דוח פורום קהלת: שכר המורים השתפר, ההישגים עדיין מאחור

דוח של פורום קהלת לכלכלה ממפה את נקודות החוזק והחולשה של המשק הישראלי: יוקר המחיה מאמיר, מחירי הדיור בשמיים, אבל שיעור המועסקים עולה, וההיי-טק הוא עדיין הקטר ■ וגם: מה בנוגע למחירי התרופות?

מחירי המזון זינקו, הריבית הנמוכה תדלקה את בועת הנדל"ן ועשור הצמיחה של המשק לא נוצל לצמצום החוב הציבורי והגדלת הפריון, כך עולה מניתוח מפורט של מגמות במשק בעשור האחרון שמפרסם היום פורום קהלת, גוף מחקר עצמאי בעל השקפת עולם ליברלית הממומן על ידי קרן תקווה מארה"ב. ויש גם חדשות טובות: העוני הצטמצם, ההכנסה למשפחה עלתה והשכר עלה, בדגש על עובדי המגזר הציבורי. אלא שגם כאן מדובר בפספוס, לפחות בכל הקשור למערכת החינוך: העלייה הגדולה והמוצדקת בשכר המורים לא הביאה לשיפור של ממש בהישגיהם של תלמידי ישראל. הנה הנתונים המעניינים שבדוח.

יוקר המחיה: 50% מעל עליית המדד

מחיריהם של מרבית מוצרי המזון בישראל התייקרו בשיעור של 50% ויותר מעל עליית המדד בשנים האחרונות, כך עולה מעיבוד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שערך פורום קהלת לכלכלה. כך למשל עלו מחירי הלחם, הדגנים ומוצרי הבצק ב-55% מעבר לעליית המדד בשנים 2000-2015 ועליות דומות נרשמו במחירי הבשר, העופות, הדגים ומוצרי החלב. רק הירקות והפירות עלו בשיעור נמוך יותר מעליית המדד באותה תקופה.

תחומי הצריכה בישראל שהתאפיינו בשנים האחרונות ביוקר מחירים גבוה ביחס למדינות ה-OECD היו התקשורת, התחבורה, המזון וההלבשה וההנעלה. מבין אלה חלה ירידה משמעותית בתחום התקשורת, אך בשאר התחומים לא חלו שינויים דרמטיים. בתחום המזון גבוהים במיוחד בישראל מחיריהם של המשקאות הלא אלכוהוליים, חלב, גבינה וביצים, שמנים ומשקאות אלכוהוליים, נכון למחקר השוואתי של ה-OECD המבוסס על נתוני 2011.

בתחום הבריאות עלו בחדות מחירי שירותי הבריאות וביטוחי הבריאות הפרטיים למול ירידה ריאלית במחירי התרופות. בתחום החינוך התייקר החינוך בגני הילדים בכ-40% מעל עליית המדד ולעומתו מחירי החינוך בחטיבות הביניים ובתיכונים ירדו ריאלית.

דיור ונדל"ן: הביקוש עלה, אבל גם שטח הדירה

היצע הדירות בישראל גדל בשנים האחרונות בקצב מהיר יותר מהגידול באוכלוסייה. העלייה החדה במחירי הדירות מאז 2008 לא נגרמה כתוצאה ממחסור בדירות אלא בגלל עלייה חדה בביקושים, בעיקר מצד רוכשי דירות להשקעה. העלייה בביקושים, בתורה, נגרמה כתוצאה מירידת ריבית בנק ישראל והעלאת מס רווחי הון החל על ניירות ערך, אפיק ההשקעה האלטרנטיבי העיקרי לנדל"ן.

בין 2007 ל-2014 עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור ריאלי של 8% לשנה בממוצע. מחירי הדירות ב-2014 היו גבוהים ב-68% ריאלית ממחיריהן ב-2007. ואולם מניתוח מדדי תוצר שירותי דיור לנפש ולמשק בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהיקף השטחים למגורים בישראל עלה משמעותית הרבה מעבר לקצב הגידול בדמוגרפי. שטח הדיור הממוע לנפש בישראל עומד כיום על יותר מ-13 מ"ר לעומת פחות מ-12 מ"ר ב-2007, שהחלה עליית המחירים. גם במספר החדרים לנפש נרשם גידול מאז 2007 בקצב שנתי ממוצע של 0.4% לרמה של 1.15 חדרים לנפש ב-2013 או גידול מצטבר של 4.5% בשנים 2006-2013.

ניתוח המגמות לפי פלגי אוכלוסייה גילה תמונה מורכבת יותר: ירידה משמעותית בצפיפות הדיור בציבור היהודי הלא חרדי לעומת עלייה בצפיפות הדיור בקרב חרדים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. מדד חשוב אחר המצביע על מגמה דומה הוא יחס מחירי הדירות למחירי השכירות - מדד זה מעיד שמחירי הדירות גבוהים היום ב-17% יותר ממחירי השכירות לעומת היחס ביניהם בשנת 1999.

הטענה כי התחזקות בביקושים היא הגורם לעליית מחירי הדירות נשענת על כך שבמהלך גל עליות המחירים האחרון בנדל"ן ירדה ריבית בנק ישראל מ-5% ל-0.1% בעוד המס על רווחי הון הועלה מ-15% ל-25%. ירידת הריבית הקלה על רכישת דירות בכך שהקטינה את ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה מ-70% מההכנסה החודשית הממוצעת (נטו) לקצת יותר מ-30% בעוד שמשקל תשלומי הריבית במשכנתא של מיליון שקלים ירד מ-80% מההכנסה החודשית הממוצעת לקרוב ל-50%.

השכר ושוק העבודה: יותר עובדים, ועובדים יותר

ההתפתחות החיובית המשמעותית ביותר בשנים האחרונות במשק הישראלי נוגעת לשוק העבודה: הפער ההיסטורי בין ישראל למדינות ה-OECD בשיעור ההשתתפות בעבודה נסגר ב-2013, ובמקביל ירד שיעור האבטלה לשפל וחלה ירידה משמעותית במספר המועסקים במשרות זמניות, שלא מבחירתם.

שיעור ההשתתפות בעבודה בישראל בקרב בני 15 ומעלה עומד כיום על 64%, לעומת פחות מ-60% בשנת 2000. 81.7% מהישראלים בגילאי 25 עד 54 נמצאים בשוק העבודה, לעומת 81% מהאמריקאים ו-81.5% השיעור הממוצע במדינות ה-OECD. למרות הצטרפותם של מאות אלפי ישראלים לשוק העבודה חלה ירידה באבטלה בכל הגילאים ובעיקר בקרב בעלי השכלה נמוכה. גם שיעור המובטלים הכרוניים ירד משמעותית. יחד עם זאת שתי קבוצות אוכלוסיה רושמות עדיין שיעורי השתתפות נמוכים בעבודה: גברים חרדיים (כ-50%) ונשים ערביות (כ-30%). מספר שעות העבודה בישראל נותר גבוה מאוד בהשוואות בינלאומיות מעל 190 שעות בחודש לעומת 170-185 שעות במדינות אירופה. ההכנסה הכספית למשק בית (נטו) גדלה בכל הקבוצות (שכירים, עצמאיים, ושאינם עובדים) למרות שהשכר החציוני נותר ללא שינוי: השכר החציוני ברוטו ירד בין השנים 2000-2011 בכ-4% בעוד שהשכר החציוני נטו עלה באותה תקופה ב-3% (הפער נובע מהורדת מסים).

לדעת שראל, הקיפאון בשכר החציוני נובע מהצטרפותם לשוק העבודה של מאות אלפי עובדים בעלי כישורים מקצועיים נמוכים יחסית שקיבלו שכר נמוך מהממוצע. מצד שני עליית ההשתתפות בעבודה ועלייה חדה יחסית בהכנסותיהם של משקי בית מעוטי הכנסה תרמו לצמצום באי-השוויון, אך למרות זאת נותרו שיעורי העוני בישראל גבוהים מאוד.

חינוך: שכר המורים עלה, ההישגים מדשדשים

"הרפורמה במערכת החינוך היתה פספוס אמיתי - היא לא היתרגמה לעלייה בהישגים", אומר ראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר.

לפי פורום קהלת, שכר המורים בישראל עלה מאוד בעשור האחרון (אף שפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים נשמרו) והוא נחשב כיום לגבוה גם בהשוואה בינלאומית: שכרו הממוצע של מורה בישראל שווה ואף עולה במקצת על שכרו של בעל השכלה אקדמית בארה"ב. לגידול בשכר אחראיות תוכניות כמו "אופק חדש" (הסתדרות המורים) ו"עוז לתמורה" (איגוד המורים), שהביאו לגידול מהיר של שכרם של המורים: בעשור האחרון גדל שכרם המורים הוותיקים בקצב מהיר ב-13.3% בממוצע מקצב הגידול של השכר הממוצע במשק והוא גבוה כיום בכ-30% משכר זה. קצב הגידול בשכרם של המורים הצעירים היה מהיר אף יותר - 18.2% לעומת השכר הממוצע במשק.

ואולם מול הזינוק בשכר לא הורגש שיפור ממשי באיכות ההוראה והחינוך, במיוחד בתחומים שאינם מסוקרים בהבלטה בתקשורת. לצד גידול הדרגתי בשיעור הזכאים לבגרות ושיפור בציון שרשמו תלמידי ישראל במבחני פיז"ה במתימטיקה ב-2012 (466 לעומת 447 ב-2009) מדובר עדיין בציון נמוך מזה של תלמיד ארה"ב (481) ומהציון הממוצע ב-OECD (העומד על (494 - וזאת למרות שתלמידי החינוך העצמאי החרדי, שאינם לומדים ברובם מתמטיקה, לא השתתפו במבחנים. בקטגוריות אחרות בתחום החינוך רושמים תלמידי ישראל הישגים נחותים אף יותר: באוריינות טכנולוגית קיבלו התלמידים הישראלים ב-2015 ציון 17 לעומת תלמידי ארה"ב (67) ולעומת ממוצע ה-OECD (ציון 51). ב"סקרנות" זכו התלמידים הישראלים לציון 33 לעומת 60 ארה"ב ו-58. בתחום "חשיבה ביקורתית" קיבלו הישראלים ציון 21 לעומת 62 ו-59 בארה"ב וב-OECD בהתאמה.

שיעור הסטודנטים במקצועות מדעים וטכנולוגיים מכלל הסטודנטים נמצא בירידה הדרגתית בעוד ששיעור הסטודנטים הבוחרים במדעי החברה (משפטים, כלכלה ופסיכולוגיה) יותר מהוכפל לאורך העשור. נפילה חדה נרשמה במספר הסטודנטים הלומדים מתמטיקה וססטיסטיקה ומצד שני נרשמה עלייה בלימודי מדעי החיים. בפיזיקה ובמדעי המחשב מדורגת ישראל במקום נמוך יחסית בין מדינות ה-OECD בשיעור הסטודנטים.

תחרותיות, היי-טק ובנקאות: תשתיות ההיי-טק אינן גבוהות

ישראל מדורגת בתחתית קבוצת המדינות המתפתחות במדדים הבינלאומי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) הבוחן את העוצמה התחרותית של המדינות השונות - במקום ה-27 בעולם, אחרי מרבית מדינות ה-OECD. המשק הישראלי מאופיינת במעורבות ממשלתית נרחבת ובנטל רגולטורי כבד. נקודת האור ממשיכה להיות הענפים הטכנולוגיים, הבולטים בשיעור המועסקים בהם ובהיקף ההשקעות של הון סיכון - שבו ישראל מדורגת ראשונה בעולם. ב-2012 דורגה ישראל במקום הראשון באירופה בשיעור המועסקים בענפי הטכנולוגיה העילית - מעל 8% מכוח האדם במשק. השכר הממוצע בהיי-טק עמד בסוף 2013 על 18,732 שקלים לעומת שכר ממוצע של 8,330 שקל בענפים אחרים במשק. יחד עם זאת, בדירוגים הבודקים את רמת תשתיות ענף ההיי-טק מקומה של ישראל אינו גבוה, כמו למשל בדירוג טכנולוגיית המידע של הפורום הכלכלי העולמי, שבו דורגה במקום ה-21.

מבין ענפי המשק השונים נרשמה נסיגה משמעותית בשנים 2006-2014 בתחום הבריאות והחינוך היסודי, ביעילות שוק העבודה ושוק הסחורות והמוסדות. שיפור קל הורגש בקטיגוריות של רמה טכנולוגית, חדשנות והסביבה המיקרו-כלכלית.

בדירוג Doing Business של הבנק העולמי ל-2015 ממוקמת ישראל במקום ה-38 הלא מחמיא עם ציונים נמוכים במיוחד בקטיגוריות של אכיפת חוזים ורישום נכסים. בסקר אחר שערך ה-OECD מעורבות המדינה בפעילות העסקית ומגבלות רגולטוריות בשוק הסחורות דורגה ישראל במקום האחד לפני אחרון (לפני טורקיה). ציון גרוע במיוחד קיבלו הנמלים בישראל בדירוג Doing Business. ריכוזיות מערכת הבנקאות בישראל ירדה בין השנים 1997 ל-2013 אך היא עדיין מהגבוהות בין מדינות ה-OECD. בהשוואה אחרת דורגה ישראל לפני אחרונה בין מדינות ה-OECD מבחינת מספר הבנקים לכל מיליון תושבים - 1.5 לעומת 1.1 ביפן (האחרונה) ו-64.3 בארה"ב הראשונה. קהלת מצטט נתונים של בנק ישראל לפיהן הוצאות השכר והנלוות של הבנקים בישראל מהוות כמעט 60% מההוצאות התפעוליות שלהם - שיעור גבוה מאד בהשוואה בינלאומית.

פריון: התוצר נמוך ועוד יירד

בתחום המקרו והמדיניות הפיסקאלית שב הדו"ח של פורום קהלת ומעלה את בעיית הפריון של המשק הישראלי: רמת התוצר לנפש בישראל נמוכה ביחס לרוב המדינות המפותחות בעולם למרות הצמיחה המרשימה של המשק בשני העשורים האחרונים. ישראל נהנתה בעשור האחרון משיעורי צמיחה גבוהים של התוצר לנפש. מאז 1995 גדל הפריון לנפש בישראל בכ-50% והגיע ב-2013 ל-30 אלף דולר, נמוך מעט מממוצע ה-OECD.

במבט לעתיד הרחוק (2059) עולה כי הפריון של המשק הישראלי צפוי לרדת ב-15% לעומת קצב הגידול הנוכחי כתוצאה מהגידול במשקלם היחסי של החרדים והערבים בכוח העבודה - וזאת אם לא יחול שיפור ממשי בהשכלה ובכישורים המקצועיים של קבוצות אלה.

אם יימשכו מגמות הילודה הנוכחיות תגדל האוכלוסייה החרדית בישראל עד לאמצע המאה הנוכחית פי 10, האוכלוסייה הערבית פי 3 ויתר האוכלוסייה תגדל פי 1.4. בנוסף לבעיית הפריון מציין פורום קהלת כי ישראל החמיצה במידה רבה את השגשוג הכלכלי של העשור האחרון ולא ניצלה אותו לצמצום החוב הציבורי ולהקטנת הגירעון התקציבי המבני שנחשב לאחד הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD (כ-3.5%).

רמת הכישורים הנדרשים
 רמת הכישורים הנדרשים
תמג
 תמג
יוקר המחיה בישראל
 יוקר המחיה בישראל