עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" לשנת 2015

במקום הראשון - הסטארט-אפ StoreDot ששואף להטעין סמארטפונים תוך זמן קצר, מתכנן להציע הטענה מהירה בשוק הרכב החשמלי ונאבק מול גוגל ואפל

...

10 הסטארט-אפים המבטיחים ביותר של "גלובס" לשנת 2015:

10 הסטארט אפ המבטיחים
 10 הסטארט אפ המבטיחים

StoreDot

תחום פעילות: הטענה מהירה של סוללות

מייסדים: ד"ר דורון מאירסדורף (המנכ"ל), פרופ' שמעון ליצין ופרופ' גיל רוזנמן

קיראו עוד ב"גלובס"


שנת הקמה: 2012

מספר עובדים: 48

גיוסי הון: 76 מיליון דולר

משקיעים: סמסונג ונצ'רס, רומן אברמוביץ', סינגולריטים, חברת Nation-E, סטף ורטהיימר

רשת הרכבים המזהמים של פולקסווגן שנחשפה בחודש שעבר, שיחקה לא מעט לטובתה של חברת StoreDot מהרצליה. פתאום הטלפונים התחילו לצלצל, כשעל הקו נמצאות כמה מיצרניות הרכב המובילות בעולם שרוצות לשתף פעולה, להשקיע ובעיקר לבחון את הפתרון המהפכני של החברה - הטענה מהירה של סוללת רכב חשמלי בתוך חמש דקות.

אנשי סטורדוט, שגייסו כבר 76 מיליון דולר משמות כמו רומן אברמוביץ', סמסונג ונצ'רס, סינגולריטים של משה חוגג וסטף ורטהיימר, היו מרוצים. החברה אמנם התפרסמה בשנתיים האחרונות כמי שמפתחת פתרון להטענה מהירה של סמארטפונים בחצי דקה, לאחר שנחשפה לראשונה ב"גלובס" ביוני 2013, אך הפוקוס בתקופה האחרונה עובר במידה רבה לעולם הרכב.

"הפרשה די זעזעה את השוק, ויצרניות הרכב מחפשות פתרון לא מזהם כמה שיותר מהר. זה יצר לנו הזדמנות", מספר ד"ר דורון מאירסדורף, מנכ"ל ומייסד-שותף של סטורדוט, שהגיעה למקום הראשון בדירוג החברות המבטיחות של "גלובס" לשנת 2015, לאחר שקלול הצבעות של עשרות אנשי מפתח בתעשיית ההיי-טק המקומית.

"כשאני רוכב על האופניים שלי באזור חורשים ומסתכל על האופק, רואים פס שחור. ביום כיפור לא היה את זה. זו שכבת זיהום שכלי הרכב עושים, 24 שעות ביממה. זה כמובן לא רק פה", מספר מאירסדורף, "באתר שלנו יש עמוד מיוחד על סין. הם לא יכולים לנשום שם, בין היתר בגלל הזיהום של המכוניות".

איכות הסביבה היא פרמטר חשוב, אך מאירסדורף, שהקים את סטורדוט יחד עם פרופ' שמעון ליצין, לשעבר המדען הראשי של חברת סנדיסק, ופרופ' גיל רוזנמן, מסביר שזה לא הכל. "אחד הדברים שחסמו את האימוץ של רכבים חשמליים עד היום הוא אותו פחד בסיסי שיש לכל נהג, פחד שדומה לזה שחווים משתמשי הסמארטפונים - שתיגמר לך הסוללה ותיתקע באמצע הדרך. כל מי שמחזיק היום רכב של בטר פלייס צריך להטעין בבית את הרכב במשך שמונה שעות. אבל מה קורה אם הגעת הביתה, הסוללה ריקה, אתה מטעין ובדיוק הבן שלך מתקשר כדי שתבוא לאסוף אותו? אתה בבעיה".

לדברי מאירסדורף, "החזון שלנו הוא טעינה מהירה, אבל אני לא יודע אם תמיד אטעין לך את כל הסוללה של הרכב. לא בכל מקום אני אוכל לפרוס מטען חזק במיוחד. לא כל תחנת דלק, שעשויה בהחלט להוות נקודת טעינה עבורנו, יכולה שיהיה לה מגה-וואט של טעינה. לא בכל מקום יש תשתית מתאימה. אבל גם אם אני מטעין לך חצי סוללה או רבע מהסוללה תוך חמש דקות, אז אתה יכול להיות רגוע".

- תהיה תשתית נרחבת לעמדות ההטענה שלכם?

מאירסדורף: "החזון הוא שזה יהיה בכל פינת רחוב. זו תשתית שתיאורטית קל להתלבש עליה, בדיוק כמו שיש היום מדחנים. גם לבטר פלייס הייתה פריסה של תחנות טעינה, אבל הבעיה של בטר פלייס הייתה שהם עשו טעינה איטית".

- גייסתם עובדים מבטר פלייס?

"לקחנו כמה מהם לטובת מחקר לפני שנכנסנו לפרויקט של הרכב החשמלי, אבל בבטר פלייס לא פיתחו את הסוללה אלא את הטכנולוגיה של החלפת הסוללה. לכן קשה לנו למצוא מומחים בתחום. אנחנו שוקלים להביא מומחים מחו"ל מחברות כמו טסלה, אפל או BYD הסיניים. יש גם באאודי, פורשה, פולקסווגן ורנו אנשים שמבינים. אני מחפש אנשים שממילא רוצים לבוא לישראל ולעשות עלייה. בינתיים מצאנו כמה כאלה בצרפת".

- הזכרנו את בטר פלייס ויש עוד חברות שפועלות בשוק הזה. מה היתרון היחסי שלכם?

"כולם עובדים על החזון של הרכב החשמלי. כולם מנסים לשפר את הצפיפות של הסוללה ולראות כמה אנרגיה אפשר להכניס ביחידת נפח, אבל אנחנו עדיין לא נתקלנו בחברה שהפוקוס העיקרי שלה הוא טעינה מהירה".

הגיוס האחרון שביצעה החברה, בהיקף של 18 מיליון דולר, הוא חלק מסבב נרחב יותר של 50 מיליון דולר שמיועד כולו לחטיבת הרכב של סטורדוט. "הרעיון הוא להביא משקיע אסטרטגי מעולם הרכב שייכנס עם 32 מיליון הדולרים האחרים", מסביר מאירסדורף על החטיבה שכרגע מונה 3-4 עובדים בלבד. התכנון של סמנכ"ל החטיבה, ארז לורבר, לשעבר מנכ"ל טרילוג'יקל ובק-ווב, הוא לגייס עוד 20 עובדים בשנה הקרובה.

- מתי תשתלבו בשוק הרכב?

"כל דבר בעולם הרכב לוקח מינימום חמש שנים כי צריך לשלב אותו בפס הייצור. גם אם הייתי עכשיו בתוך פרויקט זה היה מגיע לשוק ב-2020. אני מאמין שנראה את זה בחוץ ב-2020-2021. אני רוצה להיכנס לשלב העיצוב עם חברה שכבר מייצרת רכב חשמלי ופשוט להחליף את הסוללה המהירה שלנו בסוללה האיטית והקיימת".

הרכב החשמלי ופתרון ההטענה המהירה הם החלק החדש והמרגש יותר בחברה, אך אין ספק שהפתרון החשוב יותר לקהל הרחב הוא הטעינה המהירה של סוללות הסמארטפונים. "כשהעליתי באפריל אשתקד סרטון שמראה איך טלפון נטען בחצי דקה, היו לנו 3 מיליון צפיות ב-24 שעות. זה משהו שבכלל לא צפינו. פגענו בבטן הרכה של צורך אמיתי וזה יצר את ההדים".

- הפתרון עובד בתנאי מעבדה. אתה לא חושש שברגע האמת המוצר לא יספק את הסחורה?

"זו לא הדאגה שלי. מה שמדאיג אותי זה לוחות זמנים. זה חרב פיפיות. הדגמנו מהר מאוד משהו שהוא שטיח מעופף וזה עזר לי בגיוס כסף ושותפים. היה לזה באזז חיובי מאוד מבחינתי, אבל מצד שני יצרתי תחרות אצל כל החברות הגדולות. יש חברות שהקימו מחלקות שקוראים להן סטורדוט. הרי איך יכול להיות שהחבר'ה המוזרים מישראל הצליחו לעשות משהו שהמומחים של אפל לא הצליחו לעשות? יצרתי לעצמי תחרות מאוד קשה.

"פגשתי את הצוותים של אפל וגוגל. אפילו סמסונג, שזרוע ההשקעות שלה השקיעה בנו, מפתחת בעצמה פתרון במקביל. החשש שלי הוא שאנחנו יכולים לאבד את ההגעה הראשונה לשוק בגלל שאנחנו תמיד חשופים. זה משחק שח מאוד מורכב שהוא יותר עסקי מטכנולוגי. אם אנחנו לא מגיעים ראשונים אז זה לא יהרוג את החברה, אבל העוגה תהיה הרבה יותר קטנה".

לצד ההתלהבות הרבה מפתרון ההטענה המהירה, אף אחד כמעט לא טרח לבדוק כמה זה יעלה לצרכנים. "הסוללה תהיה יקרה בעשרות אחוזים מסוללה רגילה. אנחנו מדברים על טלפון שיהיה יותר יקר ב-100 דולר. זו לא רק סוללה, זה גם מטען, ניהול האנרגיה של הטלפון ועוד", אומר מאירסדורף.

- העלות הנוספת לא תרתיע אנשים ותשפיע על המכירות?

"אני לא מאמין. נהיה רווחיים די מהר. זה אמנם לא יקרה כנראה לפני 2017, אבל אנשים מוכנים לשלם יותר על הטענה מהירה של הסוללה. בדקנו 2,000 משתמשים בארה"ב וגם קיבלנו אימות מכמה שותפים שבדקו במקביל. אנשים מוכנים לשלם 100-150 דולר נוספים על המכשיר - לא משנה אם הוא לפטופ או סמארטפון - אם הוא ייטען תוך דקות ספורות. אנחנו עובדים על הדור הבא של הסוללה שיהיה הרבה יותר זול".

- מתי נראה את זה בשוק?

"אני מאמין שבמהלך הרבעון הראשון של 2016 נסיים את הבדיקות ואז זה כבר בידיים של היצרנים. הם אומרים שהם יכולים להגיע לשוק בחג המולד של 2017 אם נעבור את הבדיקות".

- כשאתה אומר יצרנים, למי הכוונה? האם סמסונג תקבל זכויות מיוחדות בגלל שזרוע ההשקעות שלה השקיעה בכם?

"לא. לסמסונג אין שום זכויות מיוחדות, וזרוע ההשקעות פועלת בנפרד מהחברה עצמה".

במקביל להצלחה ובעיצומו של סבב גיוס, נחתה במשרדים של סטורדוט בחודש יוני האחרון תביעה מצידה של אוניברסיטת תל אביב וחברת היישום שלה רמות. לטענת רמות, אף שהעמידה לטובת סטורדוט את הקניין הרוחני המהווה את הבסיס לטכנולוגיה של החברה, סטורדוט פועלת "כדי למנוע מהאוניברסיטה, ברגל גסה, מליהנות מפירות הקניין הרוחני שהיא עתידה להפיק", כך לפי כתב התביעה.

סטורדוט אכן עבדה בצמוד עם אוניברסיטת תל אביב, ולמעשה שניים ממייסדיה - פרופ' ליצין ופרופ' רוזנמן - הם חוקרים בכירים באוניברסיטה. יתרה מזאת, הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הפיתוחים של סטורדוט התגלתה תוך כדי מחקר לחיפוש תרופה לטיפול במחלת האלצהיימר שהוביל פרופ' אהוד גזית מהאוניברסיטה. למרות זאת, מאירסדורף דוחה את טענות חברת רמות.

"זו תביעת סרק. אין לזה אחיזה במציאות. לקחתי את אותו רישיון של מחקר האלצהיימר ובסוף החלטתי להחזיר אותו. הם לא אהבו את זה", הוא מסביר. "הם קיבלו אקוויטי בחברה ועכשיו הם רוצים אחוזים מהמכירות, דבר שהייתי צריך לשלם אם אכן הייתי משתמש ברישיון שלהם ולא מחזיר אותו. תוך כדי משא ומתן הגיעה התביעה. הם ידעו שאהיה בלחץ ושאני בתוך גיוס. אני מאמין שנתבע אותם בחזרה".

שלמה נמרודי, מנכ"ל חברת המסחור רמות שבאוניברסיטת תל אביב, אמר בתגובה כי "הגשת תביעות היא לא חלק מהעסקים הרגילים של רמות ואוניברסיטת תל אביב. אם החלטנו לבסוף להגיש תביעה שכזו, אפשר להניח שיש לנו סיבה באמת טובה לעשות זאת".

רמות ביקשה שלא להגיב לטענות.

- בדרך לאקזיט חלקי בתחום המסכים?

מלבד סוללות והטענה מהירה, המולקולות שמיוצרות במעבדות סטורדוט יודעות להפיק תועלת גם במקומות אחרים. אחת מהן היא טכנולוגיה למסכים אלקטרוניים המבוססת על חומרים אורגניים עם צבעים חיים יותר ממה שקיים היום. "נוכל לספק מסכים איכותיים יותר לטלפונים, לטאבלטים, ועוד בעלות נמוכה ומחומרים ירוקים", מסביר מאירסדורף. עם זאת, כלל לא בטוח שהעבודה על המסכים תהיה בראש מעייניה של סטורדוט.

בראיון שהעניקו ל"גלובס" ביוני 2013, אמר מאירסדורף שבטווח הקרוב תנסה החברה להגיע לאקזיט חלקי, על בסיס אחד הפיתוחים: "יש כאן כל כך הרבה תחומים וקניין רוחני. זה מספיק שנראה התקדמות משמעותית באחד התחומים ואז נקבל צ'ק מכובד כדי למכור אותו. זה מה שטוב בכך שהלכנו מראש על מספר תחומים, בניגוד לחשיבה הסטנדרטית של סטארט-אפים". החברה ממשיכה להאמין באותה אסטרטגיה. "פיתוח כמו הצבעים החיים למסכים הוא משהו שאפשר לארוז אותו ולמכור אותו. אין בעיה לכאורה למכור את כל הקניין הרוחני של המסכים לגורם מסוים שיכתוב לנו צ'ק של 300 מיליון דולר".

גיל רוזנמן, שמעון ליצין ודורון מאירסדורף / צילום: איל יצהר
 גיל רוזנמן, שמעון ליצין ודורון מאירסדורף / צילום: איל יצהר

SimilarWeb

תחום פעילות: ניטור תנועת גולשים באתרים ובאפליקציות

מייסדים: אור עופר (המנכ"ל) וניר כהן

שנת הקמה: 2007

מספר עובדים: 250

גיוסי הון: 40 מיליון דולר

משקיעים: חברת Naspers, לורד דייוויד אליאנס, יוסי ורדי, משה ליכטמן, נפתלי השקעות (משפחת רקנאטי), קרן הון דוקור מקבוצת ון ליר

אפשר ללמוד דברים רבים על סטארט-אפ מצליח משורת ההכנסות, מרשימת הלקוחות או ממספר המשתמשים, אבל אפשר לקבל אינדיקציה לא רעה כאשר בוחנים את כמות העובדים ואת הביקוש לעבודה. "אנחנו מקבלים 1,000 קורות חיים מדי שבוע", מצהיר אור עופר, המנכ"ל והמייסד המשותף של SimilarWeb, שירות שמאפשר לנטר את תעבורת הגולשים באתרים ובאפליקציות ברחבי העולם.

"לפני 3-4 שנים קונדואיט נחשבו לאחד ממקומות העבודה הנחשקים ביותר מבין הסטארט-אפים בישראל, והיום אנחנו תפסנו את המקום הזה. אנחנו 250 עובדים ועוד 100 עובדים בתהליכי גיוס. עד סוף השנה הבאה נגיע ל-400 עובדים", מסביר עופר, שהקים את החברה יחד עם ניר כהן.

החברה הוקמה ב-2007 ופיתחה את המוצר SimilarSites שביצע השוואות בין אתרים. ב-2011 החלה החברה לבחון את הטראפיק באינטרנט באמצעות SimilarWeb. היום החברה, שעופר מגדיר כ"חברת הרייטינג של עולם הדיגיטל", מספקת מידע נרחב ומעמיק על כמות הביקורים באתרים ובאפליקציות, מאיפה הגיעו הגולשים והמשתמשים ועוד. המידע הבסיסי שאוספת החברה זמין בחינם, אולם ניתוחים מעמיקים יותר נמכרים בכסף לחברות וארגונים, שמקבלים מידע על עצמם ועל המתחרים, כדי שיוכלו לקבל החלטות אסטרטגיות ושיווקיות חשובות. "המודל העסקי שלנו מייצר לנו אופק וכך אנחנו יכולים לחזות שאנחנו הולכים להכפיל או לשלש את ההכנסות שלנו מדי שנה", אומר עופר.

הרעיון של SimilarWeb מזכיר את המוצר של חברת Alexa הוותיקה מבית אמזון, שבמשך שנים אפשרה לראות דירוגים של אתרי אינטרנט. "הפאנל שלהם מגיע רק מהדסקטופ ולא מהמובייל. זו חברה ארכאית. אמזון קנתה אותם לפני 17 שנה לעצמה. היום הם מנסים להעתיק מאיתנו ושינו את העיצוב בגללנו, אבל זו כבר חברה מתה", מצהיר עופר.

בין לבין ישנן כמה חברות שעובדות על הספקטרום של SimilarWeb. בעולם המובייל, למשל, פעילה App Annie, שמנטרת ומנתחת את ההצלחות של האפליקציות. "היא מתמקדת בכמות ההורדות של האפליקציות, אבל זה לא מספיק אמין. אני הורדתי 200-300 אפליקציות אבל משתמש במקרה הטוב רק בעשר מהן", אומר עופר, "אנחנו נותנים לך מידע על כמה אנשים פותחים את האפליקציה ומשתמשים בה".

ומה לגבי גוגל אנליטיקס, אתר ניתוח הטראפיק של גוגל שרבים מהאתרים בעולם משתמשים בשירותיו כדי לדעת מה קורה באתר שלהם, נשאל עופר. "גוגל אנליטיקס זה משהו שאתה מתקין באתר שלך כדי למדוד את עצמך. אנחנו לא צריכים להיות על האתר עצמו ואנחנו נותנים מידע לגבי מה שקורה במקום אחר ולא רק באתר שלך. חוץ מזה שכל אתרי הקניות שמתחרים בגוגל לא שמים באתרים שלהם גוגל אנליטיקס כי הם לא רוצים שגוגל יידעו כמה גולשים יש להם".

אחת השאלות המעניינות באשר למידע הנשקף באתר של SimilarWeb היא איך החברה יודעת לאן כולם גולשים. "התחלנו עם פיתוח של כל מיני תוספים לדפדפנים שהביאו ערך לגולשים, ועל הדרך ניטרנו לאן הגולשים נכנסים באופן אנונימי וכשזה מופיע לכולם בתנאי השימוש של התוספים", אומר עופר ומוסיף כי "אין לנו פה בעיית פרטיות כי אנחנו לא נותנים מידע על המשתמשים עצמם אלא על שימוש באתרים ובאפליקציות. זה אגרגטיבי ואנונימי. אנחנו לא יודעים מי אתה. אנחנו יכולים לדעת שמישהו מישראל גלש לאתר פורנו, למשל, אבל לא לדעת מי זה בדיוק", הוא מסביר וממהר להדוף שאלות נוספות. "אני לא אוהב לבחוש באיך אנחנו משיגים את המידע, זה לא מעניין אותי לדבר על זה כי החברה כבר במקום אחר. זה כמו לשאול היום את גוגל איך היא מדרגת את האתרים בתוצאות החיפוש שלה", הוא אומר.

ומה לגבי אמינות הנתונים? "המידע שלנו הוא הכי טוב בעולם", עופר ממהר להצהיר ומסביר ש"לכל אחד יש דרך מדידה שונה ביחס לווידיאו, ווידג'טים וכניסות מפייסבוק, אבל ברגע שאני מודד את כולם באותה הדרך אז המידע הוא אמין כי זה על אותה הסקאלה.

"אנחנו מאוד נתונים לביקורות אבל עובדה שאנחנו כמעט ולא רואים ביקורת שלילית נגדנו. אני לא חושב שיש חברה יותר מדויקת מאיתנו בעולם, למרות שהמידע לא תמיד מושלם. זה כמו לעשות מדגם על כמה אנשים חיים בישראל - האם אתה סופר כאלה שירדו מהארץ אבל יש להם עדיין דרכון ישראלי, האם אתה סופר עובדים זרים וכו'. בסוף הכל תלוי בפרמטרים".

האתגר הבא מבחינת SimilarWeb הוא לדעת לשלב יחד את המידע שיש לחברה על מותגי האינטרנט השונים. "חברה כמו איביי - יש לה אתר אינטרנט, אתר מותאם לסלולר (Mobile Web) ואפליקציה. אנחנו צריכים להסתכל עליה כעל חברה או מותג, כי הרי יש גם אפליקציות לשעונים חכמים, לטלוויזיות חכמות ועוד מעט יהיו גם לרכבים חכמים. אני רוצה להגיע למצב שאנחנו רואים את כל העולם הדיגיטלי ולהביא לך תמונה הוליסטית מלאה".

בשנתיים האחרונות ביצעה החברה שתי רכישות קטנות - TapDog ב-2014 ו-Swavvy השנה. עניין של כמה מיליוני דולרים, שנועדו בעיקר לרכישת כוח האדם. "אנחנו עדיין לא גוגל, אבל הרכישה הבאה תהיה יותר רצינית וגדולה. אנחנו מקימים של צוות של M&A בחברה ונבצע לפחות רכישה אחת מדי שנה", אומר עופר, "ישראל היא סטארט-אפ ניישן. רק ברוטשילד יש 400-500 סטארט-אפים של צוותים יחסית קטנים, אז יש הרבה הזדמנויות".

למרות ההצלחה, עופר מסתובב כמעט באופן קבוע עם טי שירט, ג'ינס וכפכפי קרוקס, סגנון שמזכיר יותר את מארק צוקרברג מפייסבוק מאשר מנכ"לים מעונבים של חברות ענק. "אני עדיין מרגיש מאוד סחבק כאדם, אבל זה כבר פחות אישי מבעבר", הוא מודה, "חלק מהאנשים אני כבר לא מכיר. חזרתי לא מזמן משלושה שבועות בחו"ל וכבר יש 20 עובדים שאני לא מכיר. זה כמו משפחה שכל יום אתה מגלה עוד בני דודים. ולמרות זאת, אנחנו עובדים המון כדי לגבש את הצוות".

עופר היה שותף בסטארט-אפ AfterDownload, שנרכש על-ידי איירון סורס הישראלית בפברואר 2013 תמורת 28 מיליון דולר. הוא משקיע פה ושם בכמה סטארט-אפים, אבל מבחינתו עמדת הניהול של SimilarWeb היא הפוזיציה שהוא רוצה להחזיק בה לאורך זמן. "אותי מרגש להקים חברה גדולה. אני בן 32 ויש לי עוד זמן לרוץ. אני לא ממהר. מבחינתי רק התחלנו. אנחנו רק שנתיים וחצי עם המוצר SimilarWeb ויש לי הרגשה חזקה שהחברה הולכת להיות מאוד גדולה", עופר מספר. "כדי שזה יקרה, הרבה דברים צריכים להסתדר - צוות נכון, מוצר נכון בזמן הנכון, בשוק הנכון ומשקיעים נכונים. זה מאוד קשה. זה אחד לאלוהים יודע כמה. לנו היה מזל. אחרי שכל הכוכבים הסתדרו, זה כמו לזכות בלוטו פעמיים".

הצמיחה המהירה של החברה דורשת מעופר ללמוד כל הזמן. "כל 3-6 חודשים אני צריך לגדול יחד עם החברה. מנכ"ל של 50 עובדים זה לא מנכ"ל של 200 עובדים. למזלי יש לנו בדירקטוריון אנשים כמו משה ליכטמן וגיגי לוי-וייס שעוזרים לי להתפתח. זה תהליך התבגרות מאוד מואץ, עם אחריות על הרבה אנשים ותקציבים מאוד גדולים. התחלתי את החברה בגיל 23-24, והיום הגיל הממוצע של העובדים הוא 33-34. גדלתי לתוך החברה הזאת ואני לא מכיר דברים אחרים מחברות אחרות. אני גם רוצה להמשיך לנהל את החברה מישראל. אני רוצה לחיות ולגור פה".

אור עופר, מנכ"ל SimilarWeb צילום: איל יצהר
 אור עופר, מנכ"ל SimilarWeb צילום: איל יצהר

Windward

תחום פעילות: איסוף וניתוח נתונים בתחום הימי

מייסדים: עמי דניאל (המנכ"ל) ומתן פלד

שנת הקמה: 2010

מספר עובדים: 44

גיוסי הון: 17.3 מיליון דולר

משקיעים: קרן אלף, הורייזן, טום גלוסר, דיויד פטראוס ודן סינור

 

בקיץ האחרון, בזמן שהעולם המערבי עסק בהסכם שחתמו ארה"ב ואיראן, זכה סטארט-אפ תל אביבי לחשיפה באמצעי התקשורת בארה"ב, לאחר שטען - לחיי החוצפה הישראלית - שלאיראן יש יותר מכליות נפט בים ממה שהיא מצהירה.

"האיראנים טענו שאין להם נפט, סוכנויות ידיעות כמו "רויטרס" ו"בלומברג" העריכו שיש 30-40 מיליון מכליות בדרכים, אבל אנחנו ידענו שיש יותר", מספר עמי דניאל, מנכ"ל ומייסד משותף ב-Windward, "אז העלינו אתר לאוויר שמציג את המספרים שלנו. בסופו של דבר, המידע הזה הגיע גם לידיו של היועץ לביטחון לאומי של אובמה". הסיפור הזה ממחיש את הסדר שעורכת*Windward ב"ים המידע" וגם את חשיבותו.

לפני כחודש חגגה Windward חמש שנים להקמתה. האירוע נחגג בלוקיישן לא שגרתי. העובדים והמשקיעים ציינו את המאורע על "קרוזנשטרן", ספינה משנת 1926, אוניית מפרש בעלת ארבע תרנים, שעגנה לראשונה בישראל.

כשדניאל מדבר על התשוקה לעולם הימי, הוא ככל הנראה גם מתכוון לזה. האהבה לים מתבטאת גם בלוגו של החברה שמבוסס על כתב מורס ודגלים, וגם בחלקי ספינות שמעטרים את משרדי Windward. "הרבה סטארט-אפים מתמקדים היום במציאת פתרונות לבעיות שהן לא בהכרח חשובות וחיוניות לעולם", אומר דניאל, "אנחנו עוסקים בבעיה אמיתית ומתמקדים בעולם הפיזי. אנחנו לא מנסים לשפר את התפקוד של טוויטר או של פייסבוק. אנחנו רוצים לייעל את השימוש במידע הרב שנמצא בים, לאסוף אותו ולנתח".

דניאל מנסה להסביר שלא מדובר בעולם נישתי: "את זוכרת את העולם הקלאסי שבשיר אהובת הספן? הוא בכלל לא רחוק מהמציאות של היום. תשאלי מישהו ברחוב מה הוא יודע על אובר או על פייסבוק, והוא כנראה יידע לענות משהו. אבל אם תשאלי אותו כמה סחורה עוברת דרך הים, או כמה נפט ייצרו אתמול בעולם וכמה נפט ערב הסעודית מייצרת - הוא בטוח לא יידע לענות על כזו שאלה".

דניאל מאמין שהדבר נובע מכך שמה שרחוק מהעין, רחוק מהלב. בנוסף, למרות הקידמה, הנושא של העברת סחורות ומטענים דרך הים עדיין מבוסס על מערכות עתיקות ומאוד מיושנות. "אדם אחד מחזיק בבעלותו ספינה, המכליות לוקחות נפט מהאסדה, אחרות מעבירות אותו למזקקה, כך שלאף אחד אין תמונה ברורה ומלאה של התהליך, וזה נכון כמעט לכל סחורה ששטה בעולם".

- מה קורה בעורקי תחבורה אחרים? הרי גם הם מרוחקים מאיתנו.

"זה שונה מאוד. בתעופה, למשל, אם מטוס לא ינחת ביעד, שעות ספורות אחר כך כולם יהיו על הרגליים. כשמדברים על אוניות זה אחרת - שם אין אף גוף שמפקח על התנועה באופן ישיר".

הצורך במידע על תנועת הספינות חיוני לא רק לימאים. האינפורמציה הזו יכולה להיות בעלת השלכות כלכליות, ביטחוניות, סביבתיות, פליליות ועוד. דניאל ופלד, ששירתו בחיל הים, הקימו את החברה על בסיס אינטואיציה, מבלי לבדוק באופן אמפירי את הצורך בשירות.

"לא עשינו חקר שוק, ולא בדקנו", אומר דניאל, "התחלנו מתחושת בטן. בהתחלה התמקדנו בדייג לא חוקי. התחום הזה אמורפי וזו בעיה גדולה מאוד. יש הערכות כמה כסף מתבזבז בשל דייג לא חוקי, ומדובר ב-50 מיליארד דולר בשנה, אבל אנחנו הבנו שחייבים לפתור את זה בצורה רחבה יותר. החלטנו לבדוק את כל הנגזרות, ולשם כך יש להבין מה קורה בים. פתחנו פלטפורמת מידע בשם 'ווינדוורד מיינד', שמנסה לארגן את המידע הימי. יש אנליסטים שמסוגלים לבחון כמה ספינות ולהוציא הערכה חכמה, אבל אנחנו עושים את זה בצורה סיסטמטית - אנחנו לוקחים את כל מקורות המידע, 'מנקים אותם', מוודאים ואוספים".

- מהם מקורות המידע? הם נגישים לכל אחד?

"יש מקורות שונים. שידורי ספינות, למשל. לפעמים זה מידע לוגיסטי מקומי, לא משהו שמיועד בכלל לתיעוד. אנחנו אוספים את הלימונים ומכינים מהם לימונדה. המידע לא בהכרח גלוי. הוא מסחרי או תחת הסדרים, אבל אנחנו יכולים להגיע אליו".

המידע שאוספת Windward תלוי לא אחת בבני אנוש, וככזה הוא אינו חף מטעויות (שלא לומר שקרים מכוונים), שגם אותן מבקשת מערכת 'ווינדוורד מינד' לבדוק, לנטרל ולסדר. לשם כך מוענק לכל ספינה באוקיינוס "קוד" משלה שמאפשר לדעת מי היא, למי היא שייכת והיכן היא ממוקמת. הודות לכך, האלגוריתמים במערכת יכולים לזהות בעיות. "לעתים זה עובד נמל שכותב את הפרטים על בלוק צהוב ברציף ולפעמים הוא טועה; במקרים אחרים יש מניפולציות מסיבות שונות - רצון להרוויח או רצון שלא להפסיד".

- אז מי בעצם נהנה מהשירות שלכם?

"כל מי שרוצה לקבל תמונה מלאה של הסחר העולמי - גופי ביטחון, ממשלה, כלכלה, פיננסים".

- אתם יכולים לקבוע כמה נפט ערב הסעודית מייצאת בכל שנה?

"חד-משמעית. אנחנו משלבים בין עובדות אובייקטיביות לבין מסקנות סובייקטיביות".

דוגמה לכך ניתן לראות בדרך בה התעקשה המערכת של Windward על טעות בהערכות שמקורן באיראן. "ראינו שספינה ששידרה מטנזניה לא יכלה להיכנס לרציף המדובר מאחר שהוא קטן מדי. כעבור שבוע הספינה המקורית באמת התחילה לשדר מהמפרץ, מה שאישר את הטענה שלנו שזו לא היא שהייתה שם ושמקור השידור בספינה אחרת".

רוב היזמים שמקימים חברות סטארט-אפ מגיעים עם רזומה שכולל רקע טכנולוגי, אבל זה לא המקרה של Windward. "למתן ולי אין רקע בתוכנה", אומר דניאל, "שנינו שירתנו כחובלים ומשם הרעיון התבשל וחלחל לאט. אנחנו מאמינים שמים שקטים חודרים עמוק. אחר כך הבאנו את אנשי הטכנולוגיה. המערכת הראשונה טיפלה ב-1,600 מקורות מידע, כי זה הדאטה שהיה זמין אז. היום אנחנו מטפלים ב-100 מיליון ביום ואנחנו צופים שנשלש את זה. הרי יש היום יותר מידע, יותר לוויינים, יש ענן. הראשונים שעבדנו מולם היו ארגונים ממשלתיים, אבל אנחנו יודעים שהפוטנציאל הוא עצום גם לתעשייה, לקהילה הפיננסית ובכלל למי שמחפש הזדמנויות".

מי שהביעו לאחרונה אמון ברעיון ובחברה והחליטו להשקיע בה הם הגנרל (בדימוס) דיוויד פטראוס, ראש ה-CIA לשעבר, ודן סינור, ממחברי הספר "סטארט-אפ ניישן".

- איפה תהיו בעוד חמש שנים מהיום?

"נהיה חברה עם נציגויות בינלאומיות שהמרכז שלה יושב בארץ. יהיו לנו סניפים בארה"ב, בלונדון ובהונג קונג. הרי צריך לשבת גם במרכזים פיננסים ובמרכזי ספנות. בכל מקרה, מה שחשוב זה שכולם יבינו שתחום הספנות הוא לא נישתי. הספינות בים משפיעות על הרבה מאוד ענפים שמשפיעים עלינו. אנחנו מנגישים את הים לכולם".

מתן פלד ועמי דניאל, Windward / צילום: איל יצהר
 מתן פלד ועמי דניאל, Windward / צילום: איל יצהר

Playbuzz

תחום פעילות: פלטפורמה ליצירת תכנים ויראליים ואינטראקטיביים

מייסדים: שאול אולמרט (המנכ"ל) ותום פחיס

שנת הקמה: 2012

מספר עובדים: 90

גיוסי הון: 19.8 מ' ד'

משקיעים: כרמל ונצ'רס, 83North, First Time, Saban Capital Group ו-Pix Vine Capital

 

כמו כל סטארט-אפיסט שמחפש גיוס או שיתופי פעולה, גם שאול אולמרט רצה להראות לשותפים הפוטנציאליים איך המוצר שלו אמור להיראות. הוא ציפה להתחלה קלה, לכמה חיבורים לאתרי תוכן ומו"לים דרך חברים ומכרים, אבל בניגוד לציפיות, האתר Playbuzz - פלטפורמת יצירת התכנים הוויראליים שיצר יחד עם שותפו תום פחיס - לא המריאה. "באנו לשותפים והם חייכו בנימוס: 'כן, זה מעניין אבל אני נורא עסוק', 'אולי בפעם הבאה'. לא הייתה היענות", נזכר אולמרט, מנכ"ל Playbuzz ובנו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

את השקלים האחרונים של החברה, מספר אולמרט, היא השקיעה במפתח נוסף וכותבת תוכן. "המטרה הייתה להתחיל לייצר תכנים באופן עצמאי כדי להראות איך המוצר אמור לעבוד.

"האייטם הראשון שנוצר היה חידון שאני יצרתי, שבמסגרתו הגולשים צריכים לזהות דמויות של מפורסמים שהופיעו בהופעת אורח ב'משפחת סימפסון' כדמות מאוירת", מתאר אולמרט. "פתאום הדבר הזה באמת הצליח. פתאום שותפים חזרו אלינו והתחילו לייצר תוכן בעצמם. במקביל, ובלי שתכננו, האתר שלנו הפך בעצמו ללהיט מטורף.

"לא הייתה לנו כוונה לייצר אתר תוכן שיתפוס חזק, אלא רק לתת במה למוצר שלנו כדי שהשותפים יידעו איך המוצר אמור להיראות. היום אנחנו בתפיסה שאנחנו גם חברת B2B, שמציעה לשותפים ולמותגים לייצר תכנים ויראליים כמו שאלונים, חידונים וכו', וגם במקביל מנהלים אתר משלנו במודל של B2C", מסביר אולמרט, "אנחנו אחד ממאה האתרים הכי פופולריים בארה"ב בלי שיהיה לנו צוות תוכן של ממש".

אולמרט נמצא כבר שנים בתחום של סטארט-אפים וטכנולוגיה, אבל ב-Playbuzz זו למעשה הפעם הראשונה שהוא בחוד החנית של החברה. "הייתי מעורב בכמה סטארט-אפים בעבר אבל אף פעם לא הייתי מנכ"ל ואף פעם לא עבדתי פול טיים ג'וב. זה מאוד שונה", הוא אומר. "לרגע זה נראה כאילו העסק שווה מיליארדים ולרגע זה נראה כאילו זה שווה אפס. אני אומר לחבר'ה אצלנו שלהיות בירידות זה סימן שאתה חי, כי כשאתה בבדיקת אק"ג וזה מראה סימן שטוח זה מעיד על אפס סימני חיים. בסופו של דבר, לא הכל הולך חלק אלא אם קוראים לך פייסבוק", הוא אומר.

על אף שהשאלונים והחידונים ש-Playbuzz ושותפיה מייצרים נראים לעתים מטופשים (דרג את תחפושות הכלבים הכי טובות, האם אתה יכול למנות את השמות של כל החבובות ועוד), הם זוכים להצלחה מסחררת בקרב הגולשים, שעונים ומשתפים, משתפים ועונים. ההצלחה הביאה איתה גם חשיפה תקשורתית משמעותית לאולמרט ול-Playbuzz, אף ששום דבר מזה לא נעשה בצורה מכוונת. "כן, אנחנו הרבה בתקשורת, אבל אנחנו לא מייצרים יחסי ציבור ואין לנו סוכנות יחסי ציבור שאנחנו עובדים איתה", מספר אולמרט.

במקביל להצלחה, גם החברה עצמה צמחה. לפני שנה היו 15 עובדים בחברה והיום כבר מדובר על 90 עובדים. במקביל, ואולי חשוב מכך, נמצאת החברה גם במגמה להגדלת שורת ההכנסות. "עשינו צעד משמעותי לעבר מוניטיזציה. אם בשנתיים הראשונות עסקנו בעיקר בהרחבה ובהגדלה של המעורבות, שיתופי הפעולה העסקיים והחוויות החדשות, עכשיו התחלנו להתרכז באיך לעשות כסף", מסביר אולמרט.

חברת PlayBuzz / צילום:  יונתן בלום
 חברת PlayBuzz / צילום: יונתן בלום

Fundbox

תחום פעילות: מימון לעסקים קטנים

מייסדים: אייל שנער (המנכ"ל), יובל אריאב ותומר מיכאלי

שנת הקמה: 2013

מספר עובדים: 60

גיוסי הון: 108.5 מ' ד'

משקיעים: קושלה ונצ'רס, טום גלוסר, שלמה קרמר, קרן ג'נרל קטליסט, ג'ף בזוס ואחרים

כשאייל שנער הקים את פאנדבוקס (Fundbox) עם יובל אריאב ותומר מיכאלי לפני קצת יותר משנתיים. היום הוא כבר מסרב להצעות למכור אותה במאות מיליוני דולרים, ומצהיר שהיעד הוא חברה בשווי טריליון דולר. "לא בטוח שנגיע לשווי כזה, אבל אם להתבסס על מה שוויזה וישראכרט עשו לשוק האשראי ועל השווי שלהן, אז כן, יש סיכוי שנגיע לשם".

פאנדבוקס נותנת מענה לעסקים קטנים שמנפיקים חשבוניות בגין שירותים או מוצרים שמכרו, וממתינים שהלקוחות העסקיים ישלמו להם. "זמן ההמתנה הממוצע לתשלום בארה"ב הוא 60 יום, וזה נכון לעסקים גדולים. לעסקים קטנים ובינוניים הזמן ארוך אפילו יותר", הוא אומר.

פאנדבוקס מאפשרת לעסקים להתממשק למערכת שלה ולקבל כסף מזומן. העלות היא פונקציה של דירוג שמעניק האלגוריתם של החברה. "במקום ללכת לבנק או לחברת פקטורינג ולעבור תהליך ארוך ויקר, אצלנו הלקוח מקבל אישור תוך דקה, ואת הכסף תוך שעה".

"עוד השנה", מצהיר שנער, "נספק מזומן בהיקף כולל של 500 מיליון דולר". את הנזילות מספקים גופים מוסדיים, אשר חולקים את הרווח מפערי הריבית עם פאנדבוקס. ההכנסות של החברה בשנת 2015 צפויות להסתכם בעשרות מיליוני דולרים.

שנער מציין שפאנדבוקס צומחת בהיקף ההון החוזר שהיא מספקת במאה אחוזים ברבעון. החברה מרגשת מאוד את המשקיעים בשוק ההון סיכון, והיא השלימה כבר ארבעה סבבי גיוס מאז ההקמה.

שנער, בעצמו איש הון סיכון לשעבר בבאטרי ונצ'רס, שמצהיר שהוא מתעניין בהשקעות מגיל עשר ובכתיבת קוד מגיל שמונה, מדקלם בשיחת טלפון מקליפורניה את רשימת הסלבריטיז הפיננסיים שהשקיעו בחברה שלו.

- תגיד, מי רוצה לקנות אתכם?

"חברה מקומית".

- הייתי בטוח שהמכולת של זהר מהשכונה שלי תשלם 200 מיליון דולר ותיקח לכם את העסק.

שנער צוחק. "ברור שלא מדברים על מי רוצה לרכוש, אבל בוא נגיד שיש גופים פיננסיים שהביעו עניין רציני. מבחינתנו, למכור זה להחמיץ הזדמנות של טריליון דולר. לא יודע אם נגיע בדיוק למספר הזה, אבל ההזדמנות שם".

- כן, נו, לנוכח כמות החברות שהגיעו לשווי השוק הזה עד עכשיו, הסיכויים שתגיעו לטריליון דולר לא טובים במיוחד.

הוא צוחק. "נכון, אבל גם שווי של מאות מיליארדים זה יפה".

למרות שזה עלול להישמע מוזר, שנער לא נשמע שחצן. הוא מסביר שההון שנדרש כדי לממן את הסכומים שעוברים בין עסקים בארה"ב הוא עשרות טריליוני דולרים. מי שמספק את הנזילות הזו היום הם בנקים וחברות פקטורינג, אבל מדובר בעסקים זקנים ועייפים שנמצאים שנות אור טכנולוגיות מאחורי סטארט-אפים חדשניים ונחושים כמו פאנדבוקס, שהולכים לעשות להם את מה שאובר עשתה לחברות מוניות.

בנוסף ברור שרוב השחקנים הפוטנציאליים אינם נמצאים בשוק: רוב העסקים הקטנים לא מקבלים מזומן כנגד ההתחייבויות של לקוחותיהם, ומי שיצליח לטפל ביותר משלושים מיליארד הטרנזקציות שהם מבצעים - יהיה שווה הרבה מאוד כסף. אולי אפילו טריליון דולר.

אייל שנער, מנכ"ל Fundbox / צילום: Brad Wenner
 אייל שנער, מנכ"ל Fundbox / צילום: Brad Wenner

Zerto

תחום פעילות: פתרונות להתאוששות מאסונות

מייסדים: האחים זיו (המנכ"ל) ועודד קדם

שנת הקמה: 2010

מספר עובדים: 260

גיוסי הון: 160 מ' ד'

משקיעים: 83 North, באטרי ונצ'רס, USVP, RTP ונצ'רס והרמוני ונצ'רס

"המטרה של זרטו (Zerto) היא למכור במיליארד דולר בשנה", מצהיר זיו קדם, מייסד ומנכ"ל החברה.

- מתי זה יקרה?

"יש לנו עוד אפס להוסיף לפני שנגיע ליעד הזה. אם נמשיך לגדול כל שנה פי שניים אז זה ייקח פחות זמן מאשר אם נצמח ב-20%-30% משנה".

- וואלה.

"ב-20%-30% צמיחה אתה משקיע פחות ואתה יכול להגיע לאיזון. בצמיחה של 100% אתה מכשיר את אנשי המכירות שלך תוך כדי תנועה ויש לך טווח מאוד קטן לטעויות".

זרטו, שהוקמה על ידי זיו קדם ואחיו עודד, עוסקת בתחום של פתרונות להתאוששות מאסונות (Disaster recovery). מאז קמה, גייסה זרטו 60 מיליון דולר מהמשקיעים גריילוק ישראל (היום 83 North), באטרי ונצ'רס, USVP, RTP ונצ'רס והרמוני ונצ'רס. היא מעסיקה היום 260 עובדים שיושבים במטות החברה בהרצליה ובבוסטון, ובמשרדים ב-15 מדינות שונות. "ואנחנו גדלים כל יום", אומר קדם.

מה זרטו עושה? חברות תלויות במסד הנתונים שלהן ובלעדיו הן מתקשות לתפקד. במקרה שבו מרכז הנתונים קורס, הלקוחות עלולים לברוח למישהו אחר. חברות מתמודדות עם הקושי הזה בעזרת הקמת אתר נוסף. אם אתר אחד נופל - עוברים לשני.

זרטו פונה לחברות שעושות שימוש במחשבי ענן מרוחקים. "אם פעם היית אומר שהשרת הזה מתחבר לדיסק ההוא ומריץ אפליקציה כזו או אחרת, היום כבר אי-אפשר לעשות שיוך שכזה כי זה משתנה דינמית. אנחנו מספקים גם את ההעתקה של המידע והאפליקציות, וגם את השכבות של האוטומציה והניהול ותהליכים שונים".

קדם מספר שזרטו צומחת ביותר ממאה אחוזים בשנה בכל הפרמטרים. יותר מ-1,000 לקוחות כבר רכשו את התוכנה שלה, ואלפים אחרים צורכים אותה כשירות ממאות ספקי שירותי ענן שונים. החברה צומחת במהירות בכל מדד: מכירות, מספר האפליקציות שעליהן היא מגינה ומספר הלקוחות. על פי קדם, זרטו כבר מוכרת ב"עשרות מיליוני דולרים".

- ומתי תגיעו לאיזון?

"אנחנו עדיין מבצעים השקעות גדולות מאוד. יש לנו פוטנציאל לגדול בהרבה יותר מפי עשרה בשוק הנוכחי. אולי אפילו פי מאה. אנחנו משקיעים היום בצמיחה. כל דולר שאנחנו משקיעים היום אנחנו רואים ממנו כמה דולרים מאוחר יותר. המטרה היא לצמוח כי יש שוק ענק שהחברה יכולה לקחת".

- במי אתם מתחרים?

"יש לנו הרבה מתחרים. יש את הטכנולוגיות הישנות שמגיעות ממערכות האחסון, יש את חברות הגיבוי, כמו וריטאס ואחרות, שגם מנסות לשחק על זה, ודרך גיבוי לעשות Disaster recovery. חוץ מזה יש עוד שחקנים קטנים שמנסים להיות כמו זרטו"

- מה הסבירות ש-EMC או IBM יקנו אתכם?

"אתה צריך לזכור שצריך שניים לטנגו. המטרה שלנו היא לבנות חברה לטווח ארוך. אני מסתכל ימינה ושמאלה בהרצליה ואני לא רואה הרבה חברות שמוכרות בכל כך הרבה כסף".

- מה עם המשקיעים? הם לא רוצים אקזיט?

"הבאנו משקיעים שיודעים שהם עושים את הכסף הגדול שלהם מחברות שהולכות לטווח ארוך. המשקיעים שלנו יודעים שאת ההחזרים הגבוהים שלהם הם עושים מחברות של מיליארדים, ולא מאלה שנמכרות בכמה מאות מיליוני דולרים. כשהמשקיעים שלנו מוכרים חברה ב-600-700 מיליון דולר, הם לא יוצאים לשתות עם כל השותפים שלהם. עבורם זה רק נחמד".

עודד וזיו קדם, Zerto / צילום: איל יצהר
 עודד וזיו קדם, Zerto / צילום: איל יצהר

AppsFlyer

תחום פעילות: שירותי אנליטיקס לפרסום אפליקציות במובייל

מייסדים: אורן קניאל (המנכ"ל) ורשף מן

שנת הקמה: 2011

מספר עובדים: 100

גיוסי הון: 27.1 מ' ד'

משקיעים: Fidelity, Magma, פיטנגו, מיקרוסופט, Rittenhouse ventures ואייל גורה

כשאורן קניאל עבד בקרן הון סיכון קטנה בארה"ב, הוא שם לב למשהו שרבים החמיצו בתעשיית האפליקציות - למפתחים ולמשווקים אין אף כלי שמאפשר להם לנתח את האפקטיביות של העבודה שלהם. "במובייל אין Cookies שאתה יכול להתקין במכשירים ולעקוב אחר הפעילות של הגולשים. יכולת האנליטיקס שונה לחלוטין ויש קושי משמעותי להבין מה הלקוחות שלך עושים", מסביר קניאל, שביחד עם שותפו רשף מן הקים את AppsFlyer, שבדומה לשם שלה נמצאת בנסיקה מתמדת.

"אתה יכול לשים הרבה כסף כדי להביא לקוחות לאפליקציה, אבל אתה לא יודע מה עבד ומה לא עבד", מסביר קניאל, "פיתחנו יכולות חדשות והעברנו את שוק האפליקציות מעולם לא מדיד של פרסום ישן שבו אתה רק יכול לנחש, לעולם שהוא מאוד מאוד מדיד. היום אתה יודע מה ה-ROI (החזר על ההשקעה , ר"ג) מכל משתמש שאתה מביא מכל הקמפיינים שמפתחי האפליקציות מריצים".

ב-AppsFlyer לא מריצים את הקמפיינים, אלא מתעסקים בכל הניטור והאנליטיקס. החברה מאפשרת למפתחי אפליקציות להטמיע SDK (ערכת פיתוח למפתחים) בתוך האפליקציה ובכך לעקוב אחר מה הגולשים עושים. "ה-SDK שלנו הותקן כבר 10 מיליארד פעמים. על כל 9 מתוך 10 סמארטפונים בשוק יש לפחות אפליקציה אחת עם ה-SDK שלנו", מתגאה קניאל ומוסיף כי החברה עובדת בשיתוף פעולה עם כל רשתות הפרסום בעולם, כולל פייסבוק וגוגל.

האמת, לצערם של מפתחי האפליקציות, היא שמדובר בתחום חם וסקסי, אבל תחרותי בטירוף. "50% מהלקוחות לא השתמשו יותר מפעמיים באפליקציה אחרי שהורידו אותה", אומר קניאל.

כיצד מתבצע ניטור המשתמשים? "על כל פעולה של משתמש, אנחנו פותחים סשן בשרתים שלנו ומחכים ללקוח שיעשה משהו רלבנטי. ראית מודעה למלון מסוים ואחרי שבוע הורדת את האפליקציה של hotels.com ועשית בוקינג לאותו מלון? אנחנו יודעים לקשר את הפעולות האלה אחת לשנייה", מסביר קניאל, "בגלל שיש לנו אינטגרציה עם רשתות פרסום ונותני שירותים, אנחנו יודעים לקשר דברים שעשית גם לפני שנחשפת לאפליקציה שעובדת איתנו".

החברה הספיקה לגייס כ-30 מיליון דולר, היא מעסיקה 100 עובדים בשמונה משרדים ברחבי העולם (קניאל: "בתחילת 2014 היינו רק 10 עובדים במשרד אחד בהרצליה"), ועובדת עם אלפי מפתחי אפליקציות - מחברת Gett הישראלית, דרך HBO ו-Macy's האמריקאיות ועד השמות הסיניים הגדולים ביותר בעולם הטכנולוגיה כמו עליבאבא, באידו ו-Tencent.

החברה רווחית כבר מ-2013 ונראה שכסף לא ממש חסר שם. "גייסנו 20 מיליון דולר מ-Fidelity בתחילת השנה ועדיין לא התחלנו להשתמש בכסף הזה", קניאל מספר.

למרות ההצלחה (קניאל: "אנחנו עוקבים אחר פרסומות בהיקף של 3 מיליארד דולר בשנה"), החברה לא שואפת לאקזיט. "אני רוצה לעשות משהו אחר בחברה הזו. אני רוצה להיות הצ'ק פוינט הבאה - להישאר חברה גדולה ומובילה עולמית ולא מישהו שמשתרך מאחור. אנחנו נמצאים בשוק הנכון, בזמן הנכון ועם הפלטפורמה הנכונה".

אורן קניאל, מנכ"ל AppsFlyer / צילום: איל יצהר
 אורן קניאל, מנכ"ל AppsFlyer / צילום: איל יצהר

Yotpo

תחום פעילות: מערכת ניהול המלצות וביקורות עבור עסקים

מייסדים: תומר תגרין (המנכ"ל) ועומרי כהן

שנת הקמה: 2011

מספר עובדים: 90

גיוסי הון: 30 מ' ד'

משקיעים: מרקר, בלאמברג, רודיום, פלאס ונצ'רס, Innovation Endeavors, מגמה, Access Industries, זוהר גילון, 2B Angels

"אנחנו מאמינים שאתה צריך להפוך את הלקוחות שלך לאנשי השיווק שלך" - זה המוטו של תומר תגרין ועומרי כהן, שהקימו את חברת Yotpo לפני כארבע שנים. השם קצת מתעתע והקונספט אולי לא ממש ברור מהמוטו הזה, אבל מדובר בסטארט-אפ צומח בעל פוטנציאל נרחב למדי.

אתם מכירים את הפרסומות לסרטים שמצטטים עיתונים ועיתונאים אודות הסרט החדש או פרסומות לגאדג'טים שזה עתה עלו על המדף ומלוות במחמאות של עיתונאים ? אז הרעיון של Yotpo מזכיר לא מעט את הניסיון להקנות לעסקים כלים להישען על המלצות, אלא שבמקום עיתונאים - מדובר בגולשים רגילים.

"בנינו פלטפורמה שעוזרת לעסקים לייצר תוכן גולשים מהלקוחות שלהם", מסביר תגרין, "זה התחיל מביקורות על מוצרים ומשם התרחבנו לביקורות על העסק או המותג עצמו".

הרעיון של Yotpo הוא לאפשר לעסקים לקחת את אותן המלצות וביקורות מצד הגולשים, ובאמצעות פלטפורמות שיווקיות קיימות - כמו גוגל, פייסבוק או טוויטר - לשווק את עצמם. "תחשוב על מודעות בפייסבוק - עסקים כותבים: 'בוא תקנה את המוצר הזה'. אז אנחנו אומרים שבמקום לפרסם את העסק, אתה מפרסם מה הלקוחות שלך אומרים על השירות, המוצר או העסק לאנשים רלבנטיים. השינוי הזה מצליח לעזור לעסקים לקבל יותר טראפיק, לייצר עניין סביב המוצר או השירות, לשפר בצורה משמעותית את היכולות השיווקיות שלהם ובסוף להמיר את הגולשים האלה לקונים", מסביר תרגין.

"אנחנו משרתים למעלה מ-120 אלף עסקים כמו Sears, Go Pro ו-Staples", מספר תגרין, "אצלנו 97% מהביקורות הן של אנשים אמיתיים שבאמת קנו והשתמשו בשירות", הוא מוסיף. ומה לגבי ההיבט הפיננסי? תגרין אומר כי "זו תהיה השנה הראשונה שלנו עם הכנסות והן גדלות מדי חודש ב-20%".

עומרי כהן, תומר תרגין, Yotpo /  צילום: איל יצהר
 עומרי כהן, תומר תרגין, Yotpo / צילום: איל יצהר

זברה מדיקל

תחום פעילות: רפואה דיגיטלית

מייסדים: אלעד בנימין (המנכ"ל), אייל גורה ואייל טולדנו

שנת הקמה: 2014

מספר עובדים: 12

גיוסי הון: 8 מ' ד'

משקיעים: Khosla Ventures, מארק בניוף ו-OurCrowd

 

החולים בעולם המודרני מייצרים כמות גדולה של מידע, אבל מספר הרופאים שמסוגלים לנתח את האינפורמציה נמצא בירידה. מי שמנסה לגשר על הפער הזה היא חברת זברה מדיקל ויז'ן (Zebra Medical Vision). "אנחנו פועלים בעולם הרדיולוגיה", מסביר אלעד בנימין, מנכ"ל החברה ומי שהקים אותה עם אייל גורה ואייל טולדנו. "תפקידו של הרדיולוג לבצע אבחנה לצילום, אבל הוא נזקק לכלים יותר יעילים כדי למנוע טעויות".

- למשל?

"מדי פעם קוראים על אישה ששנתיים אחרי שעשתה בדיקת ממוגרפיה תקינה התגלה אצלה סרטן. לעתים זה נובע מהקושי לאבחן, או פשוט מהעובדה שגם רדיולוגים טועים. חלק קטן מהמקרים מגיע לתקשורת, אבל למעשה זה נפוץ. זה לא קורה בגלל שהרדיולוגים לא טובים מספיק, אלא משום שעומס גורם לטעויות אנוש, ובדרך כלל יש רק זוג עיניים אחד שמסתכל על הבדיקה ומספק אבחון".

המוצר של זברה מסייע לקבל החלטות בתחום ההדמיה. "אנחנו קופסה שחורה שעוזרת לרופא לאבחן אבחנה מדויקת יותר", אומר בנימין, "הקופסה הזו מורכבת ממאות אלגוריתמים שמסתמכים על מאגרי ענק שהצטברו בבתי החולים: אחד יודע לזהות דימום במוח, אחר מזהה סרטן, וכך הלאה. אנחנו משתמשים בכלים המתקדמים של בינה מלאכותית ועיבוד תמונה. בעולם הזה הייתה קפיצת ענק - המחשבים של היום מזהים אנשים יותר טוב מהאנשים עצמם. אפשר ללמד אלגוריתמים לנתח מיליוני תמונות". עם זאת, על המידע הזה חלות מגבלות, ובעולם הבריאות קשה להגיע למידע בשל חיסיון החולה, ואבטחת מידע.

גם את המשוכה הזו החברה מנסה לחצות. "אחרי שנתיים וחצי של מו"מ חתמנו עם רשת בתי חולים שנתנה גישה למערכות של חולים, ויש לנו מאגר שהוא אנונימי לגמרי. כמות האלגוריתמים כל כך גדולה, שכבר אי-אפשר לעשות זאת לבד. אמרנו: בואו נפתח את המאגרים לקהל החוקרים הגדול בעולם - יש כאלה שיוכלו להמציא אלגוריתמים שלא חשבנו עליהם".

- יש לכם מתחרים?

"ניתוח מידע הוא תחום שתופס תאוצה. יש חברות שעוסקות בתחום, אבל לא מתמקדות בתמונות'".

אלעד בנימין, מנכ"ל זברה מדיקל / צילום: איל יצהר
 אלעד בנימין, מנכ"ל זברה מדיקל / צילום: איל יצהר

בריזומטר

תחום פעילות: מיפוי איכות האוויר

מייסדים: רן קורבר (המנכ"ל), אמיל פישר וזיו לאוטמן

שנת הקמה: 2014

מספר עובדים: 11

גיוסי הון: 1.8 מ' ד'

משקיעים: Entree Capital, Jumpspeed, SeedIL ו-Launchpad Digital Health

 

האובך הקיצוני בחודש ספטמבר שצבע את ישראל בצהוב, הזכיר לכולנו שעם כל הכבוד לטכנולוגיה, לעתים אנחנו חסרי אונים מול הטבע ופגעי מזג האוויר. עם זאת, הטכנולוגיה מאפשרת לדעת עד כמה הזיהום חמור וכיצד להתנהל.

הידע הזה רלבנטי גם בימי שגרה, שבהם האוויר לכאורה צח ונקי. "בריזומטר הוקמה כדי לשפר את הבריאות שלנו, שנפגעת מחשיפה יתרה לזיהום אוויר", מסביר זיו לאוטמן סמנכ"ל השיווק של החברה. "זו המחלה של המאה ה-21. אנחנו מציעים פתרון לכל אחד ואחת, וגם למגזר העסקי - כי באמצעות האפליקציה, אשר זמינה בחינם למשתמשי iOS ואנדרואיד, אפשר לבצע הערכות למקור זיהום מסוים. יש מהפכת אוכל, מהפכת איכות מים, ומה עם האוויר? אנחנו נושמים 12 אלף ליטר אוויר ביום והאוויר מגיע לכל תא בגוף. על פי ה-OECD, יותר מ-7 מיליון איש מתים בעולם מדי שנה בגלל מחלות שקשורות בזיהום אוויר.".

עבור המשתמש הפרטי הרעיון פשוט - באמצעות זיהוי המיקום בסלולר, תוכלו לקבל מדד לרמת הזיהום, כמו גם המלצות לפעילות, ולעתים - אי-פעילות. מייסדי בריזומטר, רן קורבר, אמיל פישר וזיו לאוטמן, לא הגיעו לרעיון במקרה. "לפני שלוש שנים עבדתי במשרד להגנת הסביבה, לשם הגעתי אחרי לימודי הנדסת סביבה. יום אחד רן, ששמרתי איתו על קשר מאז הלימודים, התקשר. הוא סיפר לי שהוא רוצה לקנות דירה, וחשוב לו שזה יהיה במקום הכי נקי בישראל. הוא פנה אלי כי הוא ידע שיש תחנות ניטור ברחבי הארץ. למרות שהוא מהנדס הוא התקשה לנתח את המידע הקיים; המידע הזה אולי פתוח, אבל אי- אפשר לדעת מה קורה בנקודה מסוימת, ברחוב או בשכונה. אם נניח אני מתכוון לרוץ בפארק, מדוע אני לא יכול לבדוק בזמן אמת אם אני פוגע בבריאות? זה מידע שצריך להיות בלחיצת כפתור".

אמיל פישר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, מוסיף: "חוץ מזה שאנחנו חברה שרוצה לעשות טוב לעולם, אנחנו גם חברה מולטי-דיסציפלינרית שמשלבת כוחות בין תוכנה וסביבה".

- אז אתם יכולים להגיד אם מחר כדאי לצאת לרוץ?

לאוטמן: "עדיין אין לנו חיזוי, אבל אנחנו מציעים אפליקציה חינמית שנותנת תשובה אחרי ניתוח. אנחנו גם נותנים המלצות בריאותיות - לסגור חלון או לבחור לרוץ בפארק אחר".

מייסדי בריזומטר / צילום: איל יצהר
 מייסדי בריזומטר / צילום: איל יצהר