*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
המושג "משפחה אלטרנטיבית", המתייחס בחלק מהמקרים למשפחות המורכבות מזוגות חד מיניים, הולך ותופס את מקומו בשיח והופך לגיטימי לכל דבר ועניין. אולם אותם שינויים מהותיים ביחס החברה כלפי הזוגות החד מיניים ומשפחותיהם, טרם הביאו את המחוקק מלהכיר בקיומה של משפחה כזו.
בתי המשפט, שהכירו בפסיקות שונות בזכויות זוגות חד מיניים, דורשים מהמחוקק לבצע שינויי חקיקה שיסדירו את חובותיו וזכויותיו של התא המשפחתי שאינו עונה להגדרה "תא משפחתי קלאסי". וזה מבצע את השינויים הטכניים בסעיפי החוק הספציפיים. במאמר זה נתייחס לכל שינויי החקיקה, לפרצות, לתכנוני המס ולבירוקרטיה שנותרה בעינה - תוצאה של תיקוני חקיקה קוסמטיים במקום תיקון רוחבי הנדרש לאור המצב החדש.
ביטוח לאומי
עמדת המוסד לביטוח לאומי היא כי יש לראות בבני זוג מאותו מין "ידועים בציבור". מעמד זה מקנה להם זכויות סוציאליות כל עוד מתקיימים ביניהם המבחנים של ידועים בציבור: ניהול משק בית משותף, חשבון בנק משותף, רכוש משותף והסכם זוגיות. זכויותיהם לעניין זה ייקבעו על פי מינם, כאשר בסעיף החוק ישנה הבחנה בין זכויות אישה לזכויות גבר.
להלן מקבץ מהזכויות הסוציאליות המגיעות לבני זוג מאותו מין.
דמי לידה: ניתן לשלם דמי לידה לאב הביולוגי החי חיי זוגיות עם בן זוג מאותו המין.
קצבת ילדים: הילדים יכולים להיספר אצל כל אחד מבני הזוג וזכות הבחירה בידם. הבחירה היא חד פעמית ואינה ניתנת לשינוי. כדאי לשים לב שלנושא זה יש חשיבות גם בנוגע לנקודות הזיכוי במס הכנסה.
שאירים/תלויים בנפגעי עבודה: במידה ומוכחים חיי זוגיות כידועים בציבור ואחד מבני הזוג נפטר, אם מדובר בגבר יש לראותו כאלמן ואם מדובר באשה יש לראות בה כאלמנה, כאשר ישנם מבחנים הקבועים בחוק לעניין הזכאות (מבחן הכנסות).
אבטלה: תקופת תשלום דמי אבטלה נגזרת לעיתים ממספר התלויים במובטל. לכן יחושבו כתלויים גם זוג גברים או נשים ותקופת התשלום תיבחן על פי הקריטריונים הקבועים בחוק.
נכות כללית: ניתן לשלם תוספת בעד בן זוג גם לזוגות חד מיניים, בהתאם לסעיף 200(ג)(1), כאשר ההגדרה בסעיף זה היא "בעד בן זוג".
קצבת זקנה: בנוגע לזכאות לתוספת בעד בן/ת זוג, ניתן גם כאן לשלם תוספת לבני זוג חד מיניים בתנאי שהוכחו כידועים בציבור.
מענק פטירה: ישולם במקרה של בני זוג מאותו המין ובתנאים הקבועים בחוק.
תגמול איבה, משפחות שכולות: משרד הביטחון מכיר בקיומם של בני זוג מאותו מין ובוחן את בן הזוג הנותר לגמלה כמשפחה שכולה (אלמן/אלמנה). המוסד לביטוח לאומי אימץ גישה זו לפי אותם כללים.
מיסוי מקרקעין
כל אבחנה בין בני זוג נשואים לבני זוג ידועים בציבור - ומכאן גם בני זוג חד מיניים - היא אפליה פסולה הנוגדת את עיקרון השוויון. המדינה מאפשרת לבני זוג חד מיניים ליהנות מפטור ממס שבח ופטור חלקי במס רכישה בהעברת זכות בדירה ללא תמורה בין בני הזוג, ובתנאי כי בני הזוג מתגוררים יחד באותה דירה לפחות שנה לפני העברת הזכות ללא תמורה.
הפרשנות של "בן זוג" הורחבה וכוללת גם בן זוג ידוע בציבור, אחרת היה מדובר באפליה פסולה. מסיבה זו, בני זוג נחשבים גם ידועים בציבור וקל וחומר גם בני זוג מאותו המין. מצד שני, עשויות להיגרם תאונות מס מאחר וישנן השפעות מבחינת המיסוי שהן גם לרעת בני הזוג: למשל, במקרה של מס שבח שכן ניתן לראות במוכר ובבן זוגו המתגורר עימו "כמוכר אחד" ומצב כזה עלול לגרום לכך שתישלל הזכות לפטור ממס שבח במכירת דירה על ידי אחד מבני הזוג ותימנע מבן הזוג השני את הזכות לפטור, במכירת דירת מגורים אחרת שבבעלותו.
מס הכנסה
על פי פקודת מס הכנסה, בני זוג מאותו מין אינם נחשבים כ"בני זוג", זאת בגלל שההגדרה בסעיף 1 לפקודה היא "בן זוג - נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". על פי המצב החוקי כיום, בני זוג מאותו מין אינם יכולים להיחשב כנשואים וכתוצאה מכך אינם עונים על ההגדרה "בני זוג". כעת נבחן כמה סוגיות במס הכנסה המפלות בני זוג מאותו מין לרעה כאשר אלה אינם נכנסים כלל לתחולת הוראות החוק ולמעשה לא יחולו עליהם:
חישוב נפרד: בני זוג העובדים יחד בעסק המשותף (לעניין זה "מקור הכנסה משותף"), היו רואים את הכנסתם כמשותפת לעניין חבות במס, כאשר רק אחד מהשניים נושא בנטל המס על כלל הכנסתם. למעשה, אלה מאבדים את האפשרות ליהנות ממדרגות מס נמוכות ככלל בני הזוג שאינם עובדים יחד בעסקם המשותף. החל מה-1 בינואר 2014, ניתן לתבוע חישוב נפרד לבני זוג אשר להם מקור הכנסה משותף בהתקיים מספר תנאים שחובה לעמוד בהם ואף לציין בדו"ח השנתי המוגש על ידם.
לעומתם, בני זוג מאותו מין, היות ואינם עונים להגדרת "בני זוג", אינם נכנסים לתחולת סעיף 66 לפקודת מס הכנסה (חישוב אופן המס מאוחד או נפרד) ולא צריכים לעמוד במבחן "מקור הכנסה משותף" כי התנאים לכך לא חלים עליהם. המשמעות המיטיבה מכך היא כי בני זוג מאותו מין יכולים להעסיק את בן זוגם ללא כל ההתניות המפורשות בחוק ואין באפשרות רשות המיסים להכניס אותם לתחולת סעיפים מתנים אלו בחוק, משום שאינם "בני זוג".
דמי שכירות למגורים: הפטור ממס על הכנסות מדמי שכירות למגורים הוא בסך 5,070 שקל לחודש. פטור זה מתייחס להכנסות דמי שכירות למגורים והוא מוענק לבני זוג - כלומר בני הזוג יקבלו תקרת פטור אחת. לעומתם, בני זוג מאותו המין שאינם עונים להגדרת בני זוג לעניין פקודת מס הכנסה, יכולים ליהנות מתקרה כפולה לעניין הפטור מהשכרה למגורים. לדוגמה: בני זוג נשואים שבבעלותם 2 דירות המניבות שכ"ד של 10,000 שקל בחודש, לא ייהנו ממסלול הפטור ויהיו חייבים במס על הכנסה זו (כמובן במסלולים החלופיים הקיימים כיום כגון: 10% מס). לעומתם, בני זוג מאותו המין לא ישלמו מס כלל וייהנו מתקרת פטור כפולה כי ההתייחסות אליהם היא כאל שני יחידים.
מס על הכנסות פסיביות: הכנסה פסיבית שאינה מיגיעה אישית אצל בני זוג, תהיה חייבת בשיעורי מס לפי ההכנסה הגבוהה של אחד מבני הזוג. לדוגמה: בני זוג להם הכנסות מדמי שכירות של חנות שבבעלותם בסך של 12 אלף שקל לחודש, לבעל הכנסה חודשית ממשכורת בסך של 20 אלף שקל ברוטו (מדרגת מס שולי 34%) ולאשה הכנסה חודשית ממשכורת בסך של 10,000 שקל ברוטו (מדרגת מס שולי 21%), ישלמו מס על ההכנסה מדמי השכירות של החנות שבבעלותם בשיעור המתחיל ב-34%, כשבדוגמה זו, חבות המס תהיה 4,080 שקל. לעומתם, בני זוג מאותו המין שכאמור, אינם עונים להגדרת בני זוג קלאסית, ישלמו על הכנסה זו כל אחד בהתאם למדרגות המס השולי שלו, בהפרדה מוחלטת ישלמו על אותו מקרה מס על דמי השכירות בסך 3,501 שקל.
הצהרת הון: בני זוג אשר אחד מהם בעל תיק ברשות המיסים, נדרשים מעת לעת להגיש דו"ח הצהרת הון המשקף את ההון הנצבר להם בניכוי התחייבויות. עם הגשת הצהרת ההון מחויבים אלה להסביר את הגידול בהון הנקי לעומת הצהרת ההון הקודמת שהגישו לרשות המיסים (להלן "השוואת הון"). ההסבר לגידול בדרך כלל בא על ידי הכנסותיהם של בני הזוג, מתנות, ירושות וכו'. לעומתם, אצל בני זוג מאותו מין, שלאחד מהם תיק ברשות המיסים, רק בעל התיק יחויב בהגשת דו"ח הצהרת הון על הנסכים וההתחייבות הרשומים על שמו. לפיכך בעת ביצוע "השוואת הון" תהיה עליו חובת ההוכחה להסברים שכן ייתכן והכנסות בן זוגו גרמו לגידול בהון ובמקרים מסוימים אף "סבסדו" את כלכלת שניהם. מכאן שעל בן הזוג שיש לו תיק ברשות המיסים להתנהל בבירוקרטיה שכן עליו יהיה "לצבוע" את הכספים שגרמו לגידול בהון הנקי שלו, שלמעשה הגיעו מבן זוגו, שעל פי פקודת מס הכנסה אינו מוכר ככזה.
נקודות זיכוי בגין ילדים: בעקבות ועדת טרכטנברג והחקיקה לשינוי הנטל הכלכלי, הוסף סעיף 66(ג)(5) לפקודת מס הכנסה ולפיכך הגבר ייהנה מנקודות הזיכוי בגין ילדיו - 1 נק' זיכוי בשנת לידתו ובשנה שבה מלאו לילד 3 שנים, 2 נק' זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה וזאת ללא קשר לנקודות הזיכוי לה זכאית האם בגין כל ילד עד גיל 18.
רשות המיסים ביצעה השוותה את עניין נקודות הזיכוי לילדים גם לבני הזוג מאותו המין וזאת ע"פ הנחיה מיום 30 בדצמבר 2013, כאשר בן הזוג אשר מקבל את קצבת הילדים מביטוח לאומי ייהנה מנקודות הזיכוי כפי שמגיעות לאם. לעומתו, בן הזוג השני יקבל את נקודות הזיכוי המגיעות לו כפי שמגיעות לאב.
לבני זוג מאותו המין ישנה זכות חד פעמית לקבוע בביטוח הלאומי מי מהם יקבל את הקצבה בעבור הילדים ובהתאם להחלטה זו, יקבלו גם את נקודות הזיכוי ממס הכנסה. במצב זה, מוטב שאלה יכלכלו את צעדיהם ויבחרו את בן הזוג שלו הכנסות גבוהות יותר כבן הזוג אשר יקבל את קצבת הילדים (כיוון שהוא זכאי לנקודות זיכוי למשך זמן רב יותר). כדאי לציין, כי זכות הבחירה קיימת רק לבני זוג מאותו מין ולמעשה, בני זוג במשפחה הקלאסית מופלים לרעה שכן נשללת מהם אפשרות הבחירה.
לסיכום ניתן לומר כי בני זוג מאותו המין זכו להכרה כידועים בציבור ובזכות כך להטבות סוציאליות והנחות במיסים. אנו רואים כי אט-אט גם רשות המיסים משווה את תנאיהם של בני זוג החד מיניים ואף מקלה על התא המשפחתי "המורכב". אנחנו בדרך הנכונה.
*** הכותב הוא סגן נשיא לשכת יועצי המס ויו"ר ועדת מיסים בלשכת יועצי המס