מנהל בי"ח לא יכול לקבוע את גורלו התעסוקתי של מבקר הפנים

חוות-הדעת הראשונית של משרד המשפטים גובשה בעקבות חשיפת "גלובס", לפיה מבקר הפנים של ביה"ח הלל יפה טען כי מבקשים לסיים את העסקתו לאחר שהצביע על חשש לפלילים

בית חולים הלל יפה ופרופ' מאיר אורן / צילומים: תמר מצפי
בית חולים הלל יפה ופרופ' מאיר אורן / צילומים: תמר מצפי

מנהל בית חולים, כמו כל מנהל אחר בשירות המדינה, לא יוכל לקבוע את גורלו התעסוקתי של מבקר הפנים אלא באישור נציב שירות המדינה - כך עולה מחוות-דעת ראשונית שגיבש משרד המשפטים בעקבות חשיפת "גלובס" לפני 10 ימים, ולפיה הנהלת בית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה החליטה על דעת עצמה להאריך את תקופת הניסיון של מבקר הפנים בחצי שנה נוספת, ואף לסיים את העסקתו לאחר שלא הסכים למהלך.

במשרד המשפטים סבורים כי בניגוד לעמדה של הנהלת הלל יפה, שנשענה על תקנות שירות המדינה (תקשי"ר) המאפשרות העסקה בתקופת ניסיון והארכה של תקופה זו, הרי שסעיף 12 בחוק המבקרים הפנימיים גובר על התקשי"ר.

על-פי סעיף זה, נציב שירות המדינה הוא היחיד שרשאי לאשר הארכה של תקופת הניסיון או סיום העסקה בנוגע למבקרי פנים. הרציונל מאחורי חוות-הדעת הזו פשוט למדי: לא יעלה על הדעת כי מבקר הפנים שעוסק בגילוי אי-מינהל תקין ושחיתויות, יהיה תלוי בגורמים שהוא אמור לבקר אותם.

המבקר של הלל יפה, עו"ד אסף גנץ, טען כי הנהלת בית החולים סירבה להעניק לו מינוי קבע בעקבות טיוטת דוח ביקורת שהגיש ולאחר שהתריע בפני המנכ"ל, פרופ' מאיר אורן (שכבר הספיק לפרוש בינתיים), על ממצאים ראשוניים המעלים חשש לכאורה לעבירות פליליות מצד בכירים בבית החולים. פרופ' אורן הכחיש את הדברים על הסף וטען מנגד כי לא הספיק להתרשם כראוי מגנץ, ולכן מצא לנכון להאריך את תקופת הניסיון שלו ב-6 חודשים נוספים במקום להעניק לו מינוי קבע ולהעביר את ההכרעה על מינויו הקבוע לידי מחליפו. בהמשך העלה אורן ספקות בעניין מקצועיותו של גנץ והעיר כי הוא אינו מחובר מספיק לאנשי בית החולים במישור החברתי.

גורמים במערכת הבריאות ובמערכת המשפטית חששו כי המקרה המקומי של הלל יפה הוא בבחינת המשך ישיר להתנגדות של מנהלי בתי החולים למינוי מבקרי פנים, ועל כן יש לגדוע כל ניסיון שיאפשר מדרון חלקלק ויביא להחלשת מבקרי הפנים במערכת כולה. לדברי הגורמים, המנהלים כבר ניסו בעבר לשנות את תנאי המכרז להעסקת מבקרים כך שהשכר שישולם להם יהיה נמוך יותר (מה שהעלה חשש כי הדבר נועד למנוע העסקת מבקרים מנוסים ומקצועיים), ולהביא לכך שהמבקרים יהיו כפופים אך ורק למנכ"לים ללא כפיפות מקצועית למבקרת הפנים של משרד הבריאות. אף שנציבות שירות המדינה ביקשה כי הליכי המינוי של מבקרי הפנים יסתיימו עוד בסוף 2014, הרי שעד היום מונו מבקרי פנים ב-4 בתי חולים ממשלתיים בלבד: הלל יפה, אסף הרופא, פוריה ורמב"ם. בית החולים שיבא הוא היחיד שלא פרסם עד עתה אפילו מכרז בעניין.

גם איגוד המבקרים הפנימיים שלח השבוע את עמדתו לנציבות שירות המדינה, בה נכתב: "האיגוד סבור שקביעת תקופת ניסיון למבקר פנימי, וממילא הארכתה כפי שמוזכר במקרה שלפנינו, מחלישה את עצמאותו ואי-תלותו של המבקר הפנימי, וככזה אינה ראויה ואף מנוגדת להוראות חוק הביקורת הפנימית ולתקנים המקצועיים המקובלים". לדעת האיגוד, אין משמעות לכהונה זמנית והפסקתה צריכה להיות בכפוף להוראות החוק לרבות אישור נציב שירות המדינה.