סטודנטית ניהלה בית בושת; האם תוכל להתמחות במשפטים?

לי פולובינציק, סטודנטית למשפטים, הורשעה בניהול מקום לשם זנות וסרסרות ■ ביהמ"ש: הרשעתה לא בהכרח תשלול ממנה את האפשרות להתחיל בהתמחות, שכן החוק מקנה ללשכת עוה"ד שיקול-דעת בעניין זה

זונה, זנות / צלם: רויטרס
זונה, זנות / צלם: רויטרס

פרשה נוספת של ניהול בית בושת על-ידי אישה. לי פולובינציק, סטודנטית למשפטים שניהלה בית בושת בפתח-תקווה, הורשעה לאחרונה, ונגזרו עליה 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

במסגרת גזר הדין שנתנה שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה, אליאנא דניאלי, הביעה פולובינציק את חששה באשר להשפעת הרשעתה על תקופת ההתמחות במשפטים שהיא עתידה להתחיל בקרוב.

למרות שהשופטת מתחה ביקורת נוקבת על "חשש" זה ועל ההיבטים הלא מוסריים הכרוכים בהתנהלותה הלא חוקית של פולובינציק, היא קבעה כי הרשעתה לא בהכרח תשלול ממנה את האפשרות להתחיל בהתמחות, שכן "החוק מקנה ללשכת עורכי הדין שיקול-דעת בעניין זה".

פולובינציק, המיוצגת בידי עורכי הדין בועז קניג ומור עטיה, הודתה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן בן שנים 10 אישומים, בביצוע עבירות של ניהול מקום לשם זנות וסרסרות למעשה זנות בניגוד לחוק העונשין.

בהיותה סטודנטית בת 22, החליטה פולובינציק לפתוח בית בושת יחד עם שותפתה ציפי חסון. לטענתה, היא התפתתה לכסף מהיר וקל אשר "היווה פתרון לבעיותיה הכלכליות, שעה שהוריה נקלעו לקשיים כלכלים, ובהיעדר מקורות תמיכה היא התקשתה לעמוד בשכר הלימוד" של לימודי המשפטים במכללה מוכרת באזור המרכז.

את ה"עסק" המצליח פתחו השתיים בשנת 2009 בדירה בבניין מגורים בפתח-תקווה. "הנאשמות ניהלו יחד את בית הבושת, ובין היתר שכרו את הדירה, ערכו סידור עבודה, הדריכו את העובדות במקום, הנחו אותן וקיבלו חלק משכרן".

משתמה תקופת השכירות של בית הבושת, פולובינציק החליטה להאריכה וחתמה בשמה של חסון על הארכת השכירות למשך שנה נוספת. "בהמשך, משנתגלע סכסוך בין הנאשמות, הודיעה חסון לבעל המקום כי האחריות הינה על פולובינציק בלבד". לפיכך, חלק מהאישומים בניהול בית הבושת יוחסו לפולובינציק בלבד.

המדינה טענה כי "במעשיה פגעה הנאשמת (פולובינציק) בערכים חברתיים בדמות אוטונומיית היחיד של הנשים אותן סרסרה למעשי זנות, ובחרה לעשות רווח קל תוך הפרה בוטה של החוק".

עוד נטען כי "בכל מקרה של סרסרות וניהול מקום לשם זנות קיים ניצול כלכלי ואישי, וניתן ללמוד על חומרת העבירות ועל הכוונה להוקיען מהחברה גם מהוראות החוק אשר בצידן עונשי מקסימום בני 5 שנות מאסר".

ביחס למצבה האישי של פולובינציק טענה המדינה כי "הנאשמת ביצעה את העבירות בעת שהייתה סטודנטית למשפטים, הייתה לה שליטה מלאה על ביצוען, ולמעשיה קדם תכנון מוקדם, באשר הנאשמות שכרו דירה לשם כך, התקשרו בחוזה, העסיקו עובדות ועוד".

עוד נטען כי אין להתייחס אל הנאשמת כאל נעדרת עבר פלילי, מאחר שהיא שבה לבצע עבירות שוב ושוב, אף שנתפסה ונחקרה על-ידי המשטרה.

מנגד, פולובינציק סברה כי מעבר לעובדה שהייתה זקוקה לכסף בדחיפות, ישנן נסיבות אישיות אשר הביאו אותה ל"משבר", אשר מפאת פרטיותה לא הובאו במסגרת גזר הדין. כך היא גם התנגדה לטיעון בא-כוחה של המדינה באשר לתיק אחר המתנהל נגדה בגין נהיגה בשכרות.

אך יותר מכל הפריעה לסטודנטית המורשעת העובדה כי בקרוב היא מתעתדת להתחיל התמחות במשפטים.

כך היא גם ציינה בדף הפייסבוק האישי שלה: "אז מה אומר שהגעתי לרגע הזה, מה לא עברתי 6 שנים, שתי מכללות, 3 ועדות, 30 מועדי ב', שני סמינריונים ועוד סמינריון חוזר וועדת משמעת אחת, ובכל זאת לא ויתרתי, סיימתי!! אפילו שהיה קשה, אני גאה להגיד שגם אני בעלת תואר ראשון! בקיצור: מאושרת".

במסגרת טיעוניה בגזר הדין הסבירה פולובינציק כי היא הודתה בעבירות וחסכה בזמן שיפוטי, וכן היא "נוטלת אחריות על מעשיה ועושה מאמצים לחזור למוטב".

פולובינציק הפצירה בבית המשפט שיאפשר לה להתחיל בהתמחות ולהותיר את עברה הבעייתי מאחוריה, וטענה כי ההליך המשפטי "מהווה גורם מרתיע, ובמסגרתו היא הפנימה את חומרת העבירות".

לפיכך עתרה פולובינציק לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית עליה שירות לתועלת הציבור, צו מבחן למשך שנה ופיצוי.

בגזר הדין דחתה השופטת דניאלי את העמדה של תסקיר שירות המבחן, שהמליץ לשקול שלא להרשיע את פולובינציק. "אין די בהבעת רצון לשינוי כדי להצדיק אי-הרשעה. יצוין כי אף התנהלות הנאשמת לאורך ההליך המשפטי לא לימדה על שינוי דרכיה ועל הפנמת כללי התנהגות מקובלים".

בהמשך נקבע כי "חומרת העבירות אותן ביצעה הנאשמת, חזרתה על המעשים שוב ושוב, דפוסי התנהגותה השוליים ועמדותיה הבעייתיות כלפי גורמי אכיפת החוק כפי שפורטו בתסקיר, בהיותה סטודנטית למשפטים, יש בהם כדי לחייב את העדפת האינטרס הציבורי על פני אינטרס הנאשמת, ולפיכך יש מקום להרשיעה ולהשית עליה ענישה של ממש".

עורכי דינה של פולובינציק, בועז קניג ומור עטיה, מסרו בתגובה: "אכן, על פניו עונש בדמות עבודות שירות בגין הרשעה בעבירות סרסרות רבות הוא עונש מקל. ואולם, אנו סבורים כי בנסיבות המיוחדות העומדות לימינה של מרשתנו, היה מקום אף לבטל את הרשעתה, ובכוונתנו לערער בעניין לבית המשפט המחוזי".