הפרדת שירותים ותשתיות במונופולי התקשורת אפשרית בארץ?

הרעיון חוזר לדיון בעולם, ואף קיבל לכך חיזוק לכך לאחרונה מבנק ההשקעות סיטי בנק ■ האם זה יכול לעבוד גם בישראל? לא בטוח, בעיקר בגלל האקלים הפוליטי ולא מסיבות מקצועיות

סלולר / צילום: רויטרס
סלולר / צילום: רויטרס

בחודש מאי האחרון יזמה חברת הבזק המקומית בצ'כיה, O2 CZ, מהלך מדהים כשהחליטה לפרק את עצמה לשתי חברות - חברת שירותים וחברת תשתיות. הסיבה: ההפרדה בין שירותים ותשתיות מוכרת בישראל בהקשר של אנגליה, שם בוצעה הפרדה דומה בחברת הטלקום BT. אלא ש-BT ניסתה לנכס לעצמה את יוזמת הפירוק מסיבות שיווקיות ותדמיתיות, אבל בפועל הרגולטור הבריטי איים עליה שאם לא תעשה זאת מרצונה - הוא יכפה זאת עליה.

לאחרונה פרסם הרגולטור הבריטי קול קורא, שעליו דיווחנו כאן במדור לפני כמה חודשים, ובו ביקש את עמדת הציבור לגבי רצונו להעמיק את ההפרדה בין חברת השירותים וחברת התשתיות, מאחר שמדובר באותה בעלות שיוצרת מחסומים לקידום התחרות באנגליה. במילים פשוטות: רעיון הפרדת השירותים והתשתיות במונופולי התקשורת חוזר לדיון בעולם, והמלצה חמה לכך העניק בנק ההשקעות סיטי בנק במספר עבודות שפרסם בנושא, ועל כך בהמשך.

הפרדה בין שירותים ותשתיות כרגולציה בשוק התקשורת היא נושא שממעטים לדבר עליו מפני שמדובר בטאבו עבור בזק. בזק, מצדה, חותרת לביטול ההפרדה המבנית שהובטחה לה על ידי משרד התקשורת אם תאפשר שימוש בתשתיותיה לטובת מתחרותיה (השוק הסיטונאי). העובדה שמדיניות השוק הסיטונאי נכשלה באירופה ובעצם הכניסה אותה לפיגור בהשוואה לאסיה ולארה"ב, כבר נאמרה ונחתמה על ידי נציבות התקשורת באיחוד האירופי. הרגולטור האירופי הבין שהמדיניות הזו לא אפשרה תחרות אפקטיבית מצד מתחרים חדשים, ובמקביל אף גרמה לירידה חזקה בהשקעות מצד חברות הבזק במדינות השונות (יצרה תמריץ שלילי להשקעות). ובלי מדיניות שמעודדת השקעות - אין תחרות.

לא כישלון, אבל גם לא הצלחה

כל זה היה ידוע כאשר נקבעה המדיניות בישראל ליישום השוק הסיטונאי, אבל שר התקשורת דאז משה כחלון אימץ אותה בכל זאת. הוא גם היה זה שקבע שאי-יישום המדיניות הזו על בזק והערמת קשיים מצדה תגרור את פירוק החברה. גלעד ארדן, שר התקשורת שבא אחריו, כבר איים בכך בצורה מפורשת, ומנכ"ל משרדו אבי ברגר העלה זאת מחדש לאור הקשיים שהעלתה בזק באסדרת השוק.

היום אנחנו רואים שוק סיטונאי עובד שהביא לירידת מחירים מסוימת, אבל לא מביא להשקעות חדשות ומייצר תחרות מוגבלת. כאשר כולם "רוכבים" על התשתיות של בזק איזה בידול בשירותים מקווים להשיג? מה היתרון בהעדפת ספק אינטרנט אחד על פני בזק או על פני שחקן אחר, כאשר כולם נותנים את אותה המהירות, את אותם השירותים, ובסוף כשיש תקלות עוד שולחים טכנאי של בזק לתקן אותן. השוק הסיטונאי בישראל הוא אולי לא כישלון, אבל הוא גם לא הצלחה. בשורת ההכנסות והרווחיות הוא יותר מזיק לחברות המתחרות מאשר עוזר להן. אז הצרכן הרוויח כמה שקלים, אבל הנזקים יישארו איתנו לעוד הרבה זמן.

בינתיים, בזקכבר מאיימת שאם לא תקבל את מה שהובטח לה - מדינת ישראל יכולה לשכוח מהמשך השקעות מצדה בפיתוח תשתיות. והאמת, קשה לבוא אליה בטענות. פרטנר, סלקום ופלאפון הורידו את רמת ההשקעות שלהן בתשתיות בגלל נמאס לה מהמאבקים הרגולטוריים והעימותים האינסופיים מול המדינה, וההפרדה, לדעתה, תאפשר לה להתמקד בעסקים במקום ברגולציה בלתי נגמרת.

גולן והוט מובייל, אז יהיה קשה לדרוש מבזק להמשיך ולהשקיע בתשתיות סיבים אופטיים ובטכנולוגיות נוספות שאמורות להאיץ מהירויות כמו G FAST, כאשר המחיר שהיא מקבלת עבור השימוש בתשתיותיה אינו מייצר לה כדאיות כלכלית להשקעה, ובמיוחד כאשר היא משקיעה ואת הפירות קוטפות מתחרותיה.

רגולטורים לא יציבים

ומכיוון שהבעיה של בזק בישראל דומה לבעיות של חברות בזק אחרות בעולם שנתקלות בקושי הולך וגובר מצד רגולטורים לא יציבים, הססניים, שקובעים מדיניות קצרת טווח ושאר מרעין ובישין, העלה סיטי בנק מחדש את רעיון ההפרדה בין שירותים ותשתיות בקרב מונופולים כאמצעי שיכול לעזור לשוקי התקשורת להתאושש. חיזוק לכך התקבל לאחר שהפיצול של O2 CZ הניב למשקיעים תשואה של קרוב ל-90% באופן מיידי.

ומה אומרים בסיטי בנק על המודל? בבנק ההשקעות מאמינים כי האטרקטיביות של הפרדת השירותים והתשתיות גדלה בגלל חשיבות העברת התוכן, כלומר הביקוש לתוכן מחולל תנועה שרק הולכת וגדלה ברשת. התאוצה שזוכה לו תחום האינטרנט של הדברים (שמאפשר חיבור של יותר ויותר התקנים לרשת כגון מצלמות, תאורה בבית, מיזוג ועוד הרבה מאוד רעיונות), מחליף טכנולוגיות ישנות ומגדיל את החשיבות של שירותים דיגיטליים וצמיחה גלובלית. ההפרדה, לשיטתם, תוביל לניהול מוטה חדשנות, החזרי השקעה מהירים יותר, מניעת ניגודי עניינים בין חברת התשתית לחברת השירותים, רגולציה נמוכה יותר, מציאת מקורות פיננסיים באופן קל יותר להשקעות בתשתיות, רגולציה מעודדת השקעות ועוד.

האם כל זה רלוונטי לישראל? תשובה ישירה לכך היא שלילית, בעיקר בגלל האקלים הפוליטי ולא מסיבות מקצועיות. מישהו באמת מאמין שהרגולטור יסכים לאמץ רעיון כה מרחיק לכת לפיו בזק בינלאומי תיהפך לחברת השירותים של בזק ותשמש כחברת תשתית שמוכרת שירותי תשתית בלבד לכל החברות. ללא אפליה ובמחירים שווים?