גרסטל: "אם יחשבו שנציבות הביקורת מיותרת - אניח המפתחות"

"אם מישהו יסבור שלא היה צריך להקים את נציבות הביקורת על הפרקליטות ורשויות התביעה, שהגוף הוא מיותר וחסר משמעות, שהוא גורם יותר נזק מתועלת - אני אניח את המפתחות ואלך. אני לא חלק מהמאבק הזה".

כך אמרה היום (ד') השופטת בדימוס, הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות בהתבטאות פומבית ראשונה לאחר פרסום דוח מבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג, שבחן את עבודת הנציבות ופורסם בשבוע שעבר.

בדוח המליץ גולדברג לפצל את סמכויות הנציבות - כך שהביקורת הפרטנית על עבודת הפרקליטים תישאר בידיה, תוך קביעת מגבלות להגשת תלונות נגד פרלקיטים, ויאלו הביקורת המערכתית תועבר למבקר פנימי בתוך הפרקליטות שיוכפף ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף המליץ גולדברג להכפיף גם את היועמ"ש לביקורת הנציבות, למעט בנושאים הקשורים לשיקול דעתו.

דבריה של הנציבה גרסטל נאמרו במסגרת כנס לרגל פתיחת שנת המשפט שנערך בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. עם זאת, גרסטל, שנמנית על רשימת המועמדים הסופית לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נמנעה מלדבר באופן ישיר על דוח גולדברג.

"אני לא הולכת לדבר על הדוח, מכיוון שאני לאורך כל השנה וחצי מאז הקמת הנציבות, גזרתי על עצמי סוג של שתיקה בנוגע לחילוקי הדעות והמאבק של ארגון הפרקליטים בהקמת הנציבות", אמרה. "לא אני יזמתי את הגוף הזה. היוזמה להקמת הגוף הזה הייתה של שרת המשפטים דאז (ציפי לבני) ושל היועמ"ש (יהודה וינשטיין), ואני נקראתי למלא משימה חשובה, שבעיניי היא סוג של שליחות לאומית, ואני מבצעת את התפקיד. בסופו של דבר יילקחו ההחלטות ויוחלט אילו המלצות (מהמלצותיו של גולברג - ח'מ') לאמץ. אני אמשיך לשמור על זכות השתיקה בכל הנוגע למאבק".

תיקון ליקויים

גרסטל הזכירה כי גוף הביקורת על הפרקליטות הוקם הרבה בזכות מאבק מתוקשר בעד הקמתו, "אך אני יכולה להעריך שרק בודדים באמת יודעים מהו הגוף, על מי הוא חל ועל מה, מה העבודה שלו". בהמשך אמרה גרסטל כי מה שהיא ראתה לנגד עיניה בתקופת הקמת הנציבות זה לבנות גוף שהמטרה שלו היא לשמור, לחזק ולבצר את שלטון החוק במדינת ישראל.

"רצינו לתקן קלקולים שקיימים, לא לקלקל דברים שהם בסדר, ועל-ידי כך שאנחנו נציף את הקשיים, נצביע עליהם ונמליץ באותם מקומות שאנו יכולים להמליץ על תיקונים, והגופים המבוקרים יקבלו את ההמלצות שלנו, ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק, אמון שהלך ונשחק בשנים האחרונות, ילך וישתפר. זו התפיסה שלנו גם היום באוקטובר 2015 למרות שנה וחצי של סערות שקשורות להקמת הגוף הזה".

גרסטל התייחסה בדבריה לסוגיית התלונות הפרטניות נגד פרקליטים, שהיא במוקד ההתנגדות שלהם לנציבות. "בתשעה החודשים הראשונים של 2014 של עבודת הנציבות, הוגשו אלינו 210 תלונות. בתשעה החודשים הראשונים של 2015, הוגשו אלינו כ-300 תלונות.

"מכאן, שיש עלייה משמעותית במספר התלונות. ב-2014 נמצאו שלוש תלונות מוצדקות, ואילו ב-2015 נמצאו 11 תלונות מוצדקות. גרסטל הדגישה כי גם התמונה הזאת לא מדויקת לגמרי, "משום שפרט לתלונות שאנו קובעים חד-משמעית שהן מוצדקות, יש תלונות רבות, ולהערכתי לפחות 20 כרגע, שאנו מפסיקים את הבירור מאחר שכתוצאה מהפנייה אלינו וההתערבות שלנו - הדבר בא על פתרונו. אני לא מנסה להעצים את התמונה, ולכן אני לא קוראת להם 'תיקים מוצדקים'. התפיסה שלי היא שהרבה יותר חשוב שהדבר יבוא על תיקונו, מאשר שאני אציג עוד תלונה מוצדקת".

סכסוך עבודה

נציבות הביקורת על הפרקליטות החלה לפעול ב-1 באפריל 2014, כדי לפקח על עבודת הפרקליטים בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות השונות ברחבי הארץ וכן על התביעה המשטרתית.

ואולם, מיד עם ההכרזה על הקמת הנציבות הודיע ארגון הפרקליטים בראשות עו"ד לימור פלד, כי לא ישתף פעולה עמה.

הפרקליטים נקטו בעיצומים והכריזו על סכסוך עבודה בעיקר בשל הביקורת הפרטנית של הנציבות על עבודתם (להבדיל מהביקורת המערכתית). הנציבה גרסטל סברה מנגד כי בירור התלונות הפרטניות מהווה חלק אינטגרלי מעבודת הנציבות.

סכסוך העבודה של הפרקליטים הסתיים ביוני האחרון בעקבות הודעתה של שרת המשפטים, איילת שקד, על מינויו של גולדברג לבחינת עבודת הנציבות. דוח גולדברג שהועבר ביום שישי האחרון לשקד לצורך יישומו, מונה מספר המלצות מרכזיות. ראשית, גולדברג ממליץ שהנציבות תפעל בהתאם לחקיקה ראשית של הכנסת ולא, כפי שקורה כיום, רק לפי מסמך עקרונות. ההמלצה השנייה של גולדברג היא שהחקיקה החדשה תביא לפיצול הביקורת הנהוגה כיום. לדבריו, הביקורת המערכתית על עבודת הפרקליטות צריכה לעבור מידי הנציבות למבקר פנים שיהיה כפוף לצמרת הפרקליטות; ואילו הביקורת הפרטנית תישאר בידי הנציבות, אותה מגדיר גולדברג כנציב תלונות (אומבודסמן) חיצוני, בדומה לנציב התלונות על שופטים.

שלישית, בניגוד לעמדת ארגון הפרקליטים ובהתאם לעמדתה של גרסטל, גולדברג המליץ על המשך הביקורת הפרטנית על פרקליטים. עם זאת, הוא המלית לצמצם ולרסן אותה והתריע מפני יצירת מנגנון סנקציות משמעתי נוסף על עבודת הפרקליטים (בנוסף למנגנון הביקורת הקיים של נציבות שירות מדינה) והציב שורה של חסמים לבירור התלונות שיוגשו נגדם.

ההמלצה המרכזית האחרונה של גולדברג, שיישומה ברבות הימים עשוי להפוך אותה אפילו למרכזית מכולן, היא שנציב התלונות על פרקליטים יוכל לבקר גם את היועץ המשפטי לממשלה. זאת, בניגוד לעמדתו של היועמ"ש, יהודה וינשטיין, ובניגוד למצב הקיים כיום.