*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

בעוד זמן לא רב תיפתח עוד שנת לימודים אקדמאית, סטודנטים רבים מתקשים במימון שכר הלימוד וברשת קיימים מאות גופים המעניקים להם מלגות. נשאלת השאלה באלו מקרים אותן מלגות חייבות במס? ומתי לא חלה עליהן חבות שכזו

מלגות פטורות

מלגות הצטיינות ומלגות בשל מצב סוציו-אקונומי אינן נכנסות לבסיס המס ולכן אינן חייבות במס או בתיאום מס. גם מלגות הניתנות על ידי גופים בתמורה לפעילות התנדבותית למען הקהילה דוגמת פר"ח נחשבות למלגות שניתנו ללא תמורה למוסד האקדמי ולכן נכללות במלגות הפטורות ממס.

מלגות חייבות מס

מלגות הניתנות בתמורה לשעות הוראה, תרגול, בדיקת עבודות במוסד האקדמי או מטעמו, הן מלגות בתמורה ורואים בהן הכנסה חייבת במס. במקרים אלו יש לבצע תיאום מס אם עובדים כשכירים, עצמאים חייבים לצרף את המלגה להכנסתם.

מלגות קיום

הסוג הבעייתי מבחינת רשות המיסים הוא מלגת קיום המוענקת לסטודנטים לתארים שני ושלישי. מלגות אלו ניתנות לסטודנטים חוקרים על מנת שיהיו פנויים להשקיע את כל מרצם בעבודת המחקר. במס הכנסה ראו בעבר במלגות אלו תשלום בגין עבודת המחקר, היות ואם החוקר הגיע לתגלית הרי מייחסים את המחקר למוסד האקדמי בנוסף להאדרת שם המוסד.

בשנת 2011 סוכם בין רשות המיסים להנהלת האוניברסיטאות שמלגה לחוקר עד סכום התקרה* תהיה פטורה ממס. מעבר לתקרה זו יש להכניסה להכנסות ולשלם בגינה מס.

*

סעיף הפטור יחול בהתקיים כל התנאים הבאים:
1. המלגה ניתנת ע"י מוסד להשכלה גבוהה, מכון מחקר תורני או מוסד מחקרי כפי שמופיע בסעיף. במקרים בהם יש ספק לגבי נותן המלגה יש לפנות למחלקת מוסדות ציבור בחטיבה המקצועית ברשות המיסים על מנת לוודא.

2. מקבל המלגה הוא סטודנט או חוקר באותו מוסד.

3. תקופת הפטור לסטודנט 4 שנים מתחילת הפטור לתואר ראשון או 8 שנים מתחילת הלימודים לתואר שני ושלישי או סיום הלימודים הנמוך בהם. לגבי חוקר מדובר על 12 שנים או סיום הלימודים הנמוך בהם.

4. מלגת חוקר תהייה כפופה לתקרה כפי שפורטה לעיל.

5. המלגה הינה ללא תמורה למוסד או מכון המחקר. לא יראו כתמורה כזו התחייבות הסטודנט להקדיש את מירב מרצו ללימודים או למחקר, שימוש של המוסד בממצאי המחקר, פעילות קהילתית או חברתית.

*** הכותב הוא ממונה השתלמויות מקצועיות בלשכת יועצי המס