41 ד"ר דפנה ויס ראש מרכז למחקר בביו-חומרים, הנדסה ביו-רפואית בטכניון

פיתחה כלי אבחון, המאפשר זיהוי תאי סרטן גרורתיים בגוף, זאת על בסיס ביו-מכניקה והדמיה תלת ממדית. מדובר בפריצת דרך שבעתיד תציל חיים

המהלך המשמעותי שלי השנה: "פיתחתי תהליך ייחודי של הדמיה תלת ממדית של תאי הסרטן, ברמת קשיחות המדמה את זו של הרקמה הבריאה. ההדמיה מאפשרת להבחין בין תאים גרורתיים לתאים בריאים, ולנבא התפתחות גרורתית. המטרה היא שכבר בשלב הניתוח יוכלו לקבל תוצאה בתוך כמה שעות, ולדעת איך להמשיך עם הניתוח כדי למנוע גרורות.

"השנה קיבלנו 'אישור הלסינקי' לניסויים בבני אדם עם בית החולים רמב"ם, וזה אומר שהמחקר שלנו ממשיך עד שתהיה אבחנה מהירה האם סרטן מסוים ייצור גרורות. עד עכשיו חקרנו את סרטן השד, וכעת נתקדם לסרטן הלבלב והכבד".

עצה שהייתי נותנת לעצמי כמדענית בתחילת הדרך: "המדע אינו דרך של סיפוק מיידי. צריך אורך רוח, כי הדברים לא קורים מיד. לוקח זמן להבין איפה את, לעבור הרבה שלבים, וללכת על מה שבאמת מרתק אותך ובוער בעצמותייך".

עצה טובה שקיבלתי: "לשחרר. לתת לסטודנטים שלי להתפתח בעצמם, לא להחזיק להם את היד".

הרגלים אפקטיביים: "אני אדם של רשימות. זה מעודד לראות את הדברים מתקצרים, ועוזר לתעדף. עכשיו חלקית זה בסלולרי, אבל אני אוהבת את הנייר וכיף לי להעיף אותו בסוף.

"אני גם מפרגנת לעצמי הפסקות. אם אני לא מצליחה להתרכז, וזה לא כיבוי שריפה, אני יכולה לצאת להתאוורר באמצע יום עבודה".

תובנות ניהול: "אני מלמדת את הדור הבא, ולכן צריך לדעת מתי לחזק את הסטודנטים, מתי לתת מילה טובה ומתי לנער. חשוב להראות לאנשים שתחתייך שאת בדיוק כמותם, ושעברת דברים דומים. כולנו, הרי, התחלנו באותו מקום".

רגע מכונן בקריירה: "כשהתקבל המאמר הראשון שלי, מחקר על תנועת חלקיקים בתאי סרטן. הבנתי שבניתי לעצמי נישה ומקום".

רגע אושר השנה: "בקיץ עשינו ניסוי בתאים בבני אדם, וראינו שזה מתחיל להיות אמיתי. אבל גם להקשיב לציפורים ברחוב זה אושר. חשוב לדעת למצוא את רגעי האושר, כי הרגעים הקשים מגיעים לבד".

החותם שהטבעתי בחברה הישראלית: "המחקרים שלי מאפשרים פיתוח מכשור מתקדם בזירה הרפואית. אני גם מגדלת דורות של אנשים שיקלו על חיי בני אדם".

אשת השנה שלי: "פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, שמובילה את האוניברסיטה בהתפתחות מהירה. במקביל היא חוקרת מצוינת ברפואה וגנטיקה".

(הדס בשן)