נציבות שירות המדינה חוקרת ניגודי העניינים של שלמה בן אליהו

תחקיר "גלובס": הפרקליטות העבירה את התיק לנציבות העוסקת במשמעת למרות חשד להפרת אמונים ■ מנכ"ל משרד הבינוי לשעבר: "אין מי שטוען שפעלתי בניגוד עניינים"

שלמה בן אליהו / צילום: תמר מצפי
שלמה בן אליהו / צילום: תמר מצפי

פרשת החריגות בהסדרי ניגוד העניינים של שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות שהיה בעבר מנכ"ל משרד הבינוי, הועברה לחקירה בנציבות שירות המדינה - זאת בעקבות סדרת כתבות ב"גלובס" בנושא.

הנסיבות, מתברר, מיוחדות במינן. שני עובדי ציבור בכירים - פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ושלמה בן אליהו - מצאו את עצמם באותה תקופה ובאותו תחום בדיוק במצב של חשש לניגוד עניינים - וכל אחד מהם נהג אחרת לחלוטין.

קנדל קיבל אישור

ד"ר לאוניד קנדל, אחיו של יוג'ין קנדל, הוא אחד מבעלי המניות בחברה "אסלארי אנרגיה סולארית בע"מ". חברה זו מחזיקה ב-50% ממניות חברה בשם "אסאלארי אס אל אס סולאר בע"מ", המפעילה שבעה מתקנים סולאריים להפקת אנרגיה במושבים בצפון הארץ.

יוג'ין קנדל הוא תומך מובהק באנרגיה ירוקה וידידותית לסביבה ועסק בתחום זה לא מעט, כולל בבעיות הסדרה בתחום האנרגיה הסולארית.

בהתאם לסעיף 9 בהסדר למניעת ניגוד עניינים שעליו חתם פרופ' קנדל ב-2009, הוא "מנוע מלטפל, מדעת, בנושאים שיש בהם כדי להשפיע ישירות על ענייניהם של בני משפחתו".

בהתאם לסעיף 10 להסדר קנדל "אינו מנוע מלעסוק בנושאים שמשפיעים או בעלי פוטנציאל השפעה על כלל הציבור או על סקטורים רחבים ממנו, שיש בהם להשפיע בעקיפין בלבד על ענייני בני משפחתו".

ב-2011 התבקש פרופ' יוג'ין קנדל לטפל במתווה פשרה בין כמה משרדי ממשלה ובגיבושה של החלטת ממשלה בהפקת אנרגיות ממקורות מתחדשים. לפעולתו הייתה נגיעה, בין היתר, למכסות ליזמי מתקנים סולאריים קטנים ובינוניים, תחום שבו פועלת חברת אסאלארי של אחיו לאוניד.

איך נהג קנדל? ממשרד ראש הממשלה נמסר: "פרופ' קנדל פנה לקבלת הנחיה משפטית בנושא, ולאחר בדיקה נמצא כי ככל שמדובר בגיבוש מתווה הפשרה והצעת ההחלטה מדובר בהשפעה עקיפה על סקטור רחב, ועל כן לא הייתה מניעה לטיפולו בגיבושה של הצעת ההחלטה לממשלה".

ועוד אמירה חיובית: לבקשת "גלובס", פרופ' קנדל מסר בתוך יום את הסדר מניעת ניגוד העניינים שלו, בלי צורך לפנות אליו על-פי חוק חופש המידע, ובלי להשחיר פרטים בהסדר, כפי שנוהגים כאלה הנדרשים להציג הסדרים.

המקרה של האחים יוג'ין ולאוניד קנדל מעניין במיוחד, כי אחד השותפים של לאוניד קנדל באותם מיזמים סולאריים הוא מנכ"ל משרד החקלאות היום, שלמה בן אליהו, מי שהיה בממשלה הקודמת מנכ"ל משרד הבינוי וחבר בכיר במועצת מקרקעי ישראל.

בעיית ניגוד העניינים של בן אליהו נחשפה ב"גלובס" בהרחבה, וזו תמציתה: הסדר מניעת ניגוד עניינים שהביא בן אליהו לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כלל לא עבר בקרה של משרד המשפטים כנדרש. במשרד המשפטים כלל לא הכירו את המסמך. במסמך התחייב בן אליהו "להימנע מלקבל החלטות בתוקף תפקידי הציבורי, להשתתף, או לטפל בכל צורה אחרת, במישרין או בעקיפין, בנושאים העלולים להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים".

בן אליהו לא דיווח במסמך שהגיש לרמ"י על האינטרס האישי שיש לו בתחום הסולארי. הוא כיהן בראשות ועדות חשובות של מועצת מקרקעי ישראל, שבהן התקבלו החלטות על הקצאת קרקעות למיזמים סולאריים, בלי לדווח על עניינו האישי בתחום. היה צורך במאבק ארוך של התנועה למען חופש המידע כדי לקבל את ההסדר של בן אליהו.

"פערים בדיווחים"

אחרי פרסום הפרשה ב"גלובס" נערכה במשרד היועץ המשפטי לממשלה בדיקה ראשונית על-ידי המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, שחיברה את חוות-הדעת על אי-החוקיות בפעולות החטיבה להתיישבות.

ל"גלובס" נמסר אחרי הבדיקה: "בהתאם להוראות התקש"יר משרות שהמינוי להן הוא בידי הממשלה או טעון את אישורה, לא יובאו לאישור הממשלה בטרם נבחנה סוגיית ניגוד העניינים על-ידי היועץ המשפטי של המשרד בתיאום עם נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

"בהתאם להוראה זו תואם הסדר ניגוד העניינים שנערך למר בן אליהו לעת מינויו כמנכ"ל משרד הבינוי גם עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הסדר ניגוד העניינים השני, שהוכן לעת מינויו של מר בן אליהו כחבר מועצת מקרקעי ישראל, לא תואם עם משרד המשפטים ולא היה מוכר עד לפרסומים האחרונים".

מרמ"י נמסר: "ההסדר לא נוסח על-ידי הלשכה המשפטית ברמ"י, כפי שיתר ההסדרים של חברי המועצה אינם מנוסחים על-ידינו. לפיכך לא בוצע כל הליך של תיאום ובקרה מול משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, והנחנו כי תיאום כזה נעשה על-ידי משרד הבינוי. ברמ"י לא היו מודעים לקיום הסדר נוסף, וממילא לא היו מודעים לפערים בדיווחים".

בעקבות החשיפה ב"גלובס" עלתה במשרד היוץ המשפטי לממשלה השאלה איך לנהוג בעניין, כי התעורר חשד ל"פברוק" המסמך שהגיש בן אליהו לרמ"י ולעבירת מירמה והפרת אמונים. היועמ"ש העביר את הפרשה לבדיקה בפרקליטות המדינה.

ל"גלובס" נודע כי בעקבות בדיקת הפרקליטות ולמרות החשדות, הוחלט לפני שבועיים להעביר את הנושא לחקירת נציבות שירות המדינה, שם עוסק בו הממונה על המשמעת אסף רוזנברג.

בן אליהו מסר: "הכתבות בנושא נבחנו על-ידי היועמ"ש לקראת מינויי למנכ"ל משרד החקלאות, ולא נמצא פסול או מניעה למינוי. העברת הנושא לנציבות לא לוותה בדרישה לחקירה. אין מי שטוען שפעלתי בניגוד עניינים. יש הבדל בין בין הסדרי ניגוד העניינים שלי במשרד החקלאות למשרד הבינוי או לרמ"י. העמדתי בפני היועץ המשפטי בכל משרד את החומר המלא, וכל ההסדרים האלה מפוקחים על-ידי אגף אחד במשרד המשפטים, שיכול לראות את ההבדלים, שאכן ישנם".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אכן מתנהלת חקירה בנדון. איננו נוהגים למסור פרטים על חקירות".

גורם משפטי בכיר: הפרקליטות חוששת לעסוק בחשדות נגד בכירים בימין

גורם משפטי בכיר אומר כי בפרקליטות המדינה נפל לאחרונה פחד מעיסוק בחשדות נגד אישים בכירים בימין הפוליטי וההתנחלותי. לדבריו, עו"ד דינה זילבר העזה לכתוב את הדוח על החטיבה להתיישבות, כי העבודה התחילה כאשר שרת המשפטים הייתה ציפי לבני, ואילו היום, תחת שרת המשפטים איילת שקד, אין סיכוי בעולם לדוח כזה על ארגון המממן התנחלויות.

דוגמאות נוספות לאווירה בפרקליטות:

פרשת בנצי ליברמן, שנאלץ לעזוב את תפקידו כמנכ"ל רמ"י לפני חצי שנה על רקע של הפרת הסדר ניגוד עניינים - ליברמן, כך התברר בחקירת המשטרה ביחידה להב 433, עסק בתפקידו הממלכתי בענייני חברת קרדן נדל"ן, שבה היה מועסק כיועץ, ובה שותפו לשעבר, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל, היה בעל עניין. המשטרה המליצה להעמיד את בנצי ליברמן לדין באשמת הפרת אמונים. הפרקליטות עדיין לא קיבלה החלטה.

פרשת "ישראל ביתנו" - למרות שבחקירה התגלו ממצאים חד-משמעיים בעניינים הקשורים למשל לחברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום ולמנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן, ולמרות שבפרשה זו יש כמה וכמה עדי מדינה - עד כה לא הוגש כתב אישום.

פרשת שלמה בן אליהו - העברתה לנציבות שירות המדינה היא הכרזה על גישה מקילה, כאילו מדובר לכל היותר בעניין משמעתי, למרות העובדות הברורות. בן אליהו היה מראשי אנשי הימין שתקפו את עו"ד דינה זילבר על הדוח שלה על החטיבה להתיישבות - בזמן שבו הייתה צריכה להחליט מה עושים בעניין ניגוד העניינים שלו - וכיום, בתפקידו כמנכ"ל משרד החקלאות, הוא ממונה על פעילות החטיבה להתיישבות.

בכיר במשרד המשפטים אומר על טענת החשש בפרקליטות מהימין הפוליטי כי "אי-אפשר להילחם כל הזמן בכולם. צריך לברור את המלחמות בנקודת זמן, לפי הנסיבות ומול מי נלחמים".