מבחן בן דב: האם הטייקון לשעבר יביא 50 מיליון שקל מהבית?

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אילן בן דב ונתן לו חודש כדי לשלם

אילן בן דב /  צילום: רוני שיצר
אילן בן דב / צילום: רוני שיצר

לא בכל יום מחייב בית המשפט העליון בעל שליטה לשעבר בחברה הנמצאת בפירוק להחזיר לקופת החברה עשרות מיליוני שקלים. אבל זה מה שקרה בשבוע שעבר כשבית המשפט העליון הורה לאיש העסקים אילן בן דב לשלם תוך חודש ימים 50 מיליון שקל לקופת חברת טאו תשואות שהייתה בשליטתו. זאת, בדרך של מימוש אופציה שהעניק לטאו לפיה ירכוש מהחברה מניות של סאני אלקטרוניקה, חברה אחת שהיתה בשליטתו, והגיעה אף היא לחדלות פירעון.

שופט העליון, יצחק עמית, דחה בכך את בקשתו של בן דב לעכב את ביצועו של פסק דין שניתן לפני כשלושה חודשים בביהמ"ש המחוזי מרכז, שקבע כי על בן דב לרכוש את מניות סאני שמכר בעבר לטאו. "בן דב לא הצליח להרים את הנטל להראות כי ביצוע פסק הדין יסב לו נזק רב יותר מהנזק שעשוי להיגרם לנושים במידה ופסק הדין יעוכב", כתב עמית, שרמז בהחלטתו כי גם הערעור שהגיש בן דב על החלטת השופט המחוזי אילן שילה, צפוי להידחות.

שאלת מיליון הדולר, או במקרה זה 50 מיליון השקלים, היא האם אילן בן דב, הטייקון לשעבר, אכן יחזיר לקופת טאו את הכסף במועד שקבע העליון - עד ה-15 בנובמבר, קרי חודש מהיום.

בינתיים נודע ל"גלובס" כי בן דב, המיוצג בידי עו"ד רון ברקמן, פנה בימים האחרונים במכתב אל כונסת הנכסים שמונתה לצורך ההליך, עו"ד קרן רייכבך-סגל ממשרד איתן מהולל, שדות ושות', והודיע לה כי הוא נערך לביצוע פסק הדין של העליון.

בן דב הוסיף וציין במכתבו כי הוא מבקש לברר עמה האם אכן ביכולתה של הכונסת להעביר את מניות סאני נשואות האופציה לידיו בתמורה לכספים שישלם לקופת טאו. יצוין כי המניות נמצאות בחשבון קופת הכינוס ואין כל בעיה לבקש מבית המשפט צו לרישומן על שמו של בן דב, ולכן הפנייה לכונסת היא מעט מוזרה. בן דב, אם כן, נערך לתשלום הכספים. אם הוא לא יעשה כן, ויפר את החלטת ביהמ"ש העליון, תתחיל רייכבך-סגל לנקוט פעולות למימוש נכסים שלו שעוקלו על ידי בנק לאומי. בין הנכסים המעוקלים: חשבונות בנק, מגרשים בכפר שמריהו ומניות בחברת ההחזקות הפרטית שלו, בן דב השקעות.

עורך דינו של בן דב, רון ברקמן, סירב להתייחס לנושא. רייכבך-סגל מסרה בתגובה: "אני מקווה שבן דב יעמוד בהוראות פסק הדין וישלם את החוב עד ה-15 בנובמבר". עו"ד יוסי שגב, המנהל המיוחד לשעבר של טאו שהוחלף בעו"ד עמית אשור מסר: "הנחת העבודה שלי היא שבן דב יחזיר את הכספים. ברגע שאדם לא מחזיר כסף לפי צו בימ"ש, ניתן לפתוח נגדו בהליכים ולממש נכסים מעוקלים שלו".

לאומי הצטרף למנהל המיוחד

תחילתה של הפרשה הזו נרשם באמצע 2010 אז רכשה טאו מבעל השליטה בה, בן דב, חבילה של כמיליון מניות סאני אלקטרוניקה - אז בעלת השליטה בחברת הסלולר פרטנר - בתמורה לכ-50 מיליון שקל. בדומה לטאו, גם סאני היא חברת החזקות שנקלעה לחדלות פירעון במסגרת התמוטטות עסקיו של בן דב בשנים האחרונות. במסגרת העסקה העניק בן דב לטאו אופציית "פוט" למכור לו בחזרה את מניות סאני שרכשה מידיו, בתמורה לסכום הרכישה.

טאו, שהייתה כאמור בשליטת אילן בן דב, נקלעה להקפאת הליכים ביוני 2012, כאשר לא היו בידיה אמצעים לתשלום חוב של 435 מיליון שקל למחזיקי האג"ח שלה. בתחילת 2013 החליט בית המשפט על פירוקה של החברה ומינה את ע"ד יוסי שגב כמנהל מיוחד שלה. בהמשך ביקש המנהל המיוחד לממש את האופציה בשם החברה.

אחת מטענותיו המרכזיות של בן דב נגד בקשת המימוש נגעה לעובדה שהמניות נשואות האופציה משועבדות לטובת בנק לאומי כבטוחה לפירעון חובות טאו לבנק. תוקף השיעבודים מצוי במחלוקת בין המנהל המיוחד שמונה לחברה במסגרת הליכי חדלות הפירעון, עו"ד אשור, לבין הבנק המיוצג בידי עו"ד פיני יניב.

כשנדרש לראשונה לממש את האופציה טען בן דב, בן היתר, כי למנהל המיוחד אין סמכות לדרוש את המימוש, לאחר שהחברה המחתה, על דרך של שיעבוד, את האופציה לבנק. לאומי מצדו הצטרף לדרישות המנהל המיוחד למימוש, ללא קשר לשאלה מי ייהנה מן התמורה בגינו. לאור המחלוקת בין הבנק לבין המנהל המיוחד של החברה לגבי השאלה מי ייהנה מפירות מימוש האופציה, מונתה עו"ד רייכבך-סגל לכונסת נכסים מיוחדת לנושא מימוש האופציה. בהליך בבית המשפט טען בן דב כי לאור הפסיקה המחייבת (לשיטתו) לפעול בדווקנות במימוש אופציות, אין לאפשר את מימוש האופציה אלא לדרישת בעליה - הבנק בעצמו.

"הבנק לא נזקק להסכמת בן דב"

בעניין זה פסק השופט אילן שילה כי אינו מקבל "את טענת בן דב כי במימוש אופציה יש לפעול בדווקנות מיוחדת העולה על זו הנדרשת בביצוע חוזה בדרך כלל". בהמשך הוסיף השופט כי בשטר המשכון שנמסר בהתקשרות עם הבנק "לא נקבעה כל הוראה האוסרת על הבנק להעביר את זכות המימוש לאחר", ובהמשך אף פסק כי "הבנק היה רשאי להעביר לאחרים, ובכלל זה לחברה ולמנהל המיוחד, הן זכויות הנובעות משעבוד האופציה והן את הכוח לשלוח הודעות מימוש, והוא היה רשאי לעשות זאת ללא צורך בהסכמת בן דב".

כאמור, השופט פסק לבסוף כי על בן דב לממש את האופציה ולהפקיד את 50 מיליון השקלים - עלות מימוש האופציה - בחשבון מיוחד שתפתח כונסת הנכסים לצורך המימוש. בית המשפט העליון אישרר בתחילת השבוע את ההחלטה.

גלגולה של אופציה
 גלגולה של אופציה