זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2015: פרופ' אנגוס דיטון

דיטון, יליד אדינברו שבסקוטלנד, קיבל את הפרס בשל המחקר שלו בנושא צריכה, עוני ורווחה ■ הוא נחשב למועמד לקבלת הפרס מזה שנים

Angus Deaton / צילום מסך
Angus Deaton / צילום מסך

אנגוס דיטון בן ה-69 מאוניברסיטת פרינסטון יקבל את פרס נובל לכלכלה "בגין ניתוח הצריכה, העוני והרווחה" - כך הודיעה היום (ב') האקדמיה המלכותית השבדית למדעים.

"כדי לעצב מדיניות כלכלית שמקדמת את הרווחה ומצמצמת את העוני, עלינו להבין תחילה את החלטות הצריכה של הפרט", לדברי האקדמיה ."יותר מכל אדם אחר, קידם אנגוס דיטון את ההבנה הזאת. באמצעות קישור החלטות הצריכה של הפרט עם תוצאות מצרפיות, תרם מחקרו לטרנספורמציה בתחומי המיקרו-כלכלה, המקרו-כלכלה והכלכלה ההתפתחותית".

ההכרה שמעניק פרס נובל לפועלו של חתן הפרס אפשרה לחתני פרס קודמים לקרב את התיאוריות הכלכליות שלהם לתהליך קביעת המדיניות. חתני פרס נובל לכלכלה קודמים כוללים את מילטון פרידמן, ג'יימס טובין, פול קרוגמן ופרידריך אוגוסט וון האייק. אשתקד הוענק הפרס לצרפתי ז'אן טירול מאוניברסיטת טולוז בגין עבודתו על האופן שבו יכולות ממשלות לבצע רגולציה במגזרים שונים, החל בבנקאות וכלה בטלקום. אשתקד עמד הסכום שהוענק לכל חתן פרס נובל על 8 מיליון קרונה (977 אלף דולר).

דיטון, שנולד ב-19 באוקטובר 1945 באדינבורג, סקוטלנד, השלים את לימודי התואר הראשון ב-1967, את התואר השני ב-1971 ואת הדוקטורט ב-1974 - כולם בכלכלה וכולם באוניברסיטת קיימברידג'. בשנים 1976-1983 הוא עבד כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת בריסטול, ובשנים 1979-1980 כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון. ב-1980 קיבל קביעות בפרינסטון.

תרומתו הגדולה הראשונה של דיטון בתחום הכלכלה ההתפתחותית הייתה ניתוח התפתחות הביקוש הצרכני בבריטניה ב-70 השנים הראשונות של המאה העשרים, תוך שימוש בשיטה חדשה לעיצוב מודלי צריכה. בגין עבודה זו הפך ב-1978 לזוכה הראשון במדליית פריש - פרס שמעניקה מדי שנתיים החברה האקונומטרית בגין חיבור דוח מחקר בכלכלה שימושית שמתפרסם בכתב העת הכלכלי "אקונומטריקה" (Econometrica).

ב-1980 הוא הרחיב את מחקרו יחד עם עמיתו ג'ון מולבאואר, ופיתח מודל ביקוש צרכני פשוט להערכה ומבוסס על הנחות ריאליסטיות יותר מהמודלים שהיו קיימים באותה העת. המודל החדש שלו, שכונה An Almost Ideal Demand System, הפך במהרה למודל הייחוס עבוד כלכלנים שרצו לבצע מחקר אמפירי של התנהגות הצרכנים.

במהלך הזמן התרחבו תחומי העניין המחקרי של דיטון וכללו שורת תחומים רחבים יותר בכלכלה, כולל חסכונות הצרכנים, מדידת רווחה ועוני כלכליים, וכלכלת בריאות ופיתוח. מחקרו על חסכונות הצרכנים הניב את התגלית האמפירית המפתיעה כי ההתנהגות הצרכנית אינה משתנה משמעותית גם כאשר הכנסת הצרכן נפגעת קשות. במהלך הזמן זכתה תגלית זו בכינוי "פרדוקס דיטון", ותרמה להרחבתו המהירה של המחקר התיאורטי והאמפירי לתחום התנהגות הצרכן בלימודי הכלכלה.

ב-1983 התמנה דיטון לפרופסור ליחסים בינלאומיים בקתדרה על שם דווייט ד. אייזנהאואר, ולפרופסור לכלכלה ויחסים בינלאומיים במחלקת הכלכלה של אוניברסיטת פרינסטון. ב-2001 הפך לחבר במועצה המייעצת של הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, וב-2007 הפך למדען מחקר בכיר בארגון גאלופ. ב-2009 כיהן כנשיא האיגוד האמריקאי לכלכלה, וב-2011 זכה בפרס גבולות הידע של קרן BBVA לאות הכרה בתרומתו המהותית לתחום הכלכלה. מחקרו של דיטון על חסכונות הצרכנים הניב את התגלית האמפירית המפתיעה כי ההתנהגות הצרכנית אינה משתנה משמעותית גם כאשר הכנסת הצרכן נפגעת קשות. במהלך הזמן זכתה תגלית זו בכינוי "פרדוקס דיטון".