5 דולרים. "אין שום סיבה שברמת מחירי הגז היום בעולם, המחיר בישראל יעמוד על יותר מ-5 דולרים, בייחוד עם נדמה כי לקוחות הגז במדינות השכנות לא יציעו מחיר כזה", אמר לנו גורם באוצר.
ל"גלובס" נודע כי צפוי שינוי במבנה המחיר. ייתכן שתהיה הפחתה במחיר המקסימום שנקבע במתווה, אך היא לא תהיה דרמטית. נשקלת הפחתה של 20-30 סנט. במקביל, וזו כנראה האפשרות המועדפת, נשקלת האפשרות לבצע שינוי בשיטת ההצמדה של המחיר ולקבוע כי אם המחיר בישראל יחרוג באופן משמעותי, לאורך תקופת זמן של כשנה-שנה וחצי, מהמחיר הממוצע של הגז לצרכנים במדינות OECD, ייקבע מראש כי המדינה תוכל להודיע על הוראת ממשלה להורדת המחיר בישראל. נידונות גם אפשרויות לשינוי נוסחת המחיר באמצעות הצמדות נוספות, למשל לממוצעי מחירים במדינות או יבשות אחרות. הרעיון הוא להראות ולהוכיח לציבור שהמתווה איננו מאפשר למונופול מחירים מופרזים ונעדרי פיקוח.
פיתוח לוויתן
טיוטת המתווה: במתווה הגז נקבע כי שותפות לוויתן יחויבו לפתח את המאגר הענק עד יולי 2019, ואולם לא נקבעו מנגנוני האכיפה, הבקרה והסנקציות במקרה שלא יעמדו במחויבות שלהן.
השינוי המבוקש: גורמים שונים מבקשים לקבוע סנקציות שיוטלו על השותפויות אם לא יפתחו את המאגר עד תאריך היעד, למשל פיקוח על מחירים. מבקר המדינה התייחס לנושא בדוח שפרסם רק לפני כשבוע, וקבע כי טרם אישור המתווה על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על המחויבויות הנדרשות מחברות הגז, וכך גם לוודא שאם חברות הגז לא עומדות בהתחייבויותיהן תוכל המדינה להטיל סנקציות "זאת למרות פסקת היציבות שבה המדינה תצהיר על כוונתה להימנע במשך עשר שנים מביצוע שינויים מהותיים באסדרות שייקבעו".
למתווה המתוקן צפויה להתווסף דרישה להתחייבות ברורה, עם סנקציות חד-משמעיות לחובה לפתח את לוויתן בזמן קצר ככל האפשר, ללא סחבת מיותרת או מכוונת. לוויתן הוא המאגר הגדול ביותר שהתגלה בים התיכון, ועיכוב בפיתוחו עלול להחריף את בעיית המונופול הנוכחי של תמר וגם ליצור בעיות גיאופוליטיות מול מדינות האזור, שהמים הכלכליים שלהן נושקים לאלה של ישראל. יש כוונה להדגיש במתווה שכל עיכוב יביא לנטילת המאגר מבעליו. תנאי כזה מצוי בכל הרשיונות שנתנו משרדי האנרגיה לדורותיהם, אולם היישום היה צולע במיוחד והתמשכות ההליכים, בין אם מכוונת ובין אם מסיבה סבירה, לא הביאה למימוש סנקציית החזר הרישיון למדינה.
הגנה על כריש ותנין
טיוטת המתווה: המתווה מחייב את דלק ונובל המחזיקות במאגרים כריש ותנין למכור אותם בתוך 14 חודשים לשחקן שלישי. כדי לאפשר למאגרים הללו, המכילים יחד 55 BCM של גז, להתחרות מול מאגרי תמר ולוויתן הגדולים יותר, נקבע כי במשך 6 החודשים שיעברו מרגע מכירת המאגרים, לא יוכר לוויתן למכור גז למשק המקומי.
השינוי המבוקש: קיצור תקופת המכירה המצוינת במתווה והבטחת חוזים לקונה המאגרים. חברת אדיסון, המועמדת המובילה לקניית מאגרי הגז, ביקשה לקצר באופן משמעותי את תקופת הזמן שבה יורשו לדלק ונובל למכור את כריש ותנין. כמו כן, ביקשה אדיסון להאריך את משך הזמן שבו נאסר על לוויתן למכור גז למשק המקומי, וכך גם להרחיב את איסור המכירה גם לאיסור על שיווק הגז וניהול משא ומתן עם הלקוחות בתקופה זו.
במשרד האנרגיה עצמו הבינו כי לא ניתנו מספיק הגנות למאגרים הקטנים, וכי גם הנחה בתמלוגים לא יספיקו. לטענת גורם במשרד, "על מנת להצדיק את שלב הפיתוח של המאגרים, ובייחוד במחירי הגז למשק הישראלי, נצטרך להבטיח לבעלים שלו מכירה של כ-1.5 BCM של גז בשנה. כלומר, להתערב במכירת הגז בצורה אקטיבית".
כעת שוקלים ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות שבהן התפתח מונופול גז ולתת תמיכה ממשלתית לפיתוח מאגרים נוספים. יש מדינות שבחרו בדרך של מתן ערבויות מדינה לשלבי הפיתוח הראשונים, יש שסייעו באמצעות הזרמת כספים, לפעמים גם בתוך לקיחת מניות, ויש שתמכו בפיתוח התחרות באמצעות מימון חלקי ואפילו מלא של הצנרת.
העסקת ישראלים
טיוטת המתווה: במתווה שפורסם אין שום התייחסות לתוכן מקומי (Local content), סעיף הקיים ברוב המדינות המפיקות גז ונפט ולפיו חברת הגז מחויבת להעסיק עובדים ישראלים ולרכוש אחוז מסוים מהמוצרים והשירותים שלה מחברות ישראליות. כך, למשל, על פי סקר שביצע ארגון מעלה, חברת הגז וודסייד האוסטרלית הציבה יעד של 80% רכש מקומי. חברות ENI ו"של", גם הן הציבו לעצמן יעד לעבוד עם ספקים מקומיים, במסגרת האחריות התאגידית בחברה.
השינוי המבוקש: לחייב את נובל להכשיר עובדים ישראלים ולהעסיקם, וכך גם לדאוג לפיתוח משק הגז. התאחדות התעשיינים טענה בשימוע שיש להכניס למתווה רכש מקומי בהיקף של 25% לפחות מכלל הרכישות של השותפות במאגרים וכי "יש לקבוע הוראות באשר לביצוע הליכי מעקב, בקרה ודיווח על רכש ממפעלים תעשייתיים מקומיים, כך שתינתן העדפה במכרזים של זכיין להפקת גז טבעי ונפט, לטובין שיוצרו במפעלים מקומיים". מבקר המדינה אף הוא טען כי למרות שתוכן מקומי אינו המטרה העיקרית של שטר החזקה, "מדובר במטרה ציבורית ראויה".
יציבות שוק הגז
טיוטת המתווה: המדינה קבעה שלא לבצע שינויים נוספים במשק הגז עד שנת 2025 ונקבע גם כי בתנאים מסוימים יוכל שר האנרגיה להאריך התחייבות זו עד 2030. בין התנאים: לפחות 3 מאגרים מחוברים לחוף, שכל אחד מהם מסוגל לספק 30 BCM של גז למשק המקומי, ואין חברת גז שמחזיקה יותר מ-25% ביותר ממאגר גז אחד (מאגרי כריש ותנין נחשבים מאגר אחד).
השינוי המבוקש: לטענת מתנגדי המתווה, יש לבטל סעיף זה. לדבריהם, הוא אחד הסעיפים הבעייתיים במתווה וספק אם הוא חוקי. לטענתם, בעצם הכנסת הסעיף, כובלת הממשלה גם את ידיהם של הממשלות הבאות.
צינור נוסף מתמר לחוף
טיוטת המתווה: המתווה איננו מחייב את השותפות לבנות צינור נוסף לישראל. במשרד האנרגיה טענו כי "עדיף שנובל תתרכז בפיתוח מאגר לוויתן מאשר בבניית צינור נוסף וכי ממילא פיתוח המאגר יהיה מהיר יותר - 5 שנים לבניית צינור לעומת 4 שנים לפיתוח המאגר".
השינוי המבוקש: חיבור צינור גז שני לחוף. תחנות הכוח הפרטיות טענו בשימוע שבהיעדר צינור נוסף "צפוי המשק הישראלי כולו, ויצרני החשמל הפרטיים בפרט, לסבול ממחסור בגז טבעי וזאת כבר במהלך השנה הקרובה" וכי "המתווה חייב לכלול פתרון דחוף ומהיר לסוגיה זו, שיבטיח קיבולת אספקה נוספת של גז טבעי מהמאגר הקיים, מאגר תמר, לחוף וזאת מבלי להמתין לפיתוחו של מאגר נוסף". לטענת גורם במשרד האנרגיה, ייתכן שהמדינה תכניס סעיף שיחייב את השותפות לבנות צינור נוסף אם לא יפותח לוויתן במועד הנדרש.
התנאים לפיתוח לוויתן
טיוטת המתווה: במתווה מוטלות על לוויתן כמה מגבלות שעלולות להקשות על פיתוחו. בין היתר, הלקוחות שחותמים על חוזים עם המאגר יכולים להפחית את שיעור ה-TOP (כמות הגז שעליה נדרש הלקוח לשלם גם אם לא צרך את הגז בפועל) ב-50%, ולוויתן נדרש לחכות 6 חודשים ממועד העברת הזכויות בכריש ותנין עד שיוכל לחתום על הסכם למכירת גז ללקוחות שיש להם נקודת יציאה מהחוזה עם תמר.
השינוי המבוקש: דחיית המגבלות עד אחרי השגת המימון הנדרש לפיתוח המאגר. יוסי שז"ר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ברציו (המחזיקה ב-15% מלוויתן ולא שותפה בתמר), טען בשימוע כי "מדובר באפליה לרעה של לוויתן ביחס לשאר השדות".
חברות הגז עצמן סירבו להתייחס היום לנושא, אך כשנשאלו מוקדם יותר החודש על האפשרות שהמתווה יעבור שינויים, הן טענו כי לא יהיו מוכנות להתגמש. גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, אמר: "הסכמנו למתווה הנוכחי הספציפי הזה למרות שהוא קשה עבורנו. אבל הסכמנו לזה כל עוד זה יהיה המתווה. לא נהיה מוכנים לעשות עוד צעד משמעותי. אני יכול לומר שהמתווה הנוכחי שהוצג הוא המתווה הנוכחי שאליו אנחנו מחויבים והוא בלבד".
ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י בישראל, טען בהקשר זה כי "מי שחושב שנגיע לשימוע ציבורי ויהיה בופה שכל אחד יוכל לקחת מה שטוב לנו ולהשאיר לנו מה שרע - טועה. מי שמציע את זה לא עשה שיעורי בית על עלות-תועלת".
כתבות
ני"ע
