"במקום דירה מעופשת בת"א אפשר לגור בלב עמק מוריק"

ראש עיריית בית שאן: "העירייה נמצאת כל הזמן במגעים עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון להוציא עוד ועוד מגרשים לשיווק, חלקם מתקדמים יותר ואחרים בשלבי תכנון"

רפי בן שטרית / צילום: תמר מצפי
רפי בן שטרית / צילום: תמר מצפי

לאחר עשורים ארוכים שבהם לא הוקמו שכונות ולא נעשתה כל בנייה רוויה חדשה בעיר בית שאן, הונחה בסוף השבוע אבן הפינה לשכונת יצחק רבין החדשה בחלקה הדרומי-מערבי של העיר. עם השלמתה אמורה השכונה לכלול כ-600 דירות, ועל רקע הרכבת שצפויה להגיע לעמק בעוד פחות בשנה, יש בעיירה המנומנמת מי שתולה בה תקווה להתעוררות מסוימת בשוק הנדל"ן המקומי.

"עד לפני שנתיים המינהל שיווק קרקעות בשיטת 'בנה ביתך' ומאפייני הבנייה היו צמודי קרקע בלבד", אומר ראש העיר מזה כשנתיים, רפי בן שטרית. "בשנים האחרונות משרד השיכון החל לשווק מגרשים גם לקבלנים, לבנייה רוויה של 2, 3 ו-4 קומות, דירות גן וכו'. לשמחתנו היה ביקוש גדול מצד קבלנים שניגשו, וגם מצד רוכשים - הן תושבים חוזרים והן תושבים קיימים".

- למה זה לא קרה כל כך הרבה זמן?

"העירייה נמצאת כל הזמן במגעים עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון להוציא עוד ועוד מגרשים לשיווק, חלקם מתקדמים יותר ואחרים בשלבי תכנון. יש מחסור אמיתי ומורגש בדיור איכותי במחירים שפויים ובני השגה בעיר. דירות שנבנו פה בדיור ציבורי בשנות ה-50 וה-60 כבר במצב מאוד לא טוב, ולא כולם יכולים להרשות לעצמם בית צמוד קרקע".

אפרופו דיור ציבורי, בן שטרית מסרב להתייחס, ולכל היותר מכנה "קשקוש", את הידיעות שהתפרסמו לפני חודשים אחדים שלפיהן הוא עצמו מתגורר בדירת עמידר בבית שאן, אף ששכרו נושק ל-40 אלף שקל בחודש.

- אתם מכוונים בעיקר לתושבים חוזרים. למה שזוג צעיר שכבר "הצליח" לצאת ירצה לחזור ולגור בבית שאן?

"ההגירה השלילית שהיתה עד לפני שנתיים-שלוש נבלמה, ויש התעניינות גדולה בעיר - מצד משקיעים, אבל גם מצד בנים חוזרים שבאים מהמרכז ומקיבוצי הסביבה ורוצים לבנות כאן את ביתם. אנשים מבינים שבמקום לגור בדירה מעופשת בתל אביב אפשר לגור בלב עמק מוריק ויפה, עם איכות חיים, ללא פקקים ובעיות חניה. זה גם עניין של כוחות שוק. בגלל עלויות הקרקע בעיר, משתלם לקבלן למכור דירת 4 חדרים ב-800 אלף שקל, ועם הרכבת שאמורה להגיע באוגוסט 2016, אפשר יהיה לעבוד בחיפה או ללמוד בטכניון, ולחזור לכאן בערב תוך 40 דקות. זו בשורה גדולה לעיר".

כמעט שכחנו, אבל תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) היתה מיועדת להיטיב בעיקר עם יישובים כבית שאן, השוכנים על השבר הסורי-אפריקאי ומועדים לפורענות טקטונית. אלא שהטרנד שפשה במרכז הארץ, בעיקר מסיבות כלכליות של מקסום שווי הנכסים, מעולם לא הגיע לעירו של בן שטרית, ויש לו דעה נחרצת בעניין: "תמ"א 38 לא רלוונטית לבית שאן. עלויות הקרקע הנמוכות הופכות את ההשקעה של הקבלנים בבניינים ישנים ללא משתלמת".

- אז איך בכל זאת אפשר לחזק בניינים בבית שאן?

"צריך לעשות כאן פרויקטים של פינוי-בינוי: לקחת מתחמים של בלוקים מכוערים שנבנו לפני 50 שנה ולפנות אותם לטובת מבנים איכותיים ברמת גימור גבוהה. המדינה צריכה לתמרץ את התחום הזה, להגדיל את אחוזי הבנייה ליזמים ולייעל את ההליכים הפרוצדורליים שהם צריכים לעבור, במקום להשקיע כל כך הרבה משאבים בחיזוק מבנים לרעידות אדמה, שמי יודע אם ומתי יקרו".