האם יוטלו הגבלות על בזק בשיווק חבילות אינטרנט?

במשרד התקשורת שוקלים בכובד-ראש האם נכון לאפשר לבזק לפעול בשוק האינטרנט הפרטי כאשר במקביל החברה-הבת בזק בינלאומי פועלת בו, ובנוסף בזק מערימה קשיים ומנסה להזיק לספקיות האינטרנט המתחרות

סטלה הנדלר שלמה פילבר  / צילום:יחיאל ינאי דוברות משרד התקשורת
סטלה הנדלר שלמה פילבר / צילום:יחיאל ינאי דוברות משרד התקשורת

בעקבות תלונות של מפעילי סלולר והמלחמות בין בזק לספקיות האינטרנט, ובעקבות יישומה של הרפורמה בשוק התקשורת הקווי (השוק הסיטונאי), החלו במשרד התקשורת לשקול את ביטול הבנדל ההפוך של בזק.

ל"גלובס" נודע כי במשרד התקשורת נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לביטול הבנדל ההפוך, משום שמתחילים להבין שהוא אושר בתקופה של טרום הרפורמה, והיום השוק נמצא במקום אחר, מפעילים שונים מנצלים אותו לרעה, ולכן שוקלים לבטלו.

בזק מגייסת לקוחות לשירותי האינטרנט שלה דרך מסלול שנקרא "בנדל הפוך", שבו היא זו שמוכרת ללקוחות חבילה המשלבת תשתית פלוס ספק, והיא מחויבת למכור בדרך זו את כל ספקיות האינטרנט בצורה שווה, כלומר כל ספקית אינטרנט מציעה את המחיר שלה באתר של בזק, והיא חייבת להציג ללקוחות את כל ההצעות של הספקיות.

בזק קיבלה אישור לבנדל ההפוך טרום הרפורמה, והיא ראתה בו הזדמנות חשובה להגן על הכנסותיה באינטרנט, וכמו כן לשמור על קשר ישיר מול הלקוח, שכן היא זו ששידכה לו את ספק האינטרנט.

הרפורמה יוצרת מצב חדש שבו ספקיות האינטרנט הגדולות מתחילות לגייס יותר ויותר לקוחות באופן עצמאי ומציעות ללקוחות ספק פלוס תשתית במחיר אטרקטיבי.

מצד שני, בזק, כפי שנחשף אתמול ב"גלובס", מגיבה באגרסיביות בדרך שלה ומשתמשת בבנדל ההפוך דרך ספקיות אינטרנט וירטואליות שאותן היא מקדמת כדי שיגייסו עבורה לקוחות, על חשבון הספקיות המתחרות, שלהן היא חייבת לתת הזדמנות שווה להציע את מחיריהן באתר שלה.

בנוסף, יש מי שדואג להזכיר למשרד התקשורת כי בזק בינלאומי היא ספק האינטרנט הגדול ביותר בישראל, והיא אחת מחברות התקשורת הכי מצליחות היום בשוק. יוצא מצב שבזק בינלאומי מפעילה את כל כוחה במסגרת הרפורמה מצד אחד, ומצד שני חברת-האם בזק גם כן מתחרה באותו שוק - מה שיוצר מצב בלתי הגיוני שמאפשר לקבוצת בזק לפעול ולהתחרות בשוק האינטרנט בשתי זרועות, שהן הכי חזקות ורווחיות בשוק היום.

ברור שלא זו הייתה כוונת משרד התקשורת כשהוקמה בזק בינלאומי, וניתנה לה ההזדמנות לשמש כזרוע השיווקית של בזק. הבנדל ההפוך בהקשר הזה - ובמיוחד כאשר בזק מנצלת אותו לרעה ונוקטת צעדים חד-צדדיים כלפי ספקיות האינטרנט שאמורות להיות שותפות שלה בבנדל ההפוך - מחייב את המשרד לחשוב מחדש על השאלה האם נכון להמשיך ולאשר לבזק לפעול בשוק האינטרנט דרך הבנדל ההפוך, או שאולי הגיע הזמן לשנות חשיבה ולחזור למודל שבו בזק בינלאומי היא החברה שבאמצעותה פועלת בזק מול משתמשי הקצה, ובמיוחד כשהרפורמה נכנסה לתוקף.

חשוב להדגיש: הרצון של הדרג המקצועי במשרד לחשוב מחדש על נושא הבנדל ההפוך - כבודו במקומו מונח. כפי שראינו אינספור פעמים, בסופו של דבר סוגיות מעין אלה מוכרעות על-פי שיקולים פוליטיים בדרג של שר התקשורת. מי שמאמין ששר התקשורת וראש הממשלה בנימין נתניהו יקשיב לדרג המקצועי בעניין הזה - מוטב שיחשוב שנית. אנשי בזק זוכים לאוזן קשבת מאד בלשכת שר התקשורת.