*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

בבחירות לכנסת ה-20 שהתקיימו השנה, גבר קול מחאתם של ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים שזעקו על אפלייתם לעומת העובדים השכירים, שנהנו בעשורים האחרונים מחקיקת זכויות נדיבה ביותר (ועל חשבונם של מעסיקיהם שגם הם ברובם עצמאים). אז הבטחות בחירות נשמעו, הסכמים קואליציוניים נחתמו ולאחרונה התבשרנו כי בין הסכמות הממשלה על מדיניות התקציב לשנים 2015-2016, נכלל גם "תיקון שיעור דמי ביטוח לאומי לעצמאיים" - אך האם מדובר בהשוואת חובות וזכויות בין עצמאים לשכירים? רמז: נראה שלא.

תשלום דמי ביטוח לאומי

כל עובד, שכיר או עצמאי, מחויב סטטוטורית לבטח את עצמו ב"ביטוח לאומי" הכולל כיסוי ביטוחי למצבים שונים, כגון: זקנה, נכות, אבטלה ועוד. חוק הביטוח הלאומי מבוסס על העיקרון הסוציאלי של סיוע הדדי בין מבוטחים על מנת לצמצם פערים כלכליים. לכן, אין בהכרח קשר ישיר בין דמי הביטוח לגובה הגמלה שיקבל עובד במקרה שהתרחש אחד האירועים המזכים אותו, למעשה העובד שישלם את דמי הביטוח הגבוהים לא יקבל יותר זכויות מזה המשלם פחות. אך איך יתכן כי שני עובדים, שכיר ועצמאי, שהכנסתם דומה וישלמו דמי ביטוח דומים, יקבלו כיסוי ביטוחי שונה - כאשר העצמאי יקבל ביטוח נחות וחלקי והשכיר ביטוח מיטבי?

בחוק הביטוח הלאומי, מפורטים שיעורי הביטוח שישולמו בגין כל כיסוי ביטוחי, כך למשל העצמאי אינו משלם דמי ביטוח לאבטלה ופשיטת רגל (והוא גם אינו זכאי להטבות מכוח ענפי ביטוח אלה) ומנגד הוא כן משלם דמי ביטוח גבוהים יותר בגין כיסוי ביטוחי למקרים של סיעוד, נכות או אימהות, אך תשלומי היתר אינם מקנים לו זכויות יתר על פני השכיר.

השינוי המוצע בחוק ההסדרים

על פי ההצעה, בשלב הראשון שיעור דמי הביטוח שישלם עצמאי ישוו ויהיו כמעט זהים לאלו של העובד השכיר, אך הביטוח של העצמאי יישאר נחות מזה של השכיר במקרים של אבטלה, לידה, מילואים פגיעה בעבודה ועוד. בשלב השני שר האוצר יוכל להגדיל את שיעור דמי הביטוח לעצמאי ככל שימצא לנכון, ובהסתמך על המלצת הצוות שיוקם במשרד האוצר לשם בחינה ויצירת מנגנון להקמת קרן דמי אבטלה לעצמאים. כלומר סביר להניח כי כבר בתחילת 2016 יועלו דמי הביטוח לעצמאים לטובת הקמת קרן אבטלה לעצמאים. עוד צוין כי שינוי דמי הביטוח לעצמאי יוביל לירידה של כ-150 מיליון שקל בדמי הביטוח הלאומי שייגבו מעצמאים.

עפ"י ההסכמות תוקם "קרן מאוזנת אקטוארית אשר ממנה ישולמו דמי אבטלה לעצמאים", כלומר קרן נפרדת שאינה חלק מגמלאות השוטפות של המוסד. בהגדרה זו למעשה נשמט עיקרון ההדדיות, לפיו תשלום הביטוח נקבע על בסיס יכולתו של אדם בהתאם להכנסתו והתשלום שיקבל הינו בהתאם לצרכיו (ללא קשר לתשלום ששילם). קרן בהגדרתה היא בעלת סכום מוגדר וידוע שאינו בעל זיקה לשיפוי מצד האוצר או להכנסות המוסד לביטוח לאומי ממקורות אחרים. כלומר, במקרה, חס וחלילה, של משבר כלכלי אותה הקרן לא תוכל לעמוד בעצמה בשיפוי של קבוצה גדולה של עצמאים, אלא אם כן מלכתחילה תנאי הזכאות יהיו כאלו שיגנו על הישרדותה ויגבילו את האפשרות של המבוטחים לממש את הביטוח במקרה הצורך. כלומר, בשורה התחתונה העצמאים ימשיכו לשלם יותר ולקבל פחות.

מה החלופות?

הקרן לדמי אבטלה לעצמאים היא למעשה קרן ביטוח פרטית (חיצונית לתקציב המוסד) לעובדים עצמאים, ולכן אם מוצע להקים קרן עצמאית מדוע שלא יפורסם מכרז להקמת קרן שכזו בו יוכלו להשתתף גם גורמים שאינם ממשלתיים ולייצר תחרות שתיטיב עם התנאים שיקבלו העצמאים. במדינות ה-OECD קיימים מודלים שונים של ביטוח אבטלה לעצמאים, למשל ביטוח על ידי קרנות של איגודים מקצועיים. בחלק מהמדינות הביטוח הוא וולונטרי, מה שמחייב את הגורם המבטח להוכיח את יכולת המימוש של הזכאות.

בייחוד בימים אלו כאשר קיימים חששות מוחשיים מפני מיתון כלכלי חשוב לזכור שני נתונים הנוגעים לחוסנה של הכלכלה הישראלית, הראשון הוא כי העסקים הקטנים והבינוניים, מהווים את המנוע לצמצום האבטלה והעוני בייחוד בתקופות מיתון כלכלי; השני הוא כי שמספר העצמאים בישראל נמוך משמעותית לעומת מדינות ה-OECD ולמעשה ישראל נמצאת בשליש התחתון של הטבלה. שני הנתונים הללו מושפעים ישירות מהמדיניות כלפי העסקים הקטנים.

***הכותבת היא יועצת מס וממונה על החקיקה והקשר עם הכנסת בלשכת יועצי המס