ארה"ב תגדיר את המדיניות המוניטרית בעולם, סין את הצמיחה

מאחורי גל הירידות שמכה בבורסות העולם: שני סיכונים משני עברי האוקיינוס שהתלכדו יחד

בורסה / צילום: רויטרס
בורסה / צילום: רויטרס

מיטב המומחים הפיננסיים והפרשנים הכלכליים מנסים בימים האחרונים להסביר את גל הירידות ששטף החודש את שוקי המניות בעולם כולו. מה שהחל בהתפוצצות בועת המניות בבורסות שנחאי ושנזן בסין כבר בחודש יוני, הפך בחודש הנוכחי לירידות חדות בבורסות העולם כולו.

מאז יוני ירד מדד בורסת שנחאי ב-38% וגרר אחריו את מדד בורסת הונג-קונג לירידה של 23% באותה התקופה. באירופה החלו המדדים ליפול לפני שבועיים, כשהדאקס הגרמני מוחק מאז ה-10 באוגוסט כ-15% מערכו, ואילו ביפן החלה המגמה רק בשבוע שעבר, ומאז איבד מדד ניקיי 10% בחמישה ימים רצופים של ירידות שערים. בוול סטריט ירד מדד S&P 500 ביותר מ-10% בארבעת ימי המסחר האחרונים.

אז מה הוביל לגל הנפילות האחרון? כנראה החשש מפני שני סיכונים מרכזיים משני צדי האוקיינוס השקט, שביחד מערערים את ביטחון המשקיעים. מצד אחד, עומדת על הפרק האפשרות לתחילתה של מדיניות מוניטרית מצמצמת בארה"ב, ומנגד האטה כלכלית של מנוע הצמיחה העולמי - סין. מדובר אם כן בתנועת מספריים אפשרית של צמצום מוניטרי בתקופה של האטה כלכלית, שפוגעת בהזדמנויות הצמיחה של החברות ובאטרקטיביות ההשקעה במניותיהן.

טאן מין לאן, מנהלת ההשקעות הראשית של הבנק השוויצרי UBS לאזור אסיה-פאסיפיק, הסבירה זאת היטב הבוקר בראיון ל-CNBC. לגישתה, בעולם הפיננסי הנוכחי "ארה"ב קובעת את הטון בנוגע לשיעורי הריבית, בשעה שסין קובעת את הטון בצמיחה הכלכלית הגלובלית. כך שהשאלות הגדולות הן מה ארה"ב הולכת לעשות ומה בדיוק סין רוצה? האם הבנק הפדרלי בארה"ב יציג בספטמבר גישה יונית לגבי המדיניות המוניטרית העתידית (גם אם יוחלט אז להעלות את הריבית), והאם סין תדע לייצב את הצמיחה הכלכלית שלה ולא תיקלע למיתון".

מין לאן הסבירה כי לסין יש הרבה נשק מוניטרי ופיסקאלי במחסנית, כמו למשל הפחתות נוספות של הריבית או האצה מחודשת של השקעה בפרויקטי תשתית, או ההחלטה מסוף השבוע לפתוח את שוק המניות בפני קרנות הפנסיה הממשלתיות. "לסין יש את כוח האש לייצב את כלכלתה", היא הדגישה. השאלה כמובן היא כיצד תשתמש הממשלה הסינית ב"כוח האש" שברשותה.

תזכורת לשפל הגדול של 1929

בוול סטריט יש כבר מי שמשווה את נפילת הבורסות בסין לאלו שסימנו בספטמבר 1929 את תחילתו של ה"שפל הגדול" בכלכלה האמריקאית. אז איבד מדד דאו ג'ונס כמחצית מערכו בתוך כחודשים וחצי, בעקבות פקיעת בועת המניות שהתנפחה קודם לכן, ואותת על כניסת ארה"ב לשפל הכלכלי הארוך בתולדותיה.

אז האם גם פקיעת הבועה הסינית תוביל בהכרח למיתון בכלכלה הסינית ולפגיעה קשה בצמיחה הכלכלית בעולם? זוהי שאלת טריליון הדולר, והתשובה לגביה כלל אינה ברורה. מבט על גרף מדד המניות של בורסת שנחאי מאז 1990, מגלה מתאם נמוך ביותר בין ביצועי המדד לצמיחה בתוצר המקומי הגולמי, כך שהעבר הקרוב לפחות מלמד שביצועי המדד לא גילמו תחזית אמינה לביצועי הכלכלה עצמה. מה גם, שלפחות עד כה קשה להגדיר את הבורסה בסין כבעלת חשיבות גבוהה מדי לכלכלה העולמית.

העובדה שקצב צמיחת הכלכלה הסינית מאט אינה נתונה במחלוקת, השאלה הגדולה היא האם ומתי תיעצר ההאטה. אם בעשור הקודם התרגלנו לקצב צמיחה אסטרונומי של יותר מ-10% בשנה, הרי שבשנים 2012-2014 התמנתה צמיחת התמ"ג הסיני לקצב של 7.5%-8% בשנה, ואילו ב-2015 ירד קצב הצמיחה ל-7%. כך, שקצב הצמיחה יכול להמשיך ולהאט, גם מבלי שהדבר יוגדר כגלישה למיתון, כל עוד הוא יתבסס על יסודות איכותיים יותר, כגון התרחבות הצריכה הפרטית במדינה.

אלא שבשנה האחרונה התמלאו הבורסות בסין באוויר חם, שהתרוקן כאמור ברעש גדול בחודשיים האחרונים. והרעש הזה, בניגוד לפעמים קודמות, מקבל השנה תשומת לב רבה מהמשקיעים בוול סטריט, שאחרי חילוץ יוון הפך לעניין המרכזי על סדר יומם. וכל עוד סדר היום של וול סטריט לא ישתנה, המהומה כנראה תימשך והמשקיעים האמריקאים יעדיפו אפיקים אחרים על פני השקעה במניות.

איזה כיוון יתווה הפד ביום שישי

ואם יש משהו שיכול להסיט את תשומת הלב של וול סטריט מבורסת שנחאי, ולמקד אותה חזרה בנעשה בארה"ב, זוהי מדיניותו המוניטרית של הבנק הפדרלי המרכזי. ביום חמישי הקרוב ייפתח הסימפוזיון הכלכלי השנתי שעורך הבנק הפדרלי של קנזס, בהשתתפות בכירי המנהיגות הכלכלית והפיננסית בעולם.

במת הכנס בג'קסון הול שימשה בשנים האחרונות לא אחת להעברת מסרים מצד בכירי הפד למשקיעים בוול סטריט, ולא מן הנמנע כי גם הפעם תנצל הנהגת הבנק, בראשות היו"ר ג'נט ילן וסגנה סטנלי פישר, את הכנס למטרה זו.

השנה יעסוק הכנס בדינמיקה שמשפיעה כיום על האינפלציה ובמדיניות המוניטרית שנגזרת ממנה, ולדעת ליאור פאוסט מבנק לאומי, אמור פישר להבהיר בנאומו ביום שישי מהן כוונות הפד בחודש הקרוב.

במילים אחרות, פישר עשוי לאותת האם העלאת הריבית בארה"ב תתרחש לראשונה כבר באמצע ספטמבר, או שלחילופין הבנק המרכזי יעדיף להימנע מכך לאור המהומה הנוכחית בשוקי הכספים בעולם, והנפילה האחרונה במחירי הנפט, שקיצצה את תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה לפחות. היום למשל ירד מחיר הנפט ב-4% אל מתחת ל-39 דולר לחבית, לאחר שרק לפני חודשיים הוא עוד נסחר סביב 61 דולר לחבית - ירידה של 36%.

למעשה, איתות לאפשרות שהעלאת הריבית בארה"ב תידחה מתקבל בשבוע האחרון משוק המטבעות העולמי, שם התחזק האירו ביותר מ-4% מול הדולר לשער של כ-1.15 דולר לאירו, לאחר נפילה של כ-25% בשנה האחרונה, שהובילה חלק מהמומחים להעריך שערכו של הדולר יעלה בקרוב ל-1 אירו (לעומת 0.87 אירו כעת). אם כך אכן יקרה, עשוי הדולר להמשיך ולהיחלש, ולעודד בעתיד התאוששות גם במחירי הסחורות ובראשן הנפט הגולמי.

"העוצמה בה העולם מגיב לירידות בסין, מפתיעה"

"הממשל בסין מאבד אמון. ניסיונות לבלום את הירידות בשווקים על ידי רגולציה וצעדים מרסנים, יצרו אי ודאות גדולה עוד יותר, והמשקיעים רק חיפשו מפלט", מסביר יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, את הנפילות בשווקים. "תוסיפו לזה את האכזבה מנתוני המאקרו, וקיבלנו פאניקה".

לדברי חברון, בורסת שנחאי נסחרת היום במכפיל 15, שהוא זול בסך הכול, אבל בשלב הזה המשקיעים לא מסתכלים על תמחור המניות. "מה שקצת מפתיע הוא העוצמה שבה מגיבים השווקים בעולם. בסך הכול השווקים באירופה ידעו לעלות ולרדת תוך התעלמות מוחלטת מהנעשה בסין בחמש השנים האחרונות, אבל כנראה שהפעם זה חד מדי".

עוד לדבריו, "את המצב בסין קשה להעריך, הוא יכביד על הצמיחה בעולם, אבל התמתנות היא לא טריגר לקריסה. מה שמעניין הוא מצבה של המערכת הפיננסית בסין ושוק הדיור, ועד כמה הממשל שם באמת מסוגל לתמוך. אלה גורמים אמיתיים שמסוגלים להוביל לקריסה כפי ששוקי ההון חווים היום, כאשר חלק לא מבוטל מהנפילות בימים האחרונים נראה מוגזם".

חברון מעריך כי למרות שהשווקים נראים במשבר, "מדובר בשלב זה בפאניקה בלבד, ולדברים האלה יש נטייה להסתדר מהר מאוד. הממשל בסין ייצא עם תוכניות ענק לייצוב המערכות ולעידוד הצמיחה בימים הקרובים".

מדד הבורסה
 מדד הבורסה